אמרי שפר

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פותח האשכול
הודעות
526
תודות
1,935
נקודות
255
במקרה שאדם צריך לקרוא מגילה בשני הימים:
יש מקרים שביום הראשון יצטרך לברך ובשני לא
ויש מקרים שבשני יצטרך לברך ובראשון לא
יש מקרים שלא יצטרך לברך בשניהם
ויש מקרים שיצטרך לברך בשניהם

כל המקרים זה הלכה מפורשת
נא להביא מקור לכל תשובה!
 
פִּתָרוֹן
תשובות למבחן בסימן תרפח :-)

א. יום א מברך 1.
כי היה בעלות השחר בפרזות ועה"ש השני היה בכרך כיון שקיים המצווה שוב אינו צריך לקיימה שוב [רק חייב בעל הניסים..]
2. ועוד בכל מקרה של ספק מברך בי"ד וקורא בט"ו בלא ברכה (רמב"ם א יא) והוא ממעשה דחזקיה בטבריה במגילה ה:
ב. יום ב מברך ובראשון לא הא דאמר מרן בשו"ע גבי מי שהיה בספינה ולא היה בידו מגילה קורא אותה בט"ו אמנם כתבו האחרונים בלא ברכה אך ה'עולת שבת' (תרפח ח) כתב לברך. וכ"כ ב'שבלי הלקט' בשם אחיו ר' בנימין.
ג. פשוט בן כרך שהלך לעיר בעה"ש של עיר, ובעלות השחר השני כבר היה בכרך נפטר מכל מצוות הפורים ואין לו היתר לברך על המגילה כלל והפסיד
ד. להלכה אין כזה דבר! (ראה משנ"ב ס"ק יא) יש מאירי בריש מגילה [לא זוכר מקומו] שבני כרך שעשו בי"ד לא טוב עשו וחוזרים ומברכים בט"ו
תשובות למבחן בסימן תרפח :-)

א. יום א מברך 1.
כי היה בעלות השחר בפרזות ועה"ש השני היה בכרך כיון שקיים המצווה שוב אינו צריך לקיימה שוב [רק חייב בעל הניסים..]
2. ועוד בכל מקרה של ספק מברך בי"ד וקורא בט"ו בלא ברכה (רמב"ם א יא) והוא ממעשה דחזקיה בטבריה במגילה ה:
ב. יום ב מברך ובראשון לא הא דאמר מרן בשו"ע גבי מי שהיה בספינה ולא היה בידו מגילה קורא אותה בט"ו אמנם כתבו האחרונים בלא ברכה אך ה'עולת שבת' (תרפח ח) כתב לברך. וכ"כ ב'שבלי הלקט' בשם אחיו ר' בנימין.
ג. פשוט בן כרך שהלך לעיר בעה"ש של עיר, ובעלות השחר השני כבר היה בכרך נפטר מכל מצוות הפורים ואין לו היתר לברך על המגילה כלל והפסיד
ד. להלכה אין כזה דבר! (ראה משנ"ב ס"ק יא) יש מאירי בריש מגילה [לא זוכר מקומו] שבני כרך שעשו בי"ד לא טוב עשו וחוזרים ומברכים בט"ו
 
נערך לאחרונה:
פִּתָרוֹן
תשובות למבחן בסימן תרפח :-)

א. יום א מברך 1.
כי היה בעלות השחר בפרזות ועה"ש השני היה בכרך כיון שקיים המצווה שוב אינו צריך לקיימה שוב [רק חייב בעל הניסים..]
2. ועוד בכל מקרה של ספק מברך בי"ד וקורא בט"ו בלא ברכה (רמב"ם א יא) והוא ממעשה דחזקיה בטבריה במגילה ה:
ב. יום ב מברך ובראשון לא הא דאמר מרן בשו"ע גבי מי שהיה בספינה ולא היה בידו מגילה קורא אותה בט"ו אמנם כתבו האחרונים בלא ברכה אך ה'עולת שבת' (תרפח ח) כתב לברך. וכ"כ ב'שבלי הלקט' בשם אחיו ר' בנימין.
ג. פשוט בן כרך שהלך לעיר בעה"ש של עיר, ובעלות השחר השני כבר היה בכרך נפטר מכל מצוות הפורים ואין לו היתר לברך על המגילה כלל והפסיד
ד. להלכה אין כזה דבר! (ראה משנ"ב ס"ק יא) יש מאירי בריש מגילה [לא זוכר מקומו] שבני כרך שעשו בי"ד לא טוב עשו וחוזרים ומברכים בט"ו
א. נכון
ב. נכון מאד
ג. נכון מאד מאד
ד. לא נכון בכלל. יש מקרה שיברך בשתיהן לפי השו״ע והמ״ב.
 
ד. להלכה אין כזה דבר! (ראה משנ"ב ס"ק יא) יש מאירי בריש מגילה [לא זוכר מקומו] שבני כרך שעשו בי"ד לא טוב עשו וחוזרים ומברכים בט"ו
לדעת כמה אחרונים בן עיר שהלך לכרך לפני ט"ו (ולחלק מהם גם בליל ט"ו) ושהה שם עד אחר עלות השחר מברך בשניהם, עכ"פ אם הוא מוקף שרק היה פרוז בן יומו
 
לדעת כמה אחרונים בן עיר שהלך לכרך לפני ט"ו (ולחלק מהם גם בליל ט"ו) ושהה שם עד אחר עלות השחר מברך בשניהם, עכ"פ אם הוא מוקף שרק היה פרוז בן יומו
נכון מאד!
לכאורה גם לדעת המ״ב שתלוי בדעתו להשאר זה גם יהיה הדין כך
וזה התשובה למקרה ד׳
 
לדעת כמה אחרונים בן עיר שהלך לכרך לפני ט"ו (ולחלק מהם גם בליל ט"ו) ושהה שם עד אחר עלות השחר מברך בשניהם, עכ"פ אם הוא מוקף שרק היה פרוז בן יומו
אכן דיברנו על זה בפרטי כיון שהארכנו
אבל הרב שאל לדינא דשו"ע ומשנ"ב ולכן כתבתי מש"כ
אכן יש רמ"ע מפאנו (עיין בכה"ח תרפ"ח ס"ק כט) מבוסס ע"ד הירושלמי ב ג וכו'
להלכה אין מברכים פעמיים ואני לא מאמין שמורה הור' יגיד כן [אם אני טועה אשמח לתיקון]
 
לדעת כמה אחרונים בן עיר שהלך לכרך לפני ט"ו (ולחלק מהם גם בליל ט"ו) ושהה שם עד אחר עלות השחר מברך בשניהם, עכ"פ אם הוא מוקף שרק היה פרוז בן יומו
הנה התשובה הנכונה לרב @אמרי שפר אכן ישנה דרך שיתחייב בשתי הימים בברכה כאשר הוא עוקר מדירתו - לא עמ"נ חהיות שם עד אחר עלות השחר אלא ממש לדור שם, לי"א יום אחד ולרובם ריטב"א מאירי ועוד זה לצמיתות, כי זו לשון הירושלמי הנ"ל ואעשה ע"ז הודעה נפרדת בע"ה
 
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון