פסח, חודש ניסן שיעור עיכול בכוס ראשונה

[ישעיהו מנחלת דן]

עד אז יכול לברך - אם ירצה לסיים סעודתו.
אבל אם לא סיים סעודתו אין עליו חיוב לברך.

לחץ כדי לכווץ...

מדוע הלא נתעכל המזון ולא ברך עליו ומה השיכות שלו למזון זה

ואדרבה תמוה לחייבו בברכה אחרונה כשעדיין חפץ להמשיך באכילה או בשתיה לאחר זמן עיכול.

לחץ כדי לכווץ...

ולכן אין לשהות כ''כ

 

[יצחק א]

לאפרושי מאיסורא
מצוי בליל הסדר שמאריכים בסיפור יציאת מצרים ועובר זמן רב בין כוס ראשון לשני ובכה''ג צריך לברך על הגפן על כוס ראשון לפני שיעבור שיעור עיכול וא''א לסמוך על בהמ''ז כמו בכל שבת (הגרנ''ק בחוט שני)

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה כל החשש הזה צריך עיון רב מעיקרו,
שהרי מצינו שבימי חז"ל היו מאריכים הרבה בסעודה, ולא מצינו שחששו לומר שיש לברך ברכה אחרונה לפני שיעבור שיעור עיכול מכזית ראשון,
עוד מצינו שיין שלפני המזון פוטר יין שלאחר המזון, ולא מצינו שיש חילוק בין ארוחה ארוכה לקצרה.
ומוכח שלא חששו שמא לחלק מהאורכל עובר שיעור עיכול.

אפשר שלא בכדי שכל מה שהמ"ב והמ"א דברו זה בשתיה שאחר הסעודה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לכאורה כל החשש הזה צריך עיון רב מעיקרו,
שהרי מצינו שבימי חז"ל היו מאריכים הרבה בסעודה, ולא מצינו שחששו לומר שיש לברך ברכה אחרונה לפני שיעבור שיעור עיכול מכזית ראשון,
עוד מצינו שיין שלפני המזון פוטר יין שלאחר המזון, ולא מצינו שיש חילוק בין ארוחה ארוכה לקצרה.
ומוכח שלא חששו שמא לחלק מהאורכל עובר שיעור עיכול.

אפשר שלא בכדי שכל מה שהמ"ב והמ"א דברו זה בשתיה שאחר הסעודה

לחץ כדי לכווץ...

דבריך נכונים באוכל ברצף שלא הטריחוהו כנראה
אבל במפסיק הרבה אחר אכילה קצרה מהיכי תיתי

 

[הצעיר שבחבורה]

לאפרושי מאיסורא
מצוי בליל הסדר שמאריכים בסיפור יציאת מצרים ועובר זמן רב בין כוס ראשון לשני ובכה''ג צריך לברך על הגפן על כוס ראשון לפני שיעבור שיעור עיכול וא''א לסמוך על בהמ''ז כמו בכל שבת (הגרנ''ק בחוט שני)

לחץ כדי לכווץ...

(בנוגע לחוט שני לא טרחתי להסתכל אבל פשוט כביעתא במיא שכוונת המחבר והמשנ''ב אע''פ שעבר שיעור היכול מפני שאין אופציה אחרת אא''כ יגרוס ההגדה במהירות עצומה....)

לחץ כדי לכווץ...

מצורף

 

[סענדער]

מדוע הלא נתעכל המזון ולא ברך עליו ומה השיכות שלו למזון זה

לחץ כדי לכווץ...

כל זמן שלא סיים אכילתו לא חל חיוב ברכה אחרונה, ואם כן מאי איכפת לי שנתעכל המזון במעיו.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

כל זמן שלא סיים אכילתו לא חל חיוב ברכה אחרונה, ואם כן מאי איכפת לי שנתעכל המזון במעיו.

לחץ כדי לכווץ...

זה חידוש שאין לו מקור לענ''ד
בפשטות מתחייב מיד אלא שאם אוכל עוד לא אטרחוהו כי הכול אכילה אחת ומברך לבסוף
ובמשתהה טובא ולא אוכל ודאי יברך מיד

 

[סענדער]

ובמשתהה טובא ולא אוכל ודאי יברך מיד

לחץ כדי לכווץ...

זהו חידוש שאין לו מקור לענ"ד (מלבד הביאוה"ל בסי' קצ, ואולי גם המג"א שם).
ובפשטות השוהה בסעודתו אינו צריך לברך ברכה אחרונה באמצע הסעודה רק משום שהאכילה הראשונה מתעכלת.

 

[הצעיר שבחבורה]

וזה פשוט שלא היה בכלל ישראל מי שסיים את ההגדה תוך עשר דקות עד חצי שעה כל חד כדאית ליה שיעור עיכול דשתיה,

לחץ כדי לכווץ...

יש בנותן טעם לציין למה שהובא במקו"א

לא פעם מנסה אחד הנכדים הצעירים לומר איזה פירוש נאה, רבינו מסמן לו שיאמר את זה אחר כך. באחת הפעמים הוא הסביר "הרי את השיעור כמה להאריך באמירת ההגדה כבר קבע לנו בעל ההגדה ואין צריך להוסיף עליו, אם רוצים אפשר לומר בלי גבול אבל בזמן אחר". אמירת ההגדה עצמה לא לוקחת יותר מחצי שעה, כך יוצא שכולם ערניים ולא עייפים.​

לחץ כדי לכווץ...

 

[הרב מרודוש]

ובפשטות השוהה בסעודתו אינו צריך לברך ברכה אחרונה באמצע הסעודה רק משום שהאכילה הראשונה מתעכלת.

לחץ כדי לכווץ...

בראשונים כתבו דהטעם דאמר הב לן ונבריך אסור מלאכול
משום דבזה סיים סעודתו ואז חל עליו חיוב ברכת המזון לכך אסור לאכול

בפ"מ הק' בסעודות גדולות שאוכלים פת ואח"כ שאר דברים
ועובר הרבה זמן בין הפת לברכה"מ איך יכולים לברך
ותי' דהעיכול מתחיל רק בסיום הסעודה יעוי"ש
ויל"ד בגוונא ששוהה בסעודה עצמה יותר משיעור עיכול וכונתו לאכול בהמשך
אי אמרינן כנ"ל או לא וכן צ"ע בשתיה

 

[אברך מישיבת מיר]

הוא לא חולק למעשה
הוא מציע סברות מחודשות ונשאר בצ''ע
ובעיקר דבריו איני מבין
למה סיפור יציא''מ קשור לסעודה ?
ולמה אם מברך זה הורס את הבמקום סעודה ?

לחץ כדי לכווץ...

יש הסוברים כי סיפור יציאת מצרים הוא חלק ממצות אכילת מצה עי' שו"ת משנת יעב"ץ סי' י"ח

 

[הרב מרודוש]

יש הסוברים כי סיפור יציאת מצרים הוא חלק ממצות אכילת מצה עי' שו"ת משנת יעב"ץ סי' י"ח

לחץ כדי לכווץ...

לא מצאת משהו לפני זה
בר"ן פסחים קטז וכן הוא ברמב"ן במלחמו ברכות ט
אהא דאמרו כל שלא אמר ג' דברים האלו לא יצא יד"ח
כתבו דבדיעבד יוצא ואינו צריך לאכול שוב מצה ומרור

 

[אברך מישיבת מיר]

לא מצאת משהו לפני זה
בר"ן פסחים קטז וכן הוא ברמב"ן במלחמו ברכות ט
אהא דאמרו כל שלא אמר ג' דברים האלו לא יצא יד"ח
כתבו דבדיעבד יוצא ואינו צריך לאכול שוב מצה ומרור

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי בפנים אבל אולי מהא שיצא מוכח שאין המצוה של הסיפור שייכת למצה

 

[הרב מרודוש]

לא ראיתי בפנים אבל אולי מהא שיצא מוכח שאין המצוה של הסיפור שייכת למצה

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ן בברכות הוכיח מזה שלא יצא הכוונה שלא יצא מצווה מן המובחר
ולדבריך למה זה חסרון במצה?!

 

[ישעיהו מנחלת דן]

יש הסוברים כי סיפור יציאת מצרים הוא חלק ממצות אכילת מצה עי' שו"ת משנת יעב"ץ סי' י"ח

לחץ כדי לכווץ...

ברור שכך כמו שדרשו בעבור זה אבל אינו קשור לנדון שמדבר בסעודה ועיכול מציאותי ומה רע פשוט לברך ?

 

[אברך מישיבת מיר]

וגם אסור לאכול קודם מצוות סיפור יצ"מ

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי היום באיזה מקום שיש משמעות בקדמונים שהיו מספרים ביצ"מ לאחר הסעודה ואיני יודע כעת מקומו

 

[הרב מרודוש]

ראיתי היום באיזה מקום שיש משמעות בקדמונים שהיו מספרים ביצ"מ לאחר הסעודה ואיני יודע כעת מקומו

לחץ כדי לכווץ...

ר"ע סיפר כל הלילה למרות שלשיטתו זמן אכילת מצה הוא עד חצות

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ראיתי היום באיזה מקום שיש משמעות בקדמונים שהיו מספרים ביצ"מ לאחר הסעודה ואיני יודע כעת מקומו

לחץ כדי לכווץ...

זכורני שפשטות המשנה שמספר תוך כדי הסעודה ע''ש היטב

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ר"ע סיפר כל הלילה למרות שלשיטתו זמן אכילת מצה הוא עד חצות

לחץ כדי לכווץ...

טעות
שיטת ר''ע שזמן המצה הוא כל הלילה כזמן הפסח
ור''א וראב''ע חולקים
ע' ברכות ט כמדומה
ובמכילתא

 

[אברך מישיבת מיר]

ר"ע סיפר כל הלילה למרות שלשיטתו זמן אכילת מצה הוא עד חצות

לחץ כדי לכווץ...

בריטב"א בפירוש ההגדה כתב שיש במכילתא שסיפרו רק עד חצות ומפרש ההגדה סבר כרבנן שדינו עד שיעלה עמוד השחר

 

[הרב מרודוש]

טעות
שיטת ר''ע שזמן המצה הוא כל הלילה כזמן הפסח
ור''א וראב''ע חולקים
ע' ברכות ט כמדומה
ובמכילתא

לחץ כדי לכווץ...

צודק טעיתי
אבל גם ראב"ע גם היה שם בבני ברק
(כנראה בגלל המלחמה)