א"צ לומר כלל, הוא מנהג בלבד
אני מדבר על שצריך לאומרו מעיקר הדין על היין
ואי מקדש על פת לא אומר על היין
אני לא זוכר את המקור אבל המנהג לא נוצר סתם, שלא יראה כסתם ברכות הנהנין שרוצה לשתות יין
לכן תיקנו שיאמר פסוקים של שבת מישעיהו ופסוקי 'ושמרו' וכו'
זה לא סתם מנהג
 
אני לא זוכר את המקור אבל המנהג לא נוצר סתם, שלא יראה כסתם ברכות הנהנין שרוצה לשתות יין
לכן תיקנו שיאמר פסוקים של שבת מישעיהו ופסוקי 'ושמרו' וכו'
זה לא סתם מנהג
עכ"פ השאלה היתה איזה אמירה צריכים להגיד על כוס יין מעיקר הדין
אף במקרה שאין כל ברכה מצורפת אליה
[ברמז אפי' לא בורא פרי הגפן..
אמנם יש מקרים שכן יברכו הגפן]
 
כשאין ברכה מצורפת אליו?
זה לא קשור לברכה, זה מנהג שנהגו לברך את השותה לכך שאין סם בכוס, דהיינו גם אם כבר יצא ע"י אחר או שפטור מברכה וכו' (מובא בתנחומא פקודי)
רק שלרוב אומרים את זה בסמוך לברכה. עכ"פ מובן שזה לא מה שמר מבקש
וראה ברמ"א או"ח קעד ח - שזו אופצייה ליציאה ידי"ח
 
משנה ברורה סימן רעא
וברוקח הביא בשם מדרש דצריך לומר ויכלו ג' פעמים אחד בתפלה ואחד לאחר התפלה ואחד על הכוס וכתבו האחרונים דאם שכח לומר ויכלו בשעת קידוש אומרו באמצע סעודה על הכוס:
 
פִּתָרוֹן

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון