השל"ה כתב את התפילה בספרו!תפילת השל"ה יו"ל כ-80 שנה לאחר השל"ה.
https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/מי-חיבר-את-תפילת-השל-ה.2550/
אאל"ט גם רש"י כתב באיזה מקום.כתב הרש"ש בברכות, על איזור משולש ברמודה שנמצאים שמה בקרקעית הים אבני מאגענעט אשר טבעם למשוך הברזל אליהם.
https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/בארה-של-מרים.102/המהרח"ו בשער הגלגולים הקדמה לז כתב, בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים. וראה בספר פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד פרק א', מעשה עם המהרח"ו והאר"י
https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/חלישות-הדעת-בע-ח.14954/כתב בכלבו הטעם שלא לחרוש שור וחמור יחידו, שיהיה לחמור "חלישות הדעת".
בזהר לא מצאתי, לא מפורש ולא נסתרשתי חוות!
הרשב"א כתובות ח. הביא בשם הר"ח "ומר סבר שתי יצירות הוו לו, אחת נוצרה עמו מקודם וברחה, ואחר כך ברא לו חוה מצלעו". והדבר מפורש בזהר שהיה בתחילה חוה ראשונה. בראשית לד, חלק ג' דף יט.
בברכות עצמם זה נכוןאות שאינה נמצאת בתפילת שמונה עשרה: האות ף'. [מלבד ב"על הניסים בפורים וב"אלוקי נצור"].
תמונה גימטריה 'פרצוף אדם'
לאוויר שלנו יש משקלרבי חיים ויטאל במבוא שערים שער ה' כותב שלאויר יש משקל מסויים. ובחוות יאיר סי' רלג כתב שאין וואקום בעולם.
לכאו' נסתר מכמה מקומות באילו מציאות אם צעב"ח מהת' או דר', שלא העמידו בשבת.כתב בפמ"ג א"א סימן שח סח, שאפשר ובשבת לכו"ע צעב"ח מדאורייתא, כיון שנאמר למען ינוח שורך וחמורך, שהוא ציווי על שביתת בהמתו בשבת.
הלבושי שרדהמהרי"ק כינה עצמו "מלמד תינוקות" מהרי"ק שורש עב.
הפמ"ג התעסק במלאכת ההוראה וחתם עצמו שם "מלמד".
הגר"ח מוואלאז'ין בתשו' חוט המשולש חתם עצמו "כנפש החיים המלמד בעהי"ת בוואלאזין".
ויסודו בדברי הרס"ג ומקצת מהגאונים
הידיעות שנחשבות היום למיתוס על מקומות בים שבהם קיימים כוחות מגנטיים המושכים אליהם חלקי מתכת היה ידוע לפחות במאה ה-11, ויתכן שהיה ידוע כבר בעת העתיקה. רבי אברהם אבן מיגאש שחי במחצית הראשונה למאה הרביעית לאלף השישי (במאה ה-16 למניינם) מספר בספרו "כבוד א-להים"[1]: "והוא הארץ המושך הברזל הנמצא בים סוף, הנקרא בערבי 'בחרקלוס' עד שהספינות השטים בו תופרים לוחותיהם בחבלי זמורות ושל גמי ושל דקלים, לבלתי שומם מסמרים מבחוץ ... ליראתם כשהם עוברים אצל הרי אספהאן כי ימשוך ההר המסמרים של ברזל ותפרק לוחות הספינה ויטבעו בים", וכן מספר רבי אברהם הרופא פורטלאונה בספרו "שלטי הגיבורים"[2]: "אבן שואבת ... ויש ממנה הרבה בים ההולך קדמת הודו, והספינות השטות בים ההוא - במקום מסמרים של ברזל יש להם מסמרים של עץ, כי הנה במסמרים של ברזל יפלו בסכנה האנשים שהם בספינה פן יצאו מהספינה המסמרים של ברזל בעבור משיכת האבן ותשבר הספינה". מסתבר מאוד ששניהם מתכוונים למקום מסויים באוקיינוס ההודי שעליו נמסרו אגדות שיש בים כח מגנטי גדול המושך אליו את מסמרות הברזל שבספינות, רבי פנחס אליהו מווילנא ב"ספר הברית" מתאר שבים סוף יש איים בשם "קאלאמיטא אינזלען", שהספינות לא יכולות להתקרב אליהם מפני הכוחות המגנטיים שבים. מקום נוסף שאליו נקשר מיתוס זה הוא בים שמכונה 'ים השטן', המצוי דרומית מזרחית ליפן בין יפן ואיי בונין ובמיוחד בין המקומות איוו גימה ואי מארקוס, בעקבות האגדות הכריזו שלטונות יפן על אזור זה כאזור סכנה[3]
זו הסיבה שהאדמורים משתמשים בקופסת אתרוג מזהב וכסף