מלפני אוריאל

משתמש חדש
gem
הודעות
2
תודות
9
נקודות
2
ראיתי לא מזמן באיזה מקום (אינני זוכר כרגע איפה) ששאלו את הגרח"ק זצ"ל קושיה עצומה: איך יתכן שהתשובה שלנו מועילה, הרי לכאו' כל יהודי עם מינימום יר"ש, בשעה שעובר עבירה יודע כי רע ומר גורלו, וכי פועל נגד רצון ה' ר"ל, ואעפ"כ עובר עבירה מחמת תאווה וכדו', וא"כ לכאו' בודאי שבתוך תוכו יודע הוא שהוא עתיד לחזור בתשובה על המעשה שעשה, וא"כ למה אין זה כלול במה שקיי"ל "האומר אחטא ואשוב אין יוה"כ מכפר". וענה ע"ז הגרח"ק זצ"ל כדרכו בקודש בב' מילים שהשאלה אינה נכונה, או תשובה מסוג זה.
ואני הקטן תמה, מדוע???? מדוע השאלה לא נכונה????
וכי כשאנחנו עוברים עבירה במזיד אנחנו מתכוונים להיכנס לקבר מזוהמים וטמאים מאותה עבירה, הרי פשוט שאנחנו יודעים שקשה לנו עכשיו להתגבר, והגוף שלנו הצליח ללכוד אותנו לרשת אותה עבירה, אבל מתישהו, בקרוב נתחרט ע"ז ונבקש מהקב"ה שיסלח לנו על רגעי החולשה האלה???
א"כ מדוע מועילה התשובה שלנו????????
ובמילים אחרות, מה נכלל ב"האומר אחטא ואשוב" ומה לא? מה הפירוש הנכון לדברי המשנה?
אודה לכל מי שיתן מנוחה לנפשי להגיע ליום הקדוש עם כיוון מספק לנקודה המטרידה הזאת.
 
אדם שעובר עבירה מחמת יצרו ותאוותו – באותם רגעי חולשה, היצר אינו מציע לו את התשובה כהיתר, אלא פשוט מתגבר על רצונו הרוחני. גם אם ברקע קיימת ידיעה תודעתית שהוא ירצה לנקות את עצמו בעתיד, החטא לא נעשה בגלל התשובה, אלא בגלל התאווה והקושי להתגבר.
 
ובמילים אחרות, מה נכלל ב"האומר אחטא ואשוב" ומה לא? מה הפירוש הנכון לדברי המשנה?
 
אדם שעובר עבירה מחמת יצרו ותאוותו – באותם רגעי חולשה, היצר אינו מציע לו את התשובה כהיתר, אלא פשוט מתגבר על רצונו הרוחני.
וע"ז אמרו חז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ רוח שטות. (אפשר לומר שזה רוח של סטיה שיצה"ר מכניס בו רוח שטות).
ועניין התשובה הוא לחזור לדרך הישר ולהתחבר לאבינו שבשמיים.
 
יש לדייק שכתוב, "האומר אחטא ואשוב אחטא ושוב" שזה שיטתו ודרכו, ועוד לפני החטא הראשון חושב על התשובה, ואחר כך חושב על החטא השני, ורק על זה נאמר שאין מספיקין בידו לעשות תשובה,
אבל סתם אדם שחוטא ובסתר ליבו חושב על התשובה לא גרע מאחד שחוטא ולא חושב בכלל על התשובה
 
א"כ מדוע מועילה התשובה שלנו????????
ובמילים אחרות, מה נכלל ב"האומר אחטא ואשוב" ומה לא? מה הפירוש הנכון לדברי המשנה?
אודה לכל מי שיתן מנוחה לנפשי להגיע ליום הקדוש עם כיוון מספק לנקודה המטרידה הזאת.
א. אם אתה שואל בדווקא על יוה"כ, כבר ייסד מרנא האור ישראל מסלנט כי ביוה"כ מועילה תשובה כל דהוא,
משום שלכו"ע עיצומו של יום הוא זה שמכפר והתשובה היא תנאי, דהיינו עיצומו של יום מכפר לשבים.

ב. כל העניין הנורא באומר אחטא ואשוב זה באומר.
דהיינו, אדם שלא מחשיב את התשובה, שאומר בשעת הוידוי ועשיית התשובה כי אין זה וידוי אמיתי, לא כי הוא יודע שהייצר יפיל אותו בעתיד, אלא כי הוא כעת ממש רוצה לעשות עבירה - זה החטא הנורא ועל זה נאמר שאין מספיקין בידו לעשות תשובה.

משא"כ מי שכעת בזמן עשיית התשובה הוא בדרגה של צדיק, כולו טהור אין בו רצון אלא להתקרב לבורא, אלא שיודע שאחר זמן כשהרגשות של קרבת ד' יתכהו, היצר יצליח להפיל אותו - אין בזה אלא חיסרון דרגה אבל לא חטא.
 
אולי אפשר ליישב שכשאדם חוטא אינו אומר שיכול לחטוא כי ישוב אחר כך כי אם כן למה לא ישוב עכשיו והיינו שעיקר התשובה לחזק בדקי ביתו שכשיגיע שוב מצב כזה לא יחפוץ עוד בחטא והאומר אחטא ואשוב כוונתו על חרטה שיתחרט לאחר מילוי תאוותו אבל לא חיזוק בדקי ביתו
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון