יש להתבונן האיך מיקל 'העולם' בכלל והמורי הוראה בפרט - בפורים, להשיב על שאלות בהלכה אחר ששתו יותר מרביעית יין,
וכגון אדם ששאלוהו אם חוזרים כשלא אמרו על הניסים ועונים ש"צ לחזור וכל כה"ג.
ויסוד השאלה ע"פ המבואר בשו"ע ברמ"א יו"ד סימן רמ"ב שכתב דהשותה יין אל יורה
ובש"ך שם מבואר שעד רביעית אסור רק ביין לא מזוג וטפי אסור גם במזוג וא"כ ביינות דנן אף שמזוגים אין היתר בשתה טפי מרביעית.
ואף שהדבר פשוט לעונה מאוד גם אסור כמש"כ ברמ"א שם,
אלא שכתב דאי הוי בגדר זיל קרי בי רב מותר, וביאר הט"ז שם דזיל קרי בי רב היינו ששרץ הוי דבר טמא וכד' ודבר שפשוט לעונה שאסור היינו כגון ביטול בשישים ונטל"פ וכד',
וא"כ נראה ברור שלענות אם יש לחזור על על הניסים ודאי שאסור לענות בפרט שבמשנ"ב הביא חולקים בזה אי חוזר, וצ"ע על מה סמכו העולם.
וכגון אדם ששאלוהו אם חוזרים כשלא אמרו על הניסים ועונים ש"צ לחזור וכל כה"ג.
ויסוד השאלה ע"פ המבואר בשו"ע ברמ"א יו"ד סימן רמ"ב שכתב דהשותה יין אל יורה
ובש"ך שם מבואר שעד רביעית אסור רק ביין לא מזוג וטפי אסור גם במזוג וא"כ ביינות דנן אף שמזוגים אין היתר בשתה טפי מרביעית.
ואף שהדבר פשוט לעונה מאוד גם אסור כמש"כ ברמ"א שם,
אלא שכתב דאי הוי בגדר זיל קרי בי רב מותר, וביאר הט"ז שם דזיל קרי בי רב היינו ששרץ הוי דבר טמא וכד' ודבר שפשוט לעונה שאסור היינו כגון ביטול בשישים ונטל"פ וכד',
וא"כ נראה ברור שלענות אם יש לחזור על על הניסים ודאי שאסור לענות בפרט שבמשנ"ב הביא חולקים בזה אי חוזר, וצ"ע על מה סמכו העולם.