• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אוירא דארץ ישראל

משתמש רשום
gemgem
הודעות
53
תודות
164
נקודות
30
אני חושב שזה לא דרך לחיות מריגושים ושיאים, צריך ללמוד את טעמי המצוות של ליל הסדר למשל וכך להתחבר ליום טוב. זה שכל דבר נהיה שיכולים לפעול ישועות זה לא דרך, בליל הסדר צריך להודות ולהלל וה' הטוב ישפיע אל תדאגו. אגב מספרים בדיחה שאחד שאל את חבירו איך היה ליל הסדר אצלך וענה לו החבר בלב שבור שהוא פספס את ה''ונצעק''.. שר' מיילך בידרמן מדבר עליו' ענה לו החבר אל תדאג עוד מעט מגיע ה''יבטל'' של לג בעומר.....
 
אני חושב שזה לא דרך לחיות מריגושים ושיאים, צריך ללמוד את טעמי המצוות של ליל הסדר למשל וכך להתחבר ליום טוב. זה שכל דבר נהיה שיכולים לפעול ישועות זה לא דרך, בליל הסדר צריך להודות ולהלל וה' הטוב ישפיע אל תדאגו. אגב מספרים בדיחה שאחד שאל את חבירו איך היה ליל הסדר אצלך וענה לו החבר בלב שבור שהוא פספס את ה''ונצעק''.. שר' מיילך בידרמן מדבר עליו' ענה לו החבר אל תדאג עוד מעט מגיע ה''יבטל'' של לג בעומר.....
מסכים איתך לגמרי, עם כל מילה.
אם כי חשוב לציין מצד שני שישנם יהודים שזה מתאים להם לפי אופיים ומכמה סיבות נוספות, ולהם זה הדרך להתחבר לעבודת ה'.
 
ולהם הותרו האיסורים שכתבתי בהודעתי הקודמת ?
לא התכוונתי כלל להתייחס להודעת, אבל אם ביקשת אעשה זאת [תוך הדגשה מראש שאני לא עומד להיגרר איתך לויכוחים חסרי תועלת].
איסור דרבנן גמור של בקשות ביו''ט
לא התכוונתי לומר שאין בזה בעיה, אם כי לדעתי [מקופיא], אם האדם רק אומר את מילות ההגדה ובתוך ליבו מכוון על כל מיני דברים זה שייך ל'לחשוב מחשבות' ואין בזה בעיה, אם כי ממש לא בדקתי את זה, ואם תוכיח לי אחרת בטענות נכונות לא אכפת לי להסכים.
ואיסור נורא של המצאת חגא חדשה אשר לא ציוה ה'
לדעתי אם יש איסור אז זה 'התורה אשר בדא מליבו' להגדיר את זה כחגא. וד"ב.
 
ולהם הותרו האיסורים שכתבתי בהודעתי הקודמת ?
לגבי בקשות ביו"ט ידוע מה שפסקו בר"ה שזה מותר (לא כגר"א ולא כפשטות הזוהר כלבי חצפי דאמרי הבהב) בגלל שזה חובה שאם לא זה חלילה וכו',.. אזז אם זה עובד שמבקשים דייקא ביו"ט יש להתיר.
איסור נורא של המצאת חגא חדשה אשר לא ציוה ה'
אין כאן הכללה כחג מהחגים אלא יום מסוגל ובחינות ע"ג בחינות... יעויין בכתביו
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
לא התכוונתי לומר שאין בזה בעיה, אם כי לדעתי [מקופיא], אם האדם רק אומר את מילות ההגדה ובתוך ליבו מכוון על כל מיני דברים זה שייך ל'לחשוב מחשבות' ואין בזה בעיה,
אני הייתי מסכים עם מדובר בכונה בעלמא
אבל לפי התאורים על 'ונצעק' הרי מעשיו מוכיחים וגרע טפי
לדעתי אם יש איסור אז זה 'התורה אשר בדא מליבו' להגדיר את זה כחגא. וד"ב.
זה לא אני זה המציאות של איך שהוא ודומיו מתיחסים ליום הזה באותו רמת יחס כמו ליו''ט דאו' כמדומה
 
לגבי בקשות ביו"ט ידוע מה שפסקו בר"ה שזה מותר (לא כגר"א ולא כפשטות הזוהר כלבי חצפי דאמרי הבהב) בגלל שזה חובה שאם לא זה חלילה וכו',.. אזז אם זה עובד שמבקשים דייקא ביו"ט יש להתיר.
שומע את הלימוד זכות, כמובן אני סבור כהגר''א
ולגושו"ע אין כאן הכללה כחג מהחגים אלא יום מסוגל ובחינות ע"ג בחינות... יעויין בכתביו
תרוצים ע''ג תרוצים...
למעשה היחס וההרגשה הוא כיו''ט לכל דבר כמדומה
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אני חושב שזה לא דרך לחיות מריגושים ושיאים, צריך ללמוד את טעמי המצוות של ליל הסדר למשל וכך להתחבר ליום טוב. זה שכל דבר נהיה שיכולים לפעול ישועות זה לא דרך, בליל הסדר צריך להודות ולהלל וה' הטוב ישפיע אל תדאגו. אגב מספרים בדיחה שאחד שאל את חבירו איך היה ליל הסדר אצלך וענה לו החבר בלב שבור שהוא פספס את ה''ונצעק''.. שר' מיילך בידרמן מדבר עליו' ענה לו החבר אל תדאג עוד מעט מגיע ה''יבטל'' של לג בעומר.....
לפני כמה שנים יהודי אחד סיפר לי
שבליל שביעי של פסח בתו הבוגרת רצתה לומר תהילים לזווג
הוא לא הסכים לה כיון שהיום זה זמן להודות ולהלל
שוין
אחרי כמה שנים פגשתי אותו אמרתי לו שלא הצלחתי להשיג אותו בפורים
הוןא אמר לי שהשנה הוא לא היה זמין
יש לו עוד מעט איזה משפט
והוא היה עסוק כל הפורים בתפילות ולבקש ברכות מצדיקים....

זה מזכיר לי את הסיפור הזה
כלומר ע"פ רוב זה ויכוח בין הזקוקים לישועה לשאינם...
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון