הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (7 צופים)

[דור ודור]

• 12 מילים בתנ"ך שמתחילות באותה אות: ישעיה כ"ד, ב'. (האות כ').
• 12 מילים בתנ"ך שמסתיימות באותה אות: ירמיהו נ"ב, י"ט. (האות ת').
• המלך שמלך על ישראל הכי הרבה שנים: מנשה, 55 שנה. (מלכים-ב', כ"א, א). [מלבד יוסף שמלך 80 שנה במצרים].
• המלך שמלך הכי קצת שנים: זמרי, 7 ימים. (מלכים-א', ט"ז, ט"ו).
• ההפטרה הארוכה ביותר שנקראת בשבת: הפטרת פרשת בשלח. (שופטים פרק [ד' ופרק] ה' - שירת דבורה). [מלבד הפטרת יום כיפור שזה כל ספר יונה].
• ההפטרה הקצרה ביותר: הפטרת פרשת כי תצא [והפטרת פרשת נח, לספרדים]. (רני עקרה).
• הפטרה שנקראת פעמיים בשנה [בשתי פרשות]: רני עקרה. (בפרשת נח ובפרשת כי תצא).

 

[דור ודור]

במשנה​

• הסדר הגדול ביותר בש"ס: סדר טהרות. (126 פרקים ו-982 משניות).
• הסדר הקטן ביותר בש"ס: סדר נשים. (71 פרקים ו-573 משניות).
• המסכת הארוכה ביותר בש"ס משניות: מסכת כלים. (30 פרקים). [וגם ב"ק, ב"מ וב"ב למאן דאמר שהם מסכת אחת הם 30 פרקים, (ובעבר גם כלים היתה חלוקה לשלוש)].
• המסכת הקצרה ביותר בש"ס משניות: מסכת קנים. (3 פרקים ו-15 משניות).
• הפרק הארוך ביותר בש"ס משניות: כלים פרק י"ז.
• הפרק הקצר ביותר בש"ס משניות: שבת פרק ד'. (2 משניות ו-111 מילים).
• המשנה הארוכה ביותר [במילים]: עדיות ו', ג'. (317 מילים).
• המשנה הארוכה ביותר [באותיות]: סוטה ט', ט"ו. (1239 אותיות).
• המשנה הקצרה ביותר: אבות ה', כ"ג. (7 מילים ו-22 אותיות).
• המשנה הארוכה ביותר המובאת בגמ': זבחים קי"ב ע"א. (כ-450 מילים).
• המשנה הקצרה ביותר המובאת בגמ': נזיר ה' ע"א. (4 מילים).
• משנה בש"ס משניות שסימנה כשתי משניות: כלאים פרק ז' משנה ד'-ה'.
• שתי משניות זהות בדיוק במלואם: פרה פרק ח' משנה ח' ומקוואות פרק ה' משנה ד', כתובות פרק ז' משנה ז' וקידושין פרק ב' משנה ה', תמורה פרק ד' משנה א' ומעילה פרק ג' משנה א'.
• שתי משניות זהות (מלבד שתי מילים) שנמצאות באותו מספר פרק ובאותו מספר משנה אך במסכתות שונות: שביעית וגיטין פרק ה' משנה ט'.
• פרק בש"ס משניות שאין בו מחלוקת: זבחים פרק ה' ושבועות פרק ח'.
• מקום ששונה סדר הפרקים בין המשנה לגמ': מגילה ג'-ד', סנהדרין י'-י"א, מנחות ו'-י'.

 

[דור ודור]

בתלמוד הבבלי​

• המסכת הארוכה ביותר בתלמוד [בדפים]: מסכת בבא בתרא. (175 דפים).
• המסכת הארוכה ביותר בתלמוד [במילים ובאותיות]: מסכת שבת.
• המסכת הקצרה ביותר בתלמוד: מסכת תמיד. (8.5 דפים). [או הוריות. (12.5 דפים)].
• הפרק הארוך ביותר בתלמוד: פרק א' במסכת קידושין - האשה נקנית. (39 דפים).
• הפרק הקצר ביותר בתלמוד: פרק ח' במסכת שבועות - ארבעה שומרין. (פחות מדף אחד).
• פרק בתלמוד שמתחיל ומסתיים באותן שתי מילים: פרק ב' במסכת סנהדרין - "כהן גדול".
• העמוד הקצר ביותר בש"ס: בבא קמא ע"ז ע"א. [ואח"כ יומא נ"ו ע"א].
• עמוד בש"ס ללא גמרא כלל: נזיר ל"ג ע"ב.
• מסכת שאינה מתחילה בדף ב' ובכלל לא בעמוד א': מסכת תמיד. (שמתחילה בדף כ"ה ע"ב).
• מסכת שיש גמרא על חלקה בלבד: מסכת תמיד. (רק על פרקים א', ב' ו-ד').
• המימרא שמוזכרת הכי הרבה פעמים בש"ס: "דברה תורה כלשון בני אדם". (32 פעמים).
• המימרא שנאמרה בש"ס בשם הכי הרבה אנשים: בנדרים ח' ע"ב.
• האמורא שמופיע בש"ס הכי הרבה פעמים: רבא (4738 פעמים). [ואחריו רבי יהודה (4184 פעמים)].
• האמורא שמופיע הכי הרבה פעמים באותו דף בש"ס: ר' יוסי, בגיטין דף ע"ב. (29 פעמים).
• האמורא שמופיע הכי הרבה פעמים באותו עמוד בש"ס: ר' יהושע, בפסחים ע"ז ע"ב. (23 פעמים).
• מספר האמוראים שמופיעים רק פעם אחת בכל הש"ס: 709 אמוראים.
• מסכת שבכל עמוד בה מופיע שם של תנא או אמורא מלבד עמוד אחד: שבת (טז.), פסחים (קה:), יומא (טו:), סוכה (לו:), הוריות (ז.), ערכין (ג:), מעילה (יח:).
• מספר כל התנאים והאמוראים המוזכרים בש"ס: 82,983.
• 44 מילים בש"ס ברצף שמסתיימים באותה אות: שבת ק"ג ע"ב.(אות ן').
• צמד מילים שכתוב בש"ס שלוש פעמים ברצף: "עובד כוכבים". (גיטין ל"ח ע"א).
• מי נקרא בש"ס ב-8 שמות שונים? יוסף איש הוצל, יוסף [יוסי] הבבלי, איסי [יוסי] בן יהודה, איסי בן גור אריה, איסי בן מהללאל, איסי בן עקיבא [עקביה], יוסי קטונתה [אבא יוסי בן קטונתא] (ע"פ יומא נ"ב ע"ב, פסחים קי"ג ע"ב וירושלמי ב"ק פ"ג ה"ז).
• אמורא שאמר לאמורא אחר שאין לו מח בקדקדו: רבי אמר כן ללוי. (יבמות ט' ע"א ומנחות פ' ע"ב).
• תנא שאמר פלפול בבית הכסא: רבי אלעזר ברבי שמעון. (זבחים ק"ב ע"ב).
• הפעם היחידה שכתובה בש"ס המילה "לכאורה": כתובות נ"ד ע"א.
• השינה הארוכה ביותר: שינת חוני המעגל - 70 שנה. (תענית כ"ג ע"א).
• הצום הארוך ביותר: צום אדם הראשון שישב בתענית 130 שנה. (עירובין י"ח ע"ב).

 

[דור ודור]

• הדיבור המתחיל הקצר ביותר ברש"י: שבת ס"ו ע"ב ד"ה "ה' ". (אות אחת).
• הדיבור המתחיל הארוך ביותר ברש"י: מגילה ל"ב ע"א ד"ה "וידבר משה". (24 מילים).
• הדיבור הארוך ביותר של רש"י בש"ס: יבמות ט' ע"ב ד"ה "והאמר רב יהודה". (817 מילים).
• מקמות שרש"י כותב בש"ס "לא ידעתי": שבת ס"ו ע"ב, שבת צ' ע"ב, ר"ה י"ג ע"ב, יומא י"ט ע"א, יומא נ"ג ע"ב, סוכה נ"ב ע"ב, ביצה כ"ה ע"ב, מגילה ל"ב ע"א, כתובות ע"ז ע"א, זבחים קט"ו ע"ב, מנחות ק"ח ע"ב. [וכתב לשון "איני יודע" ב-שבת נ"ב ע"ב, שבת פ"ב ע"א, שבת קל"ח ע"ב, ב"ב ט"ו ע"א, מנחות נ"א ע"א, מנחות ק"ד ע"ב, מנחות ק"ו ע"ב, חולין נ' ע"ב, חולין קל"ה ע"ב, נדה ס"ט ע"ב].
• המקום היחיד שרש"י מזכיר בפירושו על הש"ס את אביו: עבודה זרה ע"ה ע"א ד"ה "ולא פליגי".
• התוספות הארוך ביותר בש"ס: נזיר מ"ט ע"א ד"ה "ומשני".
• התוספות הקצר ביותר בש"ס: מועד קטן כ"ח ע"א ד"ה "מה בגדי כהונה מכפרין".
• תוספות שמברך באלוהים ובשם המיוחד את המחמיר בעניין הלכתי מסוים: ביצה י"ד ע"א סוף ד"ה "איכא בינייהו".
• תוספות שקורא למישהו בשם "הקדוש" (מלבד "רבינו הקדוש"): ר' יעקב מקורבייל הקדוש (שבת כ"ז ע"א ד"ה "שכן" [וכן בשבת ס"א ע"א]), ר' יום טוב הקדוש (יומא מ"ח ע"א ד"ה "מי יליף" [וכן בכריתות י"ד ע"ב]), ר' אליהו מאברוויקא הקדוש (זבחים י"ד ע"ב ד"ה "שאני פרה"), רבינו מנחם הקדוש (חולין י"א ע"ב ד"ה וכי תימא).
• תוספות שמזכיר את הרמב"ם: ברכות ל"ח ע"א ד"ה "מר זוטרא", ברכות מ"ד ע"א ד"ה "על העץ", ביצה ל"א ע"ה ד"ה "ונפחת", מנחות מ"ב ע"ב ד"ה "תפילין", [כתובות פ"ו ע"א ד"ה "לאשה"].
• תוספות שמזכיר את האבן עזרא: ר"ה י"ג ע"א ד"ה "דאקריבו", קידושין ל"ז ע"ב ד"ה "ממחרת", [תענית כ' ע"ב ד"ה "בהכינתו"].
• המהרש"א הארוך ביותר בש"ס: מכות כ"ג ע"ב ד"ה "תרי"ג".
• הגיליון הש"ס הארוך ביותר בש"ס: ברכות כ"ה ע"ב.

 

[דור ודור]

בתלמוד הירושלמי​

• המסכת הארוכה ביותר בתלמוד הירושלמי: מסכת שבת.
• המסכת הקצרה ביותר בירושלמי: מסכת מכות.

 

[דור ודור]

במשנה תורה לרמב"ם​

• הספר הארוך ביותר ברמב"ם: טהרה. (144 פרקים ו-1808 הלכות).
• הספר הקצר ביותר ברמב"ם: הפלאה. (43 פרקים ו-809 הלכות).
• ההלכה הארוכה ביותר ברמב"ם: הל' סנהדרין פרק י"ט הלכה ד'. [ואח"כ הל' קידוש החודש פרק י"ב הלכה ב'].
• ההלכה הקצרה ביותר ברמב"ם: הל' סנהדרין פרק ה' הלכה ו'. (3 מילים ו-13 אותיות).
• הפעם היחידה שמוזכר ברמב"ם את המילה "אמנם": בהל' תשובה פ"ב ה"ה.

 

[דור ודור]

בטור ושולחן ערוך​

• סימן בטור שמורכב משני נושאים שונים [עם כותרת שונה באמצע הסימן]: יו"ד סי' ס"ה (הלכות דם, ובאמצעו הלכות ניקור), חו"מ סי' קע"ה (הלכות שותפים בקרקע, ובאמצעו הלכות מצרנות), חו"מ סי' קפ"ב (הלכות שותפין ובאמצעו הלכות שלוחין).
• הסעיף הקצר ביותר בשו"ע (סעיף עם שתי מילים): יו"ד סי' ס"ה סעיף ו': "נוהג בכוי", אהע"ז סי' קכ"ו סעיף מ"ב: "מותרת בוי"ו".
• הסעיף הארוך ביותר בשו"ע [או"ח]: סי' רנ"ג סעיף א'. (למעלה מ-500 מילים).
• הסימן הארוך ביותר בשו"ע: יו"ד סי' של"א. (146 סעיפים).
• הסימן הקצר ביותר בשו"ע: או"ח סי' תי"ט. (סעיף 1, 5 מילים ו-22 אותיות).
• הכותרת הארוכה ביותר בשו"ע: בחו"מ סי' רט"ז. [או בחו"מ סי' רל"א].
• סימן אחד בשו"ע שמורכב משני סימנים: יו"ד סי' קס"ח-קס"ט, אהע"ז סי' נ"ב-נ"ג.
• שני סימנים בשו"ע עם סימן אות זהה: יו"ד סי' רצ"ז.
• סימן בשו"ע שאין לו כותרת: או"ח סי' כ"ב, כ"ט, ת"ל, תקצ"ח, תקצ"ט, תר"ג, תרכ"ה.
• סעיף בשו"ע שכתוב בארמית: או"ח סי' מ"ב סעיף ג', או"ח סי' ק"ל סעיף א', או"ח סי' שס"ג סעיף ה', או"ח סי' תפ"ד סעיף א', או"ח סי' תקנ"א סעיף ח', או"ח סי' תרנ"ג סעיף ב', או"ח סי' תרצ"ה סעיף ב', יו"ד סי' מ"ז סעיף ד', יו"ד סי' ק"צ סעיף כ"א, יו"ד סי' ש"פ סעיף ח', אהע"ז סי' קכ"ו סעיף כ"ח.
• סעיף בשו"ע שרובו בלשון מדבר (בגוף ראשון): או"ח סי' תרכ"א סעיף ה', יו"ד סי' של"ח סעיף ב'.
• סעיף בשו"ע שרובו בלשון נוכח (בגוף שני): או"ח סי' ק"ע סעיף כ"ב.
• סעיף בשו"ע שכולו רק מראה מקום לנושא אחר בשו"ע: יו"ד סי' קכ"א סעיף ג', אהע"ז סי' י"ד סעיף א', אהע"ז סי' ע"ב סעיף א', [או"ח סי' תק"כ סעיף א'].
• סעיף בשו"ע שכולו רק ביאור של פסוק בתורה: או"ח סי' ס"א סעיף ב'.
• סעיף בשו"ע שמובא בו מעשה שאירע עם שלושה מגדולי הדור בשמותם: או"ח סי' קמ"א סעיף ח'.
• סעיף בשו"ע שהוחלף בו לשון זכר ונקבה ע"פ לשון המשנה: או"ח סי' ש"ה סעיף י"ד (ע"פ המשנה בשבת פרק ה' משנה ג'), יו"ד סי' ע"ג סעיף א' (ע"פ המשנה בתרומות פרק י' משנה י"א).
• סעיף שהשו"ע פוסק בו כדעת חכמי האשכנזים, והרמ"א פוסק כדעת חכמי הספרדים: או"ח סי' תע"ד ס"א. (השו"ע פסק כדברי הטור בשם הרא"ש, והרמ"א פסק כדברי הרמב"ם בפרק ח' מהל' חמץ ומצה הלכה ה' והלכה י' וכדברי הרי"ף בפרק ערבי פסחים), או"ח סי' תרע"א ס"ב. (השו"ע פסק כדברי התוס' בשבת כא: ד"ה "והמהדרין", והרמ"א פסק ע"פ דברי הרמב"ם בפרק ד' מהל' מגילה וחנוכה ה"א). [וכן לעניין צורת כתיבת האותיות בסת"ם].
• הביאור הלכה הארוך ביותר בשו"ע: סי' של"ב ס"ק ב', או סי' ל"ב ס"ק ע"ג. או סי' ש"מ ס"ק ד'.
• הבאר היטב הארוך ביותר בשו"ע: סי' ל"ב ס"ק נ"ג. (כ-870 מילים).
• השערי תשובה הארוך ביותר בשו"ע: סי' תמ"ח ס"ק ג'.

 

[דור ודור]

הפרק הארוך ביותר במסילת ישרים: פרק י"א.

 

[דור ודור]

פוסק שהביא בשו"ת שלו תשובה שאמרה אשה: שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' ע"ח.
פוסק שהביא פסק שפסק פוסק אחר בשם אמו: המג"א בסי' רס"ג ס"ק י"ב בשם אמו של הדרישה.

 

[דור ודור]

מחבר ספר שנתן הסכמה על ספרו שלו: האדר"ת (ר' אליהו דוד רבינוביץ-תאומים) כתב הסכמה לספרו "אחרית השנים".

 

[דור ודור]

פוסק שנתן הסכמה לספר שחולק עליו ומבלי שראה כלל את הספר: החיד"א נתן הסכמה לספר "מאמר מרדכי" של ר' מרדכי כרמי. [גם בעל ה"נודע ביהודה" כתב הסכמה לספר "תוספת שבת" של ר' רפאל מייזליש מבלי לראות את הספר, אך שם לא מצינו שחלק עליו].

 

[דור ודור]

מפרש שאומר על אחד מהראשונים שדבריו הם דברי הבאי ועושים את שולחן ה' מגואל: הרמב"ן בויקרא א', ט' אומר כן על דברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים".

 

[דור ודור]

פוסק שכתב על דבר מסויים שמי שכותב כן לא ידע בין ימינו לשמאלו וכל שאינו אומר באופן האחר לא ידע כלום: ביאור הגר"א אהע"ז סי' קכ"ט ס"ק מ"ד.

 

[דור ודור]

פוסק שכתב על פוסק אחר שאין לדבריו על מה שיסמוכו ושומר נפשו ירחק מתשובתו: הבית יוסף באהע"ז סי' י"ז (ל"ח ע"ב) שכתב כן על תשובת ר' אליעזר מוורדון שהובאה במרדכי (יבמות סי' צ"ב).

 

[דור ודור]

פוסק שכתב בתשובה שהשואל עשה ממנו צחוק בשאלתו: ר' אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בשו"ת אבני נזר או"ח סי' של"ז אות א'.

 

[דור ודור]

פוסק שכתב בתשובה ששולח המכתב ידע שאותו פוסק יקבל את המכתב בפורים ולכן רצה להביאו לידי גיחוך ועשה ממנו צחוק: ר' חיים ברלין (בן הנצי"ב) שכתב כן במכתב תשובה להאדר"ת. (הובא בספר הזכרון לבעל ה"פחד יצחק" עמ' תרנ"ט אות ג' ובשו"ת נשמת חיים-עניינים סי' ז' ובשו"ת "נשמת חיים" [קוסובסקי] או"ח סי' ע"א).

 

[דור ודור]

רב שכתב על דברי אחר שדבריו הם הבל ורעות רוח ושקר וגדול עוונו מנשוא שמהפך דברי אלוקים חיים לבטלה: ר' בצלאל רנשבורג בהערות על ספר פרדס דוד ע"ו ע"ד. (הובא בירחון "סיני" תשרי-אדר תשל"ד עמ' קכ"ד הערה י').

 

[דור ודור]

רב שכתב על דברי אחר כי לא חס המחבר הזה על כבוד התורה וגילה קלונו ברבים לגלות פנים בתורה שלא כהלכה: ר' בצלאל רנשבורג בהערת על ספר פרדס דוד קע"ה ע"ג. (הובא בירחון "סיני" תשרי-אדר תשל"ד עמ' קכ"ט הערה כ"ג).

 

[דור ודור]

התשובה הארוכה ביותר בשו"ת אבן האזל: הל' אישות פ"ו ה"ב.
התשובה הארוכה ביותר בשו"ת אדמו"ר הזקן: סי' כ"ח.
התשובה הארוכה ביותר בשו"ת המבי"ט: חלק ב' סי' קל"ח.
התשובה הקצרה ביותר בשו"ת הר"ן: סי' כ"ח.

 

[דור ודור]

הברכה הארוכה ביותר בתפילה העמידה: ברכת ההודאה.
הברכה הארוכה ביותר: ברכת יוצר המאורות.
המילה הארוכה ביותר בתפילת ערבית: "במשמרותיהם".
תפילת העמידה הארוכה ביותר: תפילת מוסף של ראש השנה.
ברכת המזון הארוכה ביותר: ר"ח טבת [שהוא גם חנוכה] שחל להיות בשבת. (ברכות נא. תוס' ד"ה "שמאל").