ב' שלא יהיה היין השני בביתו [אם דעתו עליו] בשעה ששותה מהראשון.
שו"ע: ולאו דוקא הביאו להם מחדש אלא הוא הדין אם היה להם מתחלה שתי יינות מברכין על השני הטוב והמטיב.
הגה: ודוקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן אבל היו ביחד אינו צריך לברך אלא בורא פרי הגפן
משנ"ב:
(ה) שלא היו לפניו וכו' - או שעבר ובירך על הגרוע תחלה צריך לברך ברכת הטוב על היין השני:
(ו) אלא בפה"ג - ר"ל על היין המשובח וממילא נפטר היין הגרוע מכל וכל וכן פסקו האחרונים:
הרעיון בשלא יהיה לפניו - הוא שאם יש את שניהם על השולחן הוא צריך לברך על הטוב בורא פרי הגפן בגלל דיני קדימה, וממילא אחר כך היין השני הוא פחות טוב ולא מרכים עליו הטוב והמיטיב על ריבוי טובה
ג' שישאר קצת מהיין הראשון בשעה ששותה את השני.
שו"ע :הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב.
הגה: אף על גב שאין לו עוד מן הראשון (בית יוסף).
משנ"ב: (ג) אע"ג שאין לו וכו' - עיין במ"א בשם פוסקים שיש דעות בזה וע"כ הכריעו לדינא דאם יש להם מן הראשון והביאו השני כדי שיטעמו יין אחר משונה מן הראשון מברכין עליו הטוב והמטיב אבל אם אין להם כלל מראשון א"כ לא מחמת שינוי הביאו אלא מפני שכלה הראשון אין מברכין עליו שאין בזה ריבוי טובה כ"כ:
הרעיון בזה שצריך שישאר הוא בגלל שמברכים על רוב טובה, ואם נגמר ולכן הביאו אחר זה לא רוב טובה שיש הרבה סוגים,
ולכן גם אם נגמר מהראשון אבל הוא שותה מהשני כי רוצה את השני ולא היה שותה את הראשון בכל מקרה עדיין צריך לברך
ה' שהוא שייך להם בשותפות.
שו"ע: אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו דהכי משמע הטוב לו והמטיב לחבירו והוא הדין אם אשתו ובניו עמו אבל אם הוא יחידי לא.
משנ"ב: (טו) עמו - ושותה מאותו יין אבל אם אינו שותה אלא הוא לבדו או ששותה רק חבירו לבדו אין מברכין ע"ז ברכת הטוב גם בעינן דוקא שיהיה לחבירו שותפות באותו היין אבל אם הוא רק אורח בעלמא שבעה"ב נתן לו לשתות לא יכול לומר ברכת הטוב וכתב המ"א דגם הבעה"ב לא יכול לומר ברכה זו באופן זה אם לא שהבעה"ב העמיד הקנקן על השלחן לשתות מי שירצה הוי כשותפות ויכול אף האורח לברך ואשתו ובניו כיון שצריך לפרנסן הוי כאלו יש להם חלק בו. גם בעינן שישתו בחבורה ביחד ולא זה בחדר זה וזה בחדר זה. גם הסכימו כמה אחרונים שאין לברך ברכת הטוב אלא כששתו שניהם משתי היינות אבל אם שתו שניהם רק מיין הראשון ומיין השני שתה רק אחד או להיפך אין לברך. כתבו האחרונים בברכת הטוב יכול לברך בדיעבד אף שכבר שתה ונזכר כשהיין בפיו שבולעו ומברך אח"כ אבל אם נזכר אחר שכבר שתה אין כדאי לברך ומיהו כשיש עוד יין בקנקן לכו"ע יכול לברך דדמי למי ששכח לברך המוציא ונזכר קודם גמר סעודה [פמ"ג]:
כמו שכתוב מפורש במשנ"ב - צריך ששניים יוכלו לשתות מכל סוג, כדי שזה משהו שנגיש לשניים, לכן לא צריך שיהיה בבעלות של שניים או שממש שניהם ישתו משני היינות,
כמו שכתב "
אם לא שהבעה"ב העמיד הקנקן על השלחן לשתות מי שירצה הוי כשותפות ויכול אף האורח לברך ואשתו ובניו כיון שצריך לפרנסן הוי כאלו יש להם חלק בו."
לכן אם שני היינות מונחים על השולחן ומי שרוצה יכול לשתות זה נחשב שותפות ונחשב שכולם שותים
לכן למעשה התנאים ההכרחיים הם:
א' שהיין השני יהיה
לא יותר גרוע מהראשון
ב' שלא יביאו את היין השני
בגלל שנגמר הראשון
ג' שיש שנים או יותר ששתו מהיין הראשון ושותים מהשני.
ד' שהיין מיועד לכלל הציבור
ה' ששותים תוך כדי סעודה אחת
בנוסף בשביל לא לעבור בתחילת הסעודה על דין קדימה בברכות - כשמדובר ביינות שאחד יותר טוב מהשני שלא יברך על הפחות בורא פרי הגפן כשהיותר טוב נמצא מולו,
כששניהם אותה רמה, אין בעיה ששניהם יהיו על השולחן מולו
