פורים האם יש מצוות מחיית עמלק יהודי? (2 צופים)

[מגנא ומצלא]

התעוררתי בעקבות דברים אלו של מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א:
האם שייך כלל עמלק יהודי?

 

[צריך עיון]

אני נימא דאיכא מיושב הקו' הנודעת דהרי המן היה עבד כנעני [ואולי אפי' משוחרר למאן דנימא דנתייאש ממנו, ודמהני יאוש].

 

[פסיק פומיה]

ישנם ב' דינים במחיית עמלק יש ''אמחה'' ויש ''תמחה'' דהיינו שיש דין למחות עמלק עצמו, אך יש דין למחות ''זכר'' עמלק וכפי שביאר בחיד''א שגם עמלק מן האמא נחשב עמלק (אף שבאומות העולם אזלי' בתר האבא) דהיינו שיכול להיות עמלק שאינו מזרע עמלק המיוחס
ולכאו' לפי''ז הכ'''נ ביהודי, רק ישל''ע מה יהפכו להעשות עמלק, (ובזה רבו המהלכים ואכמ''ל.)

 

[והב בסופה]

אומרים בשם הגר''ח שיש מצוה למחות גם את כל מי שעושה מעשה עמלק. מאוד אקטואלי לדורנו, ובפרט לשנת תשפ''ה

 

[אברך מישיבת מיר]

אומרים בשם הגר''ח שיש מצוה למחות גם את כל מי שעושה מעשה עמלק. מאוד אקטואלי לדורנו, ובפרט לשנת תשפ''ה

לחץ כדי לכווץ...

בתשובות והנהגות כתב כן

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד עי' חשוקי חמד מסכת מגילה כ"ט ע"א שהביא שבשו"ת בית זבול (ח"ג סימן כא) תירץ שלכן קנה מרדכי את המן לעבד, כיון שלא היה יכול להרגו, נתחכם וקנאו והוה כקטן שנולד ובטל ממנו שם עמלק, ומצות מחיית עמלק אינו דוקא ההריגה, אלא גם אם מגיירו או שקונה אותו לעבד, מקיים מצות מחיית עמלק,

 

[שירת העשבים]

עוד עי' חשוקי חמד מסכת מגילה כ"ט ע"א שהביא שבשו"ת בית זבול (ח"ג סימן כא) תירץ שלכן קנה מרדכי את המן לעבד, כיון שלא היה יכול להרגו, נתחכם וקנאו והוה כקטן שנולד ובטל ממנו שם עמלק, ומצות מחיית עמלק אינו דוקא ההריגה, אלא גם אם מגיירו או שקונה אותו לעבד, מקיים מצות מחיית עמלק,

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ע שלפי הפשטות נראה שאם לא היה מביא לו לאכול היה המן מת, וא"כ לשם מה הוצרך לקנותו.

 

[אברך מעמיק]

לגוש"ע, לא הבנתי את השאלה. הי ברור שאין הכוונה כי גוף הישראל נעשה לגוף של גוי ממוצא עמלקי,
אלא הכוונה כי יש מושג של עמלק גם ברוח, במהות ובתוכן.
נמצא כי יש עמלק בגוף, מי שהוא מזרע עמלק, ויש עמלק ברוח שאינו בעל גוף עמלק.
והנה המחייה צריכה להיות על המהות שנקראת 'עמלק', והמהות הזו מתחלקת, בעמלקי אמיתי היא בין בגוף ובין ברוח, ובעמלק ממוצא יהודי היא רק ברוח,
א"כ צריך בהחלט למחות את הרוח העמלקית שנמצאת בישראלי, אך כיון שגופו לא נעשה לעמלקי, מהיכי תיתי שיש דין מחייה בגופו?

 

[גליציאני]

עוד עי' חשוקי חמד מסכת מגילה כ"ט ע"א שהביא שבשו"ת בית זבול (ח"ג סימן כא) תירץ שלכן קנה מרדכי את המן לעבד, כיון שלא היה יכול להרגו, נתחכם וקנאו והוה כקטן שנולד ובטל ממנו שם עמלק, ומצות מחיית עמלק אינו דוקא ההריגה, אלא גם אם מגיירו או שקונה אותו לעבד, מקיים מצות מחיית עמלק,

לחץ כדי לכווץ...

ידוע דברי האבנ"ז או"ח סי' תק"ט בעניין מחיית עמלק, ומה שחידש שם דמצות מחיית עמלק הו"ל מ"ע שהזמ"ג [ומש"ה נשים פטורות ממנה כמבואר בחינוך מ' תר"ג] דא"א להרוג בשבת, [וידוע הנידון בזה האם אריא דאיסורא מחשב כאילו אינו זמנו והגר"י ענגיל האריך בזה בכלליו] תמוה לפי הנ"ל דהרי שפיר שייך באופן שמגיירו, והגם דאסור לגייר בשבת אי"ז כי אם איסור דרבנן, ולכ"ע איסור דרבנן נחשב לאיסור גברא [ובאתוו"ד כלל י' והאריכו האחרונים ואכ"מ] וא"כ ודאי דאי"ז נחשב כאינו זמנו ויל"ד.
ויל"ע באופן שמבטל תינוק עמלקי ברוב תינוקות ישראלים, שבכך לכאורה התינוק העמלקי מתבטל ברוב, ואם נאמר דביטול ברוב משווי דינים על המיעוט וכדברי העונג יו"ט סי' ד' [ובתו' זבחים דע"ח וברש"י סוכה דמ"ח ובב"מ ד"ו: ובהך דמנחות דכ"ג] וא"כ שפיר משוי דין ישראל. והרי ד"ז שפיר שייך אף בשבת ואמאי חשיב מ"ע שהזמ"ג ויש לפלפל.

 

[אברך מישיבת מיר]

ידוע דברי האבנ"ז או"ח סי' תק"ט בעניין מחיית עמלק, ומה שחידש שם דמצות מחיית עמלק הו"ל מ"ע שהזמ"ג [ומש"ה נשים פטורות ממנה כמבואר בחינוך מ' תר"ג] דא"א להרוג בשבת, [וידוע הנידון בזה האם אריא דאיסורא מחשב כאילו אינו זמנו והגר"י ענגיל האריך בזה בכלליו] תמוה לפי הנ"ל דהרי שפיר שייך באופן שמגיירו, והגם דאסור לגייר בשבת אי"ז כי אם איסור דרבנן, ולכ"ע איסור דרבנן נחשב לאיסור גברא [ובאתוו"ד כלל י' והאריכו האחרונים ואכ"מ] וא"כ ודאי דאי"ז נחשב כאינו זמנו ויל"ד.
ויל"ע באופן שמבטל תינוק עמלקי ברוב תינוקות ישראלים, שבכך לכאורה התינוק העמלקי מתבטל ברוב, ואם נאמר דביטול ברוב משווי דינים על המיעוט וכדברי העונג יו"ט סי' ד' [ובתו' זבחים דע"ח וברש"י סוכה דמ"ח ובב"מ ד"ו: ובהך דמנחות דכ"ג] וא"כ שפיר משוי דין ישראל. והרי ד"ז שפיר שייך אף בשבת ואמאי חשיב מ"ע שהזמ"ג ויש לפלפל.

לחץ כדי לכווץ...

הנה יש לעיין האם מהני ביטול ברוב לקיים בכהאי גוונא מחיית עמלק, כי הרי אפשר לדעת מי הוא עמלק, וכפי שידוע המעשה בהחתם סופר והובא בכמה גרסאות, יעוי' בפרדס יוסף החדש (דברים פכ"ה פי"ט) שהביא מה שכתב בשיח שרפי קודש (בנד"מ ח"ג עמ' קנ"ד) וז"ל: הגאון ר' יוסף ענגיל הגר בבענדין סיפר שבעת שהלך החתם סופר ברגליו להגאון הקדוש ר' נתן אדלער ללמוד אצלו פגע בדרך בעכו"ם א' שהכיר בו שהוא עמלק ושונא ישראל ורוצח הוא, על כן הרג אותו החת"ס. וכאשר בא לר' נתן אדלר שאל אותו איזה מצוה בא לידו וקיימו כי קרן אור פניו וסיפר לו המעשה וכו' עכ"ד והוא דבר פלא. ואולי בכהאי גוונא לא מהני ביטול, וצ"ע.

 

[אברך מישיבת מיר]

וצ"ע שלפי הפשטות נראה שאם לא היה מביא לו לאכול היה המן מת, וא"כ לשם מה הוצרך לקנותו.

לחץ כדי לכווץ...

אולי בזה הרוויח גן עבד וגן מחייית עמלק

 

[גליציאני]

בעת שהלך החתם סופר ברגליו להגאון הקדוש ר' נתן אדלער ללמוד אצלו פגע בדרך בעכו"ם א' שהכיר בו שהוא עמלק ושונא ישראל ורוצח הוא, על כן הרג אותו החת"ס. וכאשר בא לר' נתן אדלר שאל אותו איזה מצוה בא לידו וקיימו כי קרן אור פניו וסיפר לו המעשה וכו' עכ"ד והוא דבר פלא. ואולי בכהאי גוונא לא מהני ביטול, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

למען האמת המעשה מעט תמוה בעיני, דהרי הר"מ בפ"ד ממלכים ה"ו ס"ל דאם העמלקי השלים עם הישראל, לא נאמר בזה דין מצות מחיית עמלק, [ולד' הראב"ד שם שהשיג עליו ס"ל דעל העמלקי לקבל ע"ע ז' מצות ב"נ עי"ש ובכס"מ שזהו כונת הר"מ]. ואולי התם מיירי כשבא העמלקי להורגו, ועדיין תמוה דהא מצות מחיית עמלק עניינה בדרך מלחמה,
ועוד דהא איתא בסנהדרין דף כ' ע"ב ר"י אומר ג' מצוות שנצטוו בכניסתן לארץ ישראל להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה איני יודע איזו תחילה כשהוא אומר כי יד על כס יה הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה שאין כסא אלא מלך שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך. ולמד מזה היראים סי' תל"ה שמצוה למחות זכר עמלק על המלך מוטלת ולא על שאר ישראל וכה פירוש המקרא כי יד על כס יה דהיינו מלכות אז תתקיים מלחמה לה' בעמלק, וכ"ה בסמ"ג לאוין רכ"ו עי"ש.
אמנם כתב האדר"ת בעטרות אד"ר על הבעה"ט - דברים כ" א' דישנם ב' מצוות דלהכרית זרעו של עמלק הוא רק מצות הציבור ע"י המלך שיעמידו להם והיינו ע"י מלחמת המלך [וכמ"ש הר"מ פ"א ממלכים ה"א וה"ב שלוש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ. למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך". ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק". וכו', מינוי מלך קודם למלחמת עמלק. שנאמר "אותי שלח ה' למשחך למלך" "עתה לך והכית את עמלק"], ולא כל יחיד חייב בה.
אבל מצות מחייתו הוא על כל יחיד, וכתב דכן משמע לשון המצוה "זכור את אשר עשה לך עמלק" שלכל יחיד נאמר, וכפי הדין שצריך לזכור תמיד, וא"כ ה"נ מצות מחייתו על כל אחד נאמר, היינו שכשיגיע לידו דבר שיש עליו הזכרת שמו צריך למחוק ולמחות מתחת שמי ה', אך להשתדל להעבירו כלה מן העולם ולרדפו הוא רק על הציבור כשיהיה להם מלך, וזהו להכרית זרעו דווקא ולדבריו א"ש.

 

[אברך מישיבת מיר]

לענין מלך נחלקו הראשונים בדין מחיית עמלק בזמן הזה, דעת היראים (סי' תל"ה) כתב שמצוה למחות זכר עמלק על המלך מוטלת ולא על שאר ישראל, וכן איתא ברמב"ן (סוף בשלח), נמצא דאין דין מחיית עמלק בזמן הזה, אלא דווקא בהיות מלך בישראל.
ובחינוך (מצוה תר"ד) כתב וז"ל: על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם אם יש כח בידם, בכל מקום ובכל זמן אם אולי ימצא אחד מכל זרעם, ע"כ.
בחינוך כתב וז"ל: מצוה מוטל על כל יחיד בכל מקום ובכל זמן אם אולי ימצא אחד מכל זרעם, ועובר על זה ביטל עשה, עכ"ל. משמע דיש אפשרות למצוא מי שהוא מזרע עמלק.