חידה בתלמוד וחז"ל הגדול העשיר ביותר (1 צופה)

[עמוסיך]

בחז"ל מצינו הרבה גדולים שהיו אף עשירים,
מי הוא הגדול מחז"ל העשיר ביותר [לכאורה] - נא הבא מקור
(הפותר ידע מדוע החשבתי אותו ככזה)

 

[דוד בן ישי]

ר' אלעזר בן חרסום.
יומא לה:

 

[בנימין לוריא]

ר' אלעזר בן חרסום.
יומא לה:

לחץ כדי לכווץ...

יותר מרבי?

 

[עמוסיך]

ר' אלעזר בן חרסום.
יומא לה:

לחץ כדי לכווץ...

יותר מרבי?

לחץ כדי לכווץ...

רבינו @דוד בן ישי אנא תבאר לרבנים

מדוע החשבתי אותו ככזה

לחץ כדי לכווץ...

 

[דוד בן ישי]

תבאר לרבנים מדוע דווקא אליו נתכוונתי

לחץ כדי לכווץ...

דמבואר שם
שבאים ללמעלה,
שואלים אדם למה התבטלת?
ועונה כי היה עשיר,
אומרים לו וכי היית עשיר יותר מראב"ח?
ואם היה תנא עשיר יותר ממנו היה מוזכר אותו!!!

 

[יש קונה עולמו]

דמבואר שם
שבאים ללמעלה,
שואלים אדם למה התבטלת?
ועונה כי היה עשיר,
אומרים לו וכי היית עשיר יותר מראב"ח?
ואם היה תנא עשיר יותר ממנו היה מוזכר אותו!!!

לחץ כדי לכווץ...

יש לדון בזה.
דיתכן שלעולם רבי וכד' היו יותר עשירים, ואדרבה לא שואלים מהם. בגלל שלא מצויים. והגמ' מדברת כלפי דור עני (ע' רש"י ברכות ב: ריב"ש קנג) ואדם מתפעל ממי שכמה דרגות מעליו, ולא ממי שההפרש בינו לבינו הוא שמים וארץ (כוונתי כאן לקבל העשירות) שאז לא מזיז לו. ומינו מחריב בה. וע' קידושין מט: על מנת שאני עשיר אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה - אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו. ומתפרש ממילא, עם האמור.

ועוד, שרצו להביא לו דווקא כלפי ההתמדה בתורה שהיה עוסק בתורה כל היום וכל הלילה
ואילו ברבי ור"א ב"ע מחמת היותם נשיאים, היו זקוקים להיות עסוקים בזיכוי הרבים צרכי ציבור וכו' וכו'.

ועוד אפשר שהשאלה מדוע לא עסק בתורה כמוהו - תתפרש ע"פ ההמשך - שהיה מהלך
מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. הרי שהיה נודד לשם כך, וממילא גם מעשיר כמותך מצפים, שתלמד מכמה רבנים וכו' ויגלה למקום תורה (וע' ע"ז יט. וראה ב"ב ח. רש"י מנחות ז. סנה' לב: ועוד) שזה חלק מהפו"ר של איכות התורה,
ששואלים על העסק (וכעין שעולה מתענית י: אל תתעסקו בדבר הלכה שפירשו לעיוני ומזה יש לסייע לט"ז באו"ח סי' מז).

ועוד יש לומר שבחכם שכל הציבור מצווה לפרנסו אין לו דאגה שיפסיד נכסיו, כי אין ציבור מת (וכעין שתירצו על החכם צבי בסי' קו שהק' ממנחות מט. דקרבנות של מחר מקודשות עדיפות משל היום וזה דלא כהרדב"ז על חבוש בבית האסורים וכו' וחילקו שבצבור אין לחוש שימות ולכן עדיף טפי להדר אח"כ לעומת יחיד דל"א הכי) וממילא יהיה לו פתחון פה לגבי החכמים העשירים שהיו ממונים לראשות ישיבה וגדלהו משל אחיו וכד', לעומת בר"א ב"ח שדגש הגמ' שאפי' משרתיו לא הכירוהו והפקיר הכל למען התו' גם בחשבון שע"י שלא מסייר נכסיו - יפסידם (ע' חולין קה.) והיה נודד מעיר לעיר בלי ערבון על ממונו ועכ"ז למד כל היום והלילה (ואף שגם ר"א ב"ח היה כה"ג הרי זה רק 11 שנה בלבד כמ"ש ביומא ט. וכמו שנראה גם מלשון הגמ' הנ"ל שהדגישו את נידודו ביחד עם עמל תורתו הרצוף וכו').

א"נ יל"פ בלשון הגמ' "מימיו" לא הלך וכו' שלכא' הוא מיותר, ויש להסביר דקמ"ל שעל אף שכל נכסיו חרבו
וירדו לטמיון (ירושלמי תענית ד, ה) מאיגרא רמא לבירא עמיקתא,
והצער היה אמור להיות כפול ומכופל (ע' כתובות סז: שעשיר שהיה רגיל וכו' די מחסורו וכו')
אפ"ה לא חלי ולא מרגיש (מלשון ב"ק כ: יומא כב:) לטיבותא.
ובאהבתה שגה תמיד. מחיל אל חיל. וכל זה אכניס (כלשון תוס' קידושין ד סע"ב) גם ב"טרוד הייתי בנכסי" דהיינו שכלול גם היכא
שמצטדק כשאבד ממנו - ממונו. (וע' ברכות יא. אפי' טבעה ספינתו בים וכו')
והגמ' מביאה שעונים לו כלום היית עשיר וכו', כדי לתאר לו איך שמתחילה ועד סוף כל ימיו לא עניין אותו
(ולא שכוונתי לפ"ז שזאת עיקר השאלה שודאי שאין לפרש כן כי א"כ העיקר חסר מהספר
אלא כוונתי שזו "גם" כוונת הגמ' בשאלה, ולכן נקטו דווקא בו וזה גם דגש לשון מימיו וכנ"ל).

וד"ב לע"ע. [ואין כוונתי בגדר מכלל לאו, אתה שומע הן
(והכא אתפוס בשולי גלימתו דר"מ, בעלמא - ע' קידו' סא. וראה גם ספרי עקב.
ורש"י שמות כ, יב על למען יאריכון דכאו"א. וע"ע רש"י בפרשת שופטים דברים יז, כ
על לבלתי סור מן המצוה למען יאריך ימים וכו')].

 

[עמוסיך]

יש לדון בזה.
דיתכן שלעולם רבי וכד' היו יותר עשירים, ואדרבה לא שואלים מהם. בגלל שלא מצויים. והגמ' מדברת כלפי דור עני (ע' רש"י ברכות ב: ריב"ש קנג) ואדם מתפעל ממי שכמה דרגות מעליו, ולא ממי שההפרש בינו לבינו הוא שמים וארץ (כוונתי כאן לקבל העשירות) שאז לא מזיז לו. ומינו מחריב בה. וע' קידושין מט: על מנת שאני עשיר אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה - אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו. ומתפרש ממילא, עם האמור.

ועוד, שרצו להביא לו דווקא כלפי ההתמדה בתורה שהיה עוסק בתורה כל היום וכל הלילה
ואילו ברבי ור"א ב"ע מחמת היותם נשיאים, היו זקוקים להיות עסוקים בזיכוי הרבים צרכי ציבור וכו' וכו'.

ועוד אפשר שהשאלה מדוע לא עסק בתורה כמוהו - תתפרש ע"פ ההמשך - שהיה מהלך
מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. הרי שהיה נודד לשם כך, וממילא גם מעשיר כמותך מצפים, שתלמד מכמה רבנים וכו' ויגלה למקום תורה (וע' ע"ז יט. וראה ב"ב ח. רש"י מנחות ז. סנה' לב: ועוד) שזה חלק מהפו"ר של איכות התורה,
ששואלים על העסק (וכעין שעולה מתענית י: אל תתעסקו בדבר הלכה שפירשו לעיוני ומזה יש לסייע לט"ז באו"ח סי' מז).

ועוד יש לומר שבחכם שכל הציבור מצווה לפרנסו אין לו דאגה שיפסיד נכסיו, כי אין ציבור מת (וכעין שתירצו על החכם צבי בסי' קו שהק' ממנחות מט. דקרבנות של מחר מקודשות עדיפות משל היום וזה דלא כהרדב"ז על חבוש בבית האסורים וכו' וחילקו שבצבור אין לחוש שימות ולכן עדיף טפי להדר אח"כ לעומת יחיד דל"א הכי) וממילא יהיה לו פתחון פה לגבי החכמים העשירים שהיו ממונים לראשות ישיבה וגדלהו משל אחיו וכד', לעומת בר"א ב"ח שדגש הגמ' שאפי' משרתיו לא הכירוהו והפקיר הכל למען התו' גם בחשבון שע"י שלא מסייר נכסיו - יפסידם (ע' חולין קה.) והיה נודד מעיר לעיר בלי ערבון על ממונו ועכ"ז למד כל היום והלילה (ואף שגם ר"א ב"ח היה כה"ג הרי זה רק 11 שנה בלבד כמ"ש ביומא ט. וכמו שנראה גם מלשון הגמ' הנ"ל שהדגישו את נידודו ביחד עם עמל תורתו הרצוף וכו').

א"נ יל"פ בלשון הגמ' "מימיו" לא הלך וכו' שלכא' הוא מיותר, ויש להסביר דקמ"ל שעל אף שכל נכסיו חרבו
וירדו לטמיון (ירושלמי תענית ד, ה) מאיגרא רמא לבירא עמיקתא,
והצער היה אמור להיות כפול ומכופל (ע' כתובות סז: שעשיר שהיה רגיל וכו' די מחסורו וכו')
אפ"ה לא חלי ולא מרגיש (מלשון ב"ק כ: יומא כב:) לטיבותא.
ובאהבתה שגה תמיד. מחיל אל חיל. וכל זה אכניס (כלשון תוס' קידושין ד סע"ב) גם ב"טרוד הייתי בנכסי" דהיינו שכלול גם היכא
שמצטדק כשאבד ממנו - ממונו. (וע' ברכות יא. אפי' טבעה ספינתו בים וכו')
והגמ' מביאה שעונים לו כלום היית עשיר וכו', כדי לתאר לו איך שמתחילה ועד סוף כל ימיו לא עניין אותו
(ולא שכוונתי לפ"ז שזאת עיקר השאלה שודאי שאין לפרש כן כי א"כ העיקר חסר מהספר
אלא כוונתי שזו "גם" כוונת הגמ' בשאלה, ולכן נקטו דווקא בו וזה גם דגש לשון מימיו וכנ"ל).

וד"ב לע"ע. [ואין כוונתי בגדר מכלל לאו, אתה שומע הן
(והכא אתפוס בשולי גלימתו דר"מ, בעלמא - ע' קידו' סא. וראה גם ספרי עקב.
ורש"י שמות כ, יב על למען יאריכון דכאו"א. וע"ע רש"י בפרשת שופטים דברים יז, כ
על לבלתי סור מן המצוה למען יאריך ימים וכו')].

לחץ כדי לכווץ...

צעקנו כבר "מבהיל"?!