נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
3,442
פוסט השבוע
4
תודות
16,876
נקודות
695
מעניין לדעת (מלבד בדורינו, בגלל שלל סיבות...) אם בדורות הקודמים היו מקרים שהעמידו שני ראשי ישיבות בעת ובעונה אחת.

אגב, כאשר הכתיר מאן דהו את הגאון רבי יונה מרצבך זצ"ל בתואר "ראש ישיבת קול תורה" - צרם לו הדבר מאוד, והוא פנה אל "מכבדו" והתריס בפניו:
'מדוע הטרפת את ישיבת קול תורה?!'
לתדהמת איש שיחו הבהיר, "הרי יש כבר ראש אחר לישיבה, והאם אינך יודע ששני ראשים סימן טריפה הוא?!".....
 
מעניין לדעת (מלבד בדורינו, בגלל שלל סיבות...) אם בדורות הקודמים היו מקרים שהעמידו שני ראשי ישיבות בעת ובעונה אחת.

אגב, כאשר הכתיר מאן דהו את הגאון רבי יונה מרצבך זצ"ל בתואר "ראש ישיבת קול תורה" - צרם לו הדבר מאוד, והוא פנה אל "מכבדו" והתריס בפניו:
'מדוע הטרפת את ישיבת קול תורה?!'
לתדהמת איש שיחו הבהיר, "הרי יש כבר ראש אחר לישיבה, והאם אינך יודע ששני ראשים סימן טריפה הוא?!".....
השאלה למה אתה קורא 'שני ראשי ישיבות', כי המשמעות שיש לזה היום לא בהכרח שווה למשמעות שהייתה לה בימי ישיבות בבל הקדומות.
בעת ההיא ההתכנות ל'שני ראשי מתיבתות', הייתה בעיקר בעיתות מחלוקת, כמו בשנים שרב אברהם בר רב שרירא רב יוסף בר רב חייא - כיהנו שניהם כגאון פומבדיתא, וכן בתקופת המלוקת עם הר"ג, כיהנו רס"ג ורב בר יעקב במקביל כגאוני סורא.
 
שם ועבר , ישיבת סורא - יתכן שרב הונא ורב חסדא , וכן יתכן רב אשי ורבינא. לא ידוע לי לאחר מכן עד דור לפני השואה , שאז זה היה נפוץ כמו בוולאז'ין הנצ"יב והגר"ח . ישיבת טלז ר' אליעזר גורדון ר' שמעון שקופ ורי'ל בלוך . (יתכן שגם ישיבת ברנוביץ שנפתחה ע"י הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי שלאחר מכן היה משגיח אולם יתכן שתקופה מסוימת היה גם ראש ישיבה יחד עם ר' אלחנן וסרמן , איני יודע) ישיבת חכמי לובלין 4 ראשי ישיבה לאחר פטירת ר' מאיר שפירא. ועוד
 
ע"פ הניסוח, מ'דורות הראשונים'.

היכן?

אין לי כרגע אינצ' לחכמי התלמוד אני מצטט באינצ' יהודית דעת שכתבו שמבוססים על האינצ' הנ"ל
בערך 'חסדא' כתבו כך :
רב הונא ורב חסדא ביססו את הישיבה בסורא. רב הונא פרסם את שמה וחשיבותה גם בארץ ישראל, עד כי ר' אמי ור' אסי, ראשי הדור בארץ ישראל, היו כפופים לדעתו (גטין נט:ב), ובבבל העמיד תלמידים הרבה.רב חסדא נתן תמיד כבוד לרבו ונהג בו כתלמיד נאמן. כל ימי רב הונא לא היה רב חסדא מורה הוראה בסורא (עירובין סב:ב).

בשנת 293 בנה רב חסדא מחדש את ישיבת סורא. אחרי פטירתו של רב הונא (בשנת 297 )
 
אני מניח שאתה מתכוון לציטוט הזה:
רב הונא ורב חסדא ביססו את הישיבה בסורא.
אבל כמדומני שכוונתו שלאחר כהונת שמואל כמנהיג הבלעדי בפומבדיתא, שיקמו האמוראים הנ"ל את מעמד ישיבת סורא, בכהונתם הרצופה ברשותה אחד אחרי השני, אבל לא ביחד.
כמדומני שבב"מ איתא שאפי' תלמיד חבר הוא לא היה ('לא צריכנא לך'), לא?
 
אני מניח שאתה מתכוון לציטוט הזה:

אבל כמדומני שכוונתו שלאחר כהונת שמואל כמנהיג הבלעדי בפומבדיתא, שיקמו האמוראים הנ"ל את מעמד ישיבת סורא, בכהונתם הרצופה ברשותה אחד אחרי השני, אבל לא ביחד.
כמדומני שבב"מ איתא שאפי' תלמיד חבר הוא לא היה ('לא צריכנא לך'), לא?
אני מקבל את דבריך יישר כוח !
 
וז"ל לשון רש"י ריש תולדות יֹשֵׁב אֹהָלִים – אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר
משמע ששני אוהלים הוו
ייש"כ. וכן הבין בגור אריה על רש"י, וראה עוד במהרש"א מגילה יז ע"א, וכל שלשה מדרשות של שם ושל עבר ושל יצחק בבאר שבע היו - כותב במפורש שהיו מדרשות שונים.
אמנם בחז"ל יש קצת משמעות שהיה בית מדרש אחד בשיר השירים רבה אמר ר' יוחנן: כל מי שהוא עוסק בתורה בעולם הזה, אף לעתיד לבוא אין מניחין אותו לישון, אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר, ושל אברהם יצחק ויעקב. - משמע קצת שהיו בבית מדרש אחד , ובזוהר בראשית פרשה סז כתב יֵשׁ שֵׁם וָעֵבֶר יוֹשְׁבִין עָלַי בַּדִּין וְאוֹמְרִים לִי לָמָּה הָרַגְתָּ אֶת אָחִיךָ - מבואר שהיו דנים בבי"ד יחד אמנם לא מחייב שהיו בבת מדרש אחד.
אמנם ראה בספר שמו אברהם לר"א פלאג'י ח"א קפו ע"א שכתב במפורש שישיבת שם ועבר הייתה ישיבה אחת והייתה בהר המוריה, יעו"ש בדבריו המחודשים. וכן קצת משמע באגרא דכלה תולדות שזו הייתה ישיבה אחת. עי"ש.
 
נערך לאחרונה:
השאגת אריה והגר"י היילפרין - ראיתי כתוב שהיו שניהם ראשי ישיבת מינסק והשאגת אריה פרש עקב מחלוקת בשיטת הלימוד [הוא יסד שיטת פלפול ואילו הגר"י אחז בכל מאודו נגד הפלפול, ומכיוון שהיה גם רבה של מינסק פרש ר' אריה לייב]
במקום אחר ראיתי שסתם נחלקו, אבל לא היה הגר"י שותף בהנהגת הישיבה

איתא בברכות נז. "רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא, רב פפא דעייל לאגמא - נעשה ראש ישיבה, רב הונא בריה דרב יהושע דעייל ליער - נעשה ראש לבני כלה. איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי, אלא רב פפא דתלי טבלא - נעשה ראש ישיבה, רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי טבלא - נעשה ראש לבני כלה". דהיינו שהיה מפרש את השיעור כללי של רב פפא בהרחבה יתירה לציבור המבקש, וראיתי [כמדומה לי ב'מבוא לתלמוד' כעת אינו לפני] שהיו שותפים בהנהגת הישיבה.
וזה מאד מסתדר בדעת כיון שהיו יחדיו בכל דבר כמו שמצינו בלי סוף, יחד למדו אצל רבא (הוריות י:) "כי אתו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מבי רב..." (בב"ק ז: עירובין יב. זבחים טו.) "רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע [ורבא בר שמואל] כריכו ריפתא בהדי הדדי" (ברכות כב: יבמות פה.) פעם פגשם יחד רב חנינא ובירך עליהם 'חכם הרזים' כי בחכמתו ראה שכוללים הם את כל הדעות והחוכמות השכליות, כמו ששים ריבוא! (ברכות נח.) ועוד
 
נערך לאחרונה:
אמנם בחז"ל יש קצת משמעות שהיה בית מדרש אחד בשיר השירים רבה אמר ר' יוחנן: כל מי שהוא עוסק בתורה בעולם הזה, אף לעתיד לבוא אין מניחין אותו לישון, אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר, ושל אברהם יצחק ויעקב. - משמע קצת שהיו בבית מדרש אחד
אולי לעת"ל יהיו מבית מדרש אחד
 
אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר, ושל אברהם יצחק ויעקב.
אדרבה, מוכח מכאן לכאורה שהיו שניים, ל"כ בית מדרשם אלא בית מדרשו של שם, ובית מדרשו של בן דורו עבר, והאבות הק' - הלא כן?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון