• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
פעם ראשונה שנתקלתי בו, [בשונה מקובץ יסודות שחרשתי עליו],
מקופיא נהנתי מאוד ורואים שהוא גם יודע לפתוח דברים, הוא היה נכנס לספרי היסוד בישיבות אילולי הצבע של הכיפה
 
לגבי הספר 'בדרכי הלימוד' שהועלה פה.

השאלה בעמ' 145 אכן דנתי בה (בדרך מליצה אמנם) לפני תקופה - יעוי"ש - מה הציבור עונה על כך (אולי מדיני שכנים תיפו"ל).
 
הספר עבר הרבה מהדורות,
במהדורות הראשונות הוא הכניס עוד מספר מדורים ובהמשך כולם הושמטו (אני חושב שעקב התרחבות המדור העיקרי)
אחד מראשי הישיבות שליט"א [באוח"ת] אמר לי שהספר מצויין, והוא עצמו משתמש בו רבות.
 
הספר עבר הרבה מהדורות,
במהדורות הראשונות הוא הכניס עוד מספר מדורים ובהמשך כולם הושמטו (אני חושב שעקב התרחבות המדור העיקרי)
אחד מראשי הישיבות שליט"א [באוח"ת] אמר לי שהספר מצויין, והוא עצמו משתמש בו רבות.
מעניין מאוד.
המ"מ מאוד התחלתיים. ואינו מוסיף כמעט על הרייד הידוע ומטה.

לשמוע שר"י שמסתבר מסר כמה פעמים את אותם סוגיות משתמש בזה 'רבות' זה אומר הרבה בעיקר על אותו ר"י.
 
שמעתי שבישיה"ק בתפרח לא מכניסים את הספר הנ"ל לאוצה"ס בהוראת רה"י הגאון ר' יעקב פרידמן שליט"א
[דווקא מצד אחר, מי שזוכר בהקדמה למהדורא הקודמת היה לו כללים במח' תנאים ואמוראים
והרבה יסודות שהוא הוציא ממחלוקות בודדות לא היו קרובות אל האמת - בלשון המעטה].
 
המ"מ מאוד התחלתיים. ואינו מוסיף כמעט על הרייד הידוע ומטה.

לשמוע שר"י שמסתבר מסר כמה פעמים את אותם סוגיות משתמש בזה 'רבות' זה אומר הרבה בעיקר על אותו ר"י.
נראה שהמו''ל מכוון דווקא למ''מ שוודאי מדברים על הנושא ולא על אלו שהמורם מדבריהם דומה לנושא המדובר.

בכ''א אני אישית שמעתי מכו''כ שמשתמשים בזה ע''מ לוודא שאין ראשון שנתפס בהכנת השיעור.
 
איני חושב שיש בעיה מהותית בספר הנ"ל, מבחינתי בשביל בחור בישי"ק זה מאוד נחמד להרגיש למדן וכו',
אבל, הגישה צריכה להיות הרבה יותר עמוקה, אין שום עניין לדעת חקירות והגדרות בשלל סוגיות (בפרט שהם כתובים בלשון קצת מצחיקה..) כל בר דעת יודע שחקירות והגדרות הם שיעור עיון מסוים בלימוד הסוגיא, ללמוד סוגיא לזקק את הגדרותיה לעמול בפרטיה, זו דרכה של תורה, לא ללמוד דף גמרא ואז, נו, בוא נראה מה חוקרים פה, מי שלא מצליח ללמוד סוגיא בכזאת צורה, מוטב לו להשקיע את חייו בלימוד גמרא עם תוספות וקהילות יעקב.., במקום לקרא חקירות והגדרות.

זה מבלי להתייחס לכותב המזרוחניק, ובבעיה בקריאת הגותם, בכל אופן אם אין בעיה לקרא את ספריהם מוטב לקרא את ספריו של הרב עמיאל..
 
לענ"ד הספר מועיל מאוד, נעזרתי והשתמשתי בו רבות, הן בשביל לנתח ולהבין סוגיות ונושאים על בורים - לראות באילו אופנים ניתן לחלק, וסברות החילוק, והן בשביל למצוא את דברי רבותינו ראשי הישיבות.
כך שכל עוד שאין לך בעיה 'השקפתית' עם ללמוד בספרי מוסד הרב קוק וכו', אין זה גרוע מהם, אולי אדרבה טוב יותר, כי לא כל אחד יודע ומכיר את המחבר. ואם מפריע לך ההסכמה מישיבת מרכז הרב, יש דרכים להסתדר גם עם זה...
 
מעניין מאוד.
המ"מ מאוד התחלתיים. ואינו מוסיף כמעט על הרייד הידוע ומטה.

לשמוע שר"י שמסתבר מסר כמה פעמים את אותם סוגיות משתמש בזה 'רבות' זה אומר הרבה בעיקר על אותו ר"י.
אתה לא מכיר את הראש ישיבה, לכן אתה מגיב כך מתוך ניחוש בעלמא (טוב שלא כתבתי איזה שם, כך שלא יצא לך ביזוי ת"ח)
אני אישית התפעלתי אז כבחור (כששאלתי אותו בחשש אם אני יכול להביא את הספר להראות משהוא) לראות ראש-ישיבה שלא מתבייש לומר שהוא נעזר בספר כאשר שיש שלא "מתלהבים" מהלימוד בו, כנראה בגלל צורת הכיפה, עם כול מיני כיסויי תרוצים.
 
נערך לאחרונה:
אין בין ספר זה לספר רזא דשבתי ולא כלום, שתיהם כותבים ברמה קצרה ביותר שלא מביאה תועלת רבתית ללומד סוגיא עיונית מבלבד מראי מקומות והגדרות בסיס בש"ס ותו לא ישנם שיאהבו לעלעל ולהשתעשע בזה, לכאו' לגופו של ספר אין בו שום בעיה ולא ניכר עליו מהותו של הכותב כלל
 
אין בין ספר זה לספר רזא דשבתי ולא כלום, שתיהם כותבים ברמה קצרה ביותר שלא מביאה תועלת רבתית ללומד סוגיא עיונית מבלבד מראי מקומות והגדרות בסיס בש"ס ותו לא ישנם שיאהבו לעלעל ולהשתעשע בזה, לכאו' לגופו של ספר אין בו שום בעיה ולא ניכר עליו מהותו של הכותב כלל
הבדל מציאותי ודאי יש. ברזא מביא בעיקר את הקושיות או הכותרות לנושא עליו דיברו במקורות שמציין, משא"כ בקובץ יסודות שמביא את תוכן מש"כ במקורות. לכן בודאי שאם אדם יקרא את כל הרזא למשל מתחילה ועד סוף, ואחר יקרא את כל הקובץ יסודות וכו', זה שיקרא את הרזא לא יצא אם יותר מדי, לעומת השני - שיש לו כעת ידיעות מי אמר מה בכל נושא.
 
הבדל מציאותי ודאי יש. ברזא מביא בעיקר את הקושיות או הכותרות לנושא עליו דיברו במקורות שמציין, משא"כ בקובץ יסודות שמביא את תוכן מש"כ במקורות. לכן בודאי שאם אדם יקרא את כל הרזא למשל מתחילה ועד סוף, ואחר יקרא את כל הקובץ יסודות וכו', זה שיקרא את הרזא לא יצא אם יותר מדי, לעומת השני - שיש לו כעת ידיעות מי אמר מה בכל נושא.
וודאי. אבל, הוא צריך להכיר את התוכן האמיתי לא דרך הספר ואם יתחיל להכירו דרך הספר יצא קירח וזה הצד השווה שביניהם והדברים פשוטים ואצל"פ
 
וודאי. אבל, הוא צריך להכיר את התוכן האמיתי לא דרך הספר ואם יתחיל להכירו דרך הספר יצא קירח וזה הצד השווה שביניהם והדברים פשוטים ואצל"פ
מסכים שזה לא מספיק. רק הערתי ע"ע ההשוואה, שאינה מוחלטת כלל.
 
זה שהוא מקצר מאוד לענ"ד זה נקודה לזכותו.
אי אפשר לקרוא ולחשוב שזה מספיק בלי לראות את הדברים במקורותיהם.
בשונה מחלק מספרי המראי מקומות, שיש אפי' ר"מים שמוסרים שיעורים מתוכם, ויש בהם לעיתים טעויות.
יש לי את הספר, ובישיבה היה מי שהעיר לי על כך, ואמרתי לו שאם הוא יציע לי ספר דומה של אברך בני ברקי אשקול להחליף ביניהם...
 
היום יש כבר את "ערכי הש"ס" של "המאור" בו יש את כל הסוגיות לפי סדר הא-ב מומלץ מאוד (שלא כמו האנציקלופדיה התלמודית שם הכל מובא באירוך, ועדיין לא סיימו את כל הערכים)
אינו 'מקיף' כלל.
כתבו מה שידעו והכירו, ולא חיפשו להוסיף עוד ערכים, או פרטים ודעות נוספות.
ישנו ערך גדול למשל על 'אכילה בערב יום הכיפורים', כי יש בו חקירות מעניינות,
אך ישנן מצוות דאורייתא חשובות שלא 'זכו' לערך.
ואם אכן זוהי מטרת הספר, להביא 'יסודות וחקירות', הרי שאינו שייך כלל למשבצת של אנציקלופדיה תלמודית.
 
הספר הנוכחי הוא מהדורה חדשה, במהדורה הקודמת היא כתובה יותר באופן המתאים יותר לעולם הדתי לאומי, ואפלו היו שם דברים שיעוררו כעס לחרדי המצוי, כמו לשיטתם לקולא וכדו', במהדורה החדשה הוא התאים את עצמו הרבה יותר לעולם הישיבות, לדעתי היה לו עורך או יועץ טוב.
ובכל זאת גם במהדורה זו ניכר מאד שהמחבר אינו נותן משקל נכון, אין לי בעיה להביא חקירה של רבי שמעון בשורה אחת אם ספרים בני ימינו ממש, כמו פרי משה וכדו' [שבלי חיפוש באוצר הספרים אינך יודע במה מדובר], לדעתי הוא ספר טוב למראה מקומות, אבל הדיוק שם לוקה מאד בחסר, כמו כן הוא לא תמיד מצליח לציין למקום המקורי, אלא למקום שולי שבו החקירה מבואת דרך אגב, אז אם איזה עורך או מגיד שיעור רוצה לסמוך על זה כדאי לו מאד לפתוח בפנים לפני שהוא משאיר עקיבות, כל מי שקצת בתחום יזהה מיד מהיכן הדברים נלקחו [וכבר ראיתי עקיבות גם אצל שיעורים של ראשי ישיבות נודעים, שרואים לפי המראה מקום שנלקחו משם על ידי הרב עצמו או על ידי העורך....
אני לכשעצמי משתמש בספר המון מתוך מאגר בר אילן, ובאמת שכך יאה יותר להשתמש בו כמאגר תורני ולא כספר.
הספר ערכי הש"ס של מכון המאור הוא ספר מנופח נורא ולא מתמקד רק על הדברים הישיבתיים, שזה היה כוונת המחבר ביסודות וחקירות
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון