גזל בישיבה (1 צופה)

[יהודי וזהו]

האם מותר להטעין בתקע שבישיבה סגריה\טלפון חשמלית כשהנהלת הישיבה אוסרת להחזיק סגריה\טלפון
האם מותר לקחת טישו מהישיבה ולהשתמש בו מחוץ לישיבה

 

[ש. הסופר]

לגבי טישו יתכן וההנהלה לא מקפידה על כך, כדאי לשאול.
אבל להשתמש בחשמל של הישיבה לצורך מכשיר שהיא אוסרת להחזיק חוששני לגזל.
שימוש בטלפון של מישהו אחר שהוטען בישיבה, יש לדון אם יש בזה שינוי רשות ושינוי מעשה בגלל ההמרה מחשמל AC לחשמל DC וצ"ע.

 

[פנחס ע]

האם מותר להטעין בתקע שבישיבה סגריה\טלפון חשמלית כשהנהלת הישיבה אוסרת להחזיק סגריה\טלפון

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה לא שאין זה דעת התורמים אלא לפי כללי השימוש שהישיבה תגדיר, וממילא ב

האם מותר לקחת טישו מהישיבה ולהשתמש בו מחוץ לישיבה

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה מותר שכן דעתם של התורמים.
וזכורני שבזמנו אחרי הפיגוע בהר נוף אמר מרן הגרי זילברשטין שהיה מותר לזרוק סטנדר על המחבלים, כשם שמותר לטפס עליו לכוון מזגן שזהו דרך שימוש ראוי ולכך נתרם.

 

[חיינו]

לכאורה לא שאין זה דעת התורמים אלא לפי כללי השימוש שהישיבה תגדיר,

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' תלוי באופי הישיבה ועד כמה הכללים בה נוקשים וכן צריך להביא בחשבון עד כמה דעת התורמים בקיאה בכללי ואופי הישיבה

 

[אברך מישיבת מיר]

כתב בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קס"ג
ואשר שאל אם בחורים רשאים לקחת ממטבח הישיבה בלי רשות ואפילו נעולה המטבח שהרי הבחורים שותפים בכספי הישיבה - או דילמא הראש ישיבה נקרא בעלים בזה. בעיני פשוט מאד דה"ז גזל גמור, והר"מ נקרא בעלים, וכפי אשר יושת מטעם הישיבה הסדרים האלה קובעים וכל המשנה בזה ידו על התחתונה.

 

[יהודי וזהו]

למה צריך להתייחס לדעת התורמים כאילו הם הממנים הבלעדיים הרי גם הורי הבחור משלמים סכום נאה ויש גם תקציב לא קטן מהמדינה
ועוד שאם הישיבה מחויבת לספק לבחור חשמל לצרכיו למה לא יוכל להמיר את זה לדבר שאינו צורך ממש

 

[אברך מישיבת מיר]

למה צריך להתייחס לדעת התורמים כאילו הם הממנים הבלעדיים הרי גם הורי הבחור משלמים סכום נאה ויש גם תקציב לא קטן מהמדינה
ועוד שאם הישיבה מחויבת לספק לבחור חשמל לצרכיו למה לא יוכל להמיר את זה לדבר שאינו צורך ממש

לחץ כדי לכווץ...

לגבי שותפות הבחורים בכספי הישיבה עי' מה שהבאתי קודם בשם השבט הלוי

 

[חיינו]

כלפי הכסף של ההורים זהו תשלום על מה שמקבלים ולא נשאר להם בעלות וכלפי המדינה לכאו' לא שייך דעת אפי' אם יש בעלות כזו כיון שאחרי שעומד בקריטריונים מסלקים רשותם אבל תורמים שנותנים ללא תמורה יש מקום לומר שהולכים אחר דעתם

 

[פנחס ע]

הרי גם הורי הבחור משלמים סכום נאה

לחץ כדי לכווץ...

גם הם עושים על דעת הישיבה

ויש גם תקציב לא קטן מהמדינה

לחץ כדי לכווץ...

לא מעודכן... ובכל אופן ממנה הרי מותר לגזול, יעשו כן אם כך ראשי הישיבה ושוב הם התורמים, והם ודאי תורמים ע"ד הישיבה

ועוד שאם הישיבה מחויבת

לחץ כדי לכווץ...

מחוייבת? מניין?

שאינו צורך ממש

לחץ כדי לכווץ...

לא שאינו צורך אלא שאסור בשימוש!

 

[יהודי וזהו]

גם הם עושים על דעת הישיבה

לחץ כדי לכווץ...

למה לא תחשב הנהלת הישיבה לשבעה טובי העיר שאינם שולטים לחלוטין על בית הכנסת של כרכים [כמו שאין יכולים למכרו] אם כן לא יוכלו לאסור ולהתיר בשרירות לבם וממילא יוכלו להגביל את השימוש בחשמל אבל לומר אינך יכול להשתמש בחשמל לצורך זה ולצורך זה מותר לך אתמהה

 

[ש. הסופר]

למה צריך להתייחס לדעת התורמים כאילו הם הממנים הבלעדיים הרי גם הורי הבחור משלמים סכום נאה ויש גם תקציב לא קטן מהמדינה
ועוד שאם הישיבה מחויבת לספק לבחור חשמל לצרכיו למה לא יוכל להמיר את זה לדבר שאינו צורך ממש

לחץ כדי לכווץ...

הורי הבחור משלמים תמורת שירות מוגבל וכפוף לישיבה. אני לא יכול לקחת פלורוסנט מיש כי אני משלם להם יותר ממה שאבי שילם עלי בזמנו בישיבה...
ואגב, התקציב מהמדינה קטן להחריד. (פחות מחמש מאות ש"ח)

 

[התורה]

בשו"ת רבבות אפרים (ח"ח סי' תר"ט) נקט: לישון באמצע הסדר הו"ל גזל מהישיבה

 

[התורה]

מצו"ב
ב' תשובות נפלאות ומרתקות משו"ת משנה הלכות (חי"ז סי' קמ"ח-קמ"ט):
​

כח הרב לאסור העישון לתלמידיו ושיהא גזל מה שיהנה מהישיבה ​

ערב יום הקדוש התשס"א ברוקלין נ"י יצו"א
מע"כ ידידי המופלא פרי עץ הדר שלשלת היוחסין כש"ת יצחק מאיר הורוויץ שליט"א, ברוקלין נ"י.
אחדשה"ט, בדבר שאלתו אם אפשר לראש ישיבה לאסור על הבחורים הלומדים בישיבתו לעשן סיגריות ולומר שכל מי שיעשן בישיבתו יהיה עובר על גזילה בכל מה שישתמש בישיבתו, כגון שילמוד בספרים או אכילה ושתיה ושינה וכו', ושאל בשתים, א] האם זה תלוי בבנין הישיבה אם הוא שלו או לא. ב] אם זה תלוי בהתנה על כך מתחילה או יכול לאסור אפי' באמצע הזמן.
תשובה. לפענ"ד נראה לכאורה פשוט כי אדם אוסר דבר שהוא שלו על אחרים בכל תנאי שהוא ולכן ראש הישיבה שהוא בעל הבית של הישיבה וקובע תנאים באיזה אופן מקבל התלמידים הרי בידו לקבוע שלא יקבל בחורים המעשנים, יהיה לאיזה סיבה וטעם שהוא, כל שהתנה כן הרי יש כאן תנאי. וכן אם זהו תנאי בישיבה מכבר ובחור בא להתקבל בישיבה ואומר לו הראש ישיבה שמקבלו על תנאי הישיבה ודאי שגם הוא נכנס בתנאי הזה, וודאי ראוי להודיע להבחור תנאי הישיבה ומסתמא עושין כן, אבל אפילו לא אמרו לו כל שאמרו לו על תנאי הישיבה והוא סבר וקבל וסתמא נמי כקיבל דמי וע"מ כן נכנס, מחוייב הוא לקיימם.
ואין זה דבר חדש וכבר היה לעולמים שלא נתנו לעשן לבחורים בישיבות, וגם אצלינו בעיר אונגוואר קודם המלחמה לא הניחו לבחור לעשן והיו יכולין לשלחו בשביל זה מן הישיבה, וגם היו נוהגין שמי שלא בא בזמנו לשיעורים היו קונסין אותו שלא נתנו לו ארוחת בקר או צהרים לפי הקנס והתנאי, כי ודאי ביד הראש ישיבה לקבוע בעניני גשמיות כבעניני רוחניות שהם נוגעין לדעתו לסדר הישיבה, ואף אם התקנה אינו אלא בשביל בריאות הבחורים נמי יש בידו לתקן כפי דעתו. ואף אם יהיה חלוקי דעות בנחיצות איזה תקנה, מ"מ מי שאינו רוצה יכול ללכת למקום אחר.
ובגמ' שבת (דף פ"ב ע"א) אמר ליה רב הונא לרבה בריה מ"ט לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדין שמעתיה, אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא א"ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה, א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כ"ש זיל גביה ע"כ, ועיין גם תוי"ט על מס' אבות על המשנה וקנה לך חבר.
והגם שהראש ישיבה מקבל מעות צדקה עבור הבחורים שלומדים שם ואולי הם לא מסכימים לאסור פתם להבחורים או הספרים, מ"מ הרי אמרו בגמ' ב"ב ט' ע"א לענין גבאי צדקה רב אשי אמר אנא אתנויי נמי לא צריכנא דכל דקא אתי [לתת מעות לקופה, רש"י] אדעתא דידי אתי ולמאן דבעינא יהיבנא ליה, ופי' רגמ"ה כל מי שנותן לי על דעת כן נותן לי שאני אתנם לכל עני שארצה משום דרב אשי היה אדם גדול והיה יודע מה הוא עושה, ועיין יו"ד סי' רנ"ו סעיף ו' בסופו ע"ש. ולכאורה ה"ה בנ"ד שהנותנין מעות צדקה לישיבה אדעת הראש ישיבה הם נותנין, וכש"כ הוא מהתם.
ואפילו אם הבחור משלם בעצמו עבור מה שאוכל בישיבה, מ"מ על תנאי הישיבה הוא משלם ובא, כנלפענ"ד. אם לא שיש שם וועד שהם הבע"ב על הישיבה עכ"פ על הגשמיות ודיני ממונות של הישיבה, ורק הרוחניות הוא ביד הראש הישיבה, שאז צריך הראש ישיבה להתדבר עם הוועד שיסכימו כמובן, וכשמסכימים גם הם אז חזר הדין כנ"ל, ועיין על הגליון שו"ע הנ"ל מ"ש מכנסת הגדולה.
ואפילו תיקן ועשה הראש ישיבה תקנה חדשה באמצע הזמן כגון זו או אחרת לכאורה נמי צריך לעמוד בה, כי בחור הנכנס בישיבה מקבל עליו תקנות הישיבה שקיימות כבר וגם שעתידין להתחדש במשך הזמן לטובת הישיבה, [ואם רוצה לעזוב את הישיבה בשביל זה אי חייב לשלם להישיבה אעפ"כ, צריך לברר מה שאין הז"ג כעת וגם לא נשאלתי על זה], אם לא שהוא תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה אז אולי יכולין לקרוא את הראש הישיבה לב"ד שהרי הם משלמין עבור המאכל והדירה ואין יכול לאסור עליהן כולי האי ואולי.
איברא נלפענ"ד דדוקא אם הראש ישיבה התנה שמי שיעשן בישיבה צריך לעזוב את הישיבה ואם לא יעזוב את המקום וישתמש בתשמישי הישיבה אז הוא אוכל שלא ברשות והרי הוא גזל וכן בשאר דברים, אבל אם אינו זורקו מהישיבה רק הוא כעין קנס שלא יאכל מהישיבה ולא ילמוד בספרי הישיבה מטעם קנס צ"ע אי יכול לאסור עליו המאכל גם למי שמשלם שכר להישיבה כיון שהוא משלם בשביל המאכל, ומסתבר שלקנסו פעם או פעמיים בידו הוא אבל לאסור עליו לעולם וישאר בישיבה אעפ"כ צ"ע.
וזה יותר משלשים שנה, שהיה בחור ממשפחתי ת"ח מצויין לומד בישיבה גדולה בא"י ויעצתי אותו היות כי הוא בן גדולים שילמוד יו"ד שלא בזמן הישיבה כלומר שלא יבטל שיעורי הישיבה אלא יוסיף מן הצד ללמוד בש"ע יו"ד וכשיגמור יקבל היתר הוראה ויעשה מורה הוראה בישראל כי כן היו אבותיו יותר מעשרה דורות, ולתמהוני קבלתי ממנו מענה על מכתבי שלפני כמה שבועות דיבר משגיח הישיבה ואסר למי שלומד בהישיבה ללמוד יו"ד להלכה, ומי שילמוד שלא ברשות ידע שאכילתו בישיבה גזל, וכל מה ששייך להישיבה אסור לו להשתמש בו והרי הוא גזל בידו. וכתבתי לו אז דברי התוספתא פ"ו דב"ק ורמ"א חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ' ובמדרש משלי (ילקוט רמז תתקל"ט) על הפסוק אל יבוזו לגנב שאין לבזות מי שגונב ד"ת, ומהלל הזקן שעלה על הגג להתגנב לשמוע ד"ת, ועיין ש"ך חו"מ שם ס"ק ל"ה ועיין משנה הלכות ח"ט סי' שע"ב.
אלא דמדברי המדרש משלי הנ"ל דלא יבוזו לגנב אין ראיה כ"כ, שיש לחלק בין שאסרו עליו הספרים ללמוד ובין שאסרו לו אכילה ושתיה ושאר הנאות גשמיות בישיבה, דבמדרש קאמר שמי שלומד מספרים אפי' בלי רשות לא יבוזו, אבל להשתמש עם שאר דברים אין ראיה.
וכבר כתבתי ראיה לזו ממעשה שהביאו (יומא ל"ה ע"ב) מהלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו, פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב ע"פ ארובה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון, אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים כשעלה עמוד השחר א"ל שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל, שמא יום המעונן הוא, הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה, אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת, ע"כ. ויש לתמוה על לשון ראוי זה לחלל עליו את השבת, מאי שנא הוא מכל אדם מישראל שנמצא נקרש כמעט בלי נשמה דודאי מצוה לחלל עליו את השבת, וגם לאיזה טעם אמרו כן.
אמנם טפי יש להקשות שהרי במה ששכב על הארובה ונפלו עליו ג' אמות שלג ובא בסכנה הרי הפק"נ בא לו בפשיעתו, שכיון שראה שהשלג יורד היה צריך ללכת משם שאפשר שימות שם ואסור לו להכניס עצמו בסכנה, ובשבת אם אעפ"כ הכניס עצמו והגיע למצב של פק"נ נחלקו הפוסקים אי מותר לחלל עליו את השבת, אף דקיי"ל דכל פק"נ או ספק פק"נ דוחה שבת מ"מ בפק"נ הבא ע"י פשיעתו שהביא עצמו לידי סכנה עלה ונסתפק הגרש"ק בחכמת שלמה או"ח סי' שכ"ט ס"א אי גם זה דוחה שבת כיון שכבר הוא בסכנה ואין נפ"מ באיזה אופן בא הסכנה, או דילמא כיון דהסכנה הביא הוא על עצמו כה"ג אינו דוחה שבת, ולפ"ז בדידן נמי הרי הסכנה באה ע"י פשיעה ולדעת הגרש"ק אסור לחלל עליו את השבת, וא"כ האיך אמרו ראוי הוא זה לחלל שבת עליו.
וצ"ל ולחלק דבתורה כתיב אדם כי ימות באהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה וא"כ מותר לו להכניס עצמו לסכנה בשביל תורה וכה"ג שפיר פק"נ דוחה, ודוקא במביא עצמו לידי סכנה בדברים אחרים שלא בלימוד התורה, ולכן שפיר אמרו ראוי זה לחלל השבת דבאמת אחר לא היה ראוי לחלל עליו את השבת כל שאינו ממית עצמו על דברי תורה כהלל וכדעת הגרש"ק, והבן.
ובתשו' להאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל הארכתי דיש חולקין בזה על החכ"ש עיין ישועות ישראל (קוטנא סי' כ"א, וכלי חמדה פ' תצא), וכן נראה מהא דמפליגין ג' ימים קודם השבת, ולשיטות אלו י"ל בפשיטות מה שאמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת, שפסקו אז ההלכה למעשה שלא תימא כיון שהביא עצמו לידי סכנה אין מחללין קמ"ל שכן מחללין אפי' בכי האי גוונא.
אמנם עוד יש להקשות בהאי עובדא דהלל הזקן, שהרי תנאי היה שמי שלא שילם לא יוכל לבא לשמוע תורה וכיון שאסרו ליכנס בלי תשלום האיך עבר ועלה לארובה ללא תשלום והרי הוא בכלל גזל. וצ"ל דכיון דאסרו ללמוד תורה הרי דרשו לא תבוז לגנב על דברי תורה וליכא משום גזל. ואולי יש להוסיף דבתוספתא שם איתא ולא עוד אלא שזוכה להיות פרנס על הציבור, ולכאורה מנ"ל שלא די שאינו באיסור גזל אלא מקבל שכר. אך נראה שלמדו כן מהלל שמסר נפשו ללמוד תורה ולא חש משום גזל זכה להיות פרנס על הציבור.
ובזה הנני דושה"ט ושלום כ"ת, וי"ר שיזכה להחתם בספרן של צדיקים כעתירת וברכת ידידו בלב ונפש, מנשה הקטן​

 

[התורה]

שו"ת משנה הלכות (חי"ז סי' קמ"ט):
​

בדבר תקנת ישיבה​

בס"ד ג' לסדר כי תצא, תשס"ד ברוקלין נ"י יצו"א
חיים ארוכים וכט"ס לכבוד הרבנים הגאונים ר' בנימין גבריאל הכהן ר"מ בישיבה הגדולה מלבורן, ומשנהו ר' יצחק דוד גראנער אב"ד דק' חב"ד מלבורן ויו"ר הנהלה הכללית של ישיבה גדולה חב"ד שליט"א.
אחדשכ"ג, הנני משיב במוקדם האפשר לחשיבות הענין, האמנם בקיצור כי אני ל"ע אינני כ"כ בקו הבריאות. על דבר שאלתכם היות שבאוסטראליא סוף זמן לימוד התלמידים הוא בסוף חודש כסלו, והסיבה מפני שבחצי כדור התחתון זמן הקיץ הוא בחדשי טבת ושבט, והנה זה כארבעים שנה שיסדו שם אנשי חב"ד ישיבה גדולה לתלמידים, והיות כי ע"פ רוב התלמידים כשמסיימים הלימוד בבתי ספר העממי נכנסים להישיבה בדרך כלל בחדש טבת, ולפי שרוב ישיבות העולם בשאר מקומות הם אז באמצע הזמן ואין מקבלים תלמידים, בלית ברירה נכנסים התלמידים בישיבה על כמה חדשים, ובתחילת הזמן לשנה הבאה ילכו תלמידים אלו בישיבות גדולות שלומדים כל השנה.
והנה הישיבה המקומית באוסטראליא מאז ומעולם שנתייסדה היתה נגד סדר כזה שיהיה הישיבה רק כעין מעבר לכמה חדשים ואח"כ ילכו לישיבות אחרות שזה מהרס את הישיבה וגם מזיק לתלמידים, ולכן תקנו שכל תלמיד שלא ישהה בישיבה לכה"פ שנה שלימה לא יקבלוהו, כי לבד שאינו מועיל להתלמיד בעצמו אלא מזיק לתלמידים אחרים, ולאחרונה הוסיפו מנהלי הישיבה לחייב לחתום התלמיד וההורים שילמד בישיבה לכה"פ שנה שלימה, וע"ז קמו כמה מן ההורים וטוענים שאין כח להישיבה וההנהלה להעמיד תנאים כאלו וכ"ז הוא נגד התורה כי אמרו ז"ל (ע"ז י"ט א) אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ, ואיך נכריח תלמיד נגד רצונו.
ולפענ"ד פשוט דהנהלת הישיבה יש בידם לתקן תקנות לטובת הישיבה והתלמידים, וכל מי שאינו רוצה לעמוד על התקנות ילך ויחפש לו ישיבה אחרת, ואין בזה שום טעם להכריח הישיבה. ומה שטוענים דאין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ, זה טעות גמור ובמקום שלבו חפץ היינו בסוגיות הש"ס ובחלק התורה וכמעשה דרבי עם בנו, ואפילו יהא הכוונה גם על מקום ממש אבל בשביל זה להכריח אדם להכניסו בביתו או בישיבתו פשוט שאין זה הכוונה.
וכל זה היכי דלא יזיק זה התלמיד, אבל לטענתם שכה"ג מזיק להישיבה הנה הדבר מפורש בספר חסידים (סי' תתקנ"ו) וז"ל, אם יש תלמיד שאינו חפץ ללמוד לפני חכם בעירו מפני טרדות שיש לו בביתו הרי אמרו לא מכל אדם ובכל מקום אדם זוכה ללמוד אפי' יצא חוץ לארץ ישראל, אבל אם ילך חוצה לארץ וילכו כמו כן אחרים הרי גורם רעה מוטב שלא ילך, ומעשה היה להעניש חכם א' שהפריד את התלמידים מעליו עכ"ל. הרי שאם ע"י שילך תלמיד אחד ילכו גם אחרים או שמזיק לתלמידים באופן אחרת אין לו ללכת מישיבה זו ואפי' לא יצליח כ"כ בתורה, וכ"ש שיכולים להטיל תנאי זה, כנפלענ"ד.
ובזה הנני ידיד נפשכם בברכת כוח"ט בלב ונפש, מנשה הקטן​

 

[אברך מישיבת מיר]

מצו"ב
ב' תשובות נפלאות ומרתקות משו"ת משנה הלכות (חי"ז סי' קמ"ח-קמ"ט):
​

כח הרב לאסור העישון לתלמידיו ושיהא גזל מה שיהנה מהישיבה ​

אמנם עוד יש להקשות בהאי עובדא דהלל הזקן, שהרי תנאי היה שמי שלא שילם לא יוכל לבא לשמוע תורה וכיון שאסרו ליכנס בלי תשלום האיך עבר ועלה לארובה ללא תשלום והרי הוא בכלל גזל. וצ"ל דכיון דאסרו ללמוד תורה הרי דרשו לא תבוז לגנב על דברי תורה וליכא משום גזל. ואולי יש להוסיף דבתוספתא שם איתא ולא עוד אלא שזוכה להיות פרנס על הציבור, ולכאורה מנ"ל שלא די שאינו באיסור גזל אלא מקבל שכר. אך נראה שלמדו כן מהלל שמסר נפשו ללמוד תורה ולא חש משום גזל זכה להיות פרנס על הציבור.

​

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונת הרב בזה וכי מותר לגזול בשביל ללמוד תורה?​

וצ"ע

 

[התורה]

מה כוונת הרב בזה וכי מותר לגזול בשביל ללמוד תורה?​

לחץ כדי לכווץ...

לא, רק ללמוד, זה מותר, ולכאורה כן מפורש בגמרא הנז'

 

[חיינו]

מה כוונת הרב בזה וכי מותר לגזול בשביל ללמוד תורה?​

וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

אצטרף לתמיהתך כל מה שמצינו שם זה הלימוד עצמו ולא האוכל בישיבה וכדו' מקווה שהבנתי דברי תורתך

 

[אברך מישיבת מיר]

לא, רק ללמוד, זה מותר, ולכאורה כן מפורש בגמרא הנז'

לחץ כדי לכווץ...

איזה גמ' הכוונה

 

[התורה]

יש קונטרס תשובות ממרנא שר התורה זיע"א בעניין,
פנינים רבים בעניין:
אני ניסתי להעלותו, והוא מידי כבד [סה"כ 40.8 mb], אשמח לעזרה בעניין לצורך זיכוי הרבים

 

[התורה]

איזה גמ' הכוונה

לחץ כדי לכווץ...

עם הלל הנ"ל