בדיני אמירה לנכרי ישנה משמעות רבה לכוונה של הנכרי, האם הוא עשה את המלאכה לצורך עצמו או בשביל הישראל.
ועלתה לי שאלה מעניינת מהסיפור המפורסם של רשב"י (שבת לג, ב): "פתח רבי יהודה ואמר: "כמה נאים מעשיהן של אומה זו; תיקנו שווקים, תיקנו גשרים, תיקנו מרחצאות..." רבי יוסי שתק. נענה רשב''י ואמר: "כל מה שתיקנו - לא תיקנו אלא לצורך עצמן! תיקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס".
עוד מובא בתיקוני זהר (כב ע"ב): "כל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין".
וכן מובא בבא בתרא (י, ב): ""וחסד לאומים חטאת" כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין - חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו / שתמשך מלכותן / להתיהר בו / לחרף אותנו".
כמובן שישנו חילוק אבל אשמח לשמוע מהו.
ועלתה לי שאלה מעניינת מהסיפור המפורסם של רשב"י (שבת לג, ב): "פתח רבי יהודה ואמר: "כמה נאים מעשיהן של אומה זו; תיקנו שווקים, תיקנו גשרים, תיקנו מרחצאות..." רבי יוסי שתק. נענה רשב''י ואמר: "כל מה שתיקנו - לא תיקנו אלא לצורך עצמן! תיקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס".
עוד מובא בתיקוני זהר (כב ע"ב): "כל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין".
וכן מובא בבא בתרא (י, ב): ""וחסד לאומים חטאת" כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין - חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו / שתמשך מלכותן / להתיהר בו / לחרף אותנו".
כמובן שישנו חילוק אבל אשמח לשמוע מהו.
נערך לאחרונה: