הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (7 צופים)

[איש תורה]

בכתבי החיד"א (מהד' בניהו ח"א פ"ז עמוד קסה) מבואר שענין נטיית לב האדם להקל ולהחמיר נובעת משורש נשמתו, וז"ל: הספרדים - בחסד, משום כך הם משוררים מעט, ולא עלו לבית שני שהיה מסוד הגבורה, ומשום כך בוכים בתשעה באב יותר מכל הקהילות.
אבל אשכנזים - גבורה, ומשום כך משוררים הם הרבה, ומחמירים בדינים כמידת הגבורה, והספרדים מקילים כי הם חסד. ויש קטרוג בין ספרדים לאשכנזים שהם הפכיים. והאיטלקיים הם תפארת, ולכן הם ממוזגים בדינים ובשירות, ונוטים אל הספרדים, כי התפארת נוטה לחסד, ומשום כך הם אומרים פעמיים לעילא בקדיש, שהתפארת עולה למעלה".

 

[איש תורה]

בירושלמי פסחים פ"ב מבואר שאין יוצאים יד"ח במצות שנעשו לפני חצות של ערב הפסח, וכן פסק רש"י בספר הפרדס סימן קכט ועוד ראשונים.

 

[איש תורה]

בערך השולחן סימן תנח, ג כתב שבזמנים קדומים לא היו אופים כלל מצות קודם הפסח אלא בכל יום מימי המועד היו אופין לצורך אותו היום כדי לאכול פת חמה.

 

[איש תורה]

הגר"א נהג לאפות את מצות הלילה הראשון הרבה קודם הפסח יחד עם שאר מצות החג. מע"ר הלשם קפח.

 

[איש תורה]

שוק באשה ערוה. הפמ"ג כתב לצדד שאין חלקה התחתון של הרגל בכלל השוק, ולכך כל מקום שהדרך לילך בו יחף ומגולה אין בו חיוב כיסוי.
אמנם בוות יאיר מקור חיים כתב לאסור ובחזו"א או"ח סימן טז סק"ח הסתפק.

 

[איש תורה]

כתב האור החיים שמות ז', כא כי מעשה השדים והכשפים אינם אלא דמיון ולא מעשה ממש. והתפארת ישראל סנהדרין פ"ה בועז ג' כתב שבזמן התלמוד היה כוחות אלו בעולם אך עתה המה בטלו מן הארץ. וכידוע זו שיטת הרמב"ם. וכאן הורחב מה שכתב עליו הגר"א שהפילוסופיה הארורה הטעתו, אם אכן נכתב ע"י הגר"א.

והוא נמשך אחר הפילוסופיא הארורה - הגר"א על הרמב"ם | בית המדרש – דיונים תורניים

כידוע דעת הרמב"ם שאין כח כלל בכשפים, בכוכבים ובמזלות ובכל הדומה להם. (כך כתב בפיה"מ ע"ז פ"ד מ"ז וכן כתב ע"ז, יא, טז. וכן באיגרת שכתב הרמב"ם לרבני צרפת). אולם בביאור הגר"א יו"ד קעט אות יג הלך בשיטת הראשונים שחלקו על דברי הרמב"ם ואף הוא חלק ושלל את דעת הרמב"ם בזה הלשון. "אבל כל הבאים אחריו חלקו...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[בוחער]

צדקו דברי הרב @יאשע בער שליט"א, דברים ידועים בבי מדרשא,
השמיטו את חידושי הרש"ש מ"הילקוט מפרשים" והניחו את דבריו בפנ"ע,

הם חשבו [בעוניים] - שאם יהיה זה בנפרד ולא בתוך "הילקוט" יהא זה פחות חשוב, אלא סה"כ משהו נפרד,
והקב"ה חשבה לטובה - למען יהא זה בפנ"ע ולהאדיר קרנו של רבינו הרש"ש..

לחץ כדי לכווץ...

אני גם חשבתי ככה עד שמישהו טען לי בתוקף שזה מקום של כבוד אך אדרבה אשמח לאיזה מקור.(או שאתה גם מצדיק דברים של מישהו אחר רק מפי השמועה.)

 

[אוֹצֶר המפתחות]

בכתבי החיד"א (מהד' בניהו ח"א פ"ז עמוד קסה) מבואר שענין נטיית לב האדם להקל ולהחמיר נובעת משורש נשמתו, וז"ל: הספרדים - בחסד, משום כך הם משוררים מעט, ולא עלו לבית שני שהיה מסוד הגבורה, ומשום כך בוכים בתשעה באב יותר מכל הקהילות.
אבל אשכנזים - גבורה, ומשום כך משוררים הם הרבה, ומחמירים בדינים כמידת הגבורה, והספרדים מקילים כי הם חסד. ויש קטרוג בין ספרדים לאשכנזים שהם הפכיים. והאיטלקיים הם תפארת, ולכן הם ממוזגים בדינים ובשירות, ונוטים אל הספרדים, כי התפארת נוטה לחסד, ומשום כך הם אומרים פעמיים לעילא בקדיש, שהתפארת עולה למעלה".

לחץ כדי לכווץ...

ספרדים ואשכנזים חכמה ותבונה | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית

מספר הליקוטים לרמ"ד וואלי תלמיד הרמח"ל

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אוֹצֶר המפתחות]

המנהג מימים ימימה בקהילת הפרושים בעיה"ק ירושלים שהיו מקפידים לאכול מצת מכונה דווקא.
ועל הגאון רבי זלמן בהר"ן מגדולי הגאונים הפרושים שבירושלים מסופר שכל ימיו היה מצטער מתי יתקינו את המכונה לאפיית המצות בירושלים, ומשהותקנה המכונה שנים ספורות לפני פטירתו, לא היה קץ לשמחתו ואף היה מוכן לוותר על מנהגו משנות נעוריו להשתמש במצות מצווה שנאפו בערב פסח לאחר חצות, בכדי לזכות בהידור מצות הנאפים במכונה.
ובביתו של הגרשז"א היו מביאים מצות מכונה אף בליל פסח. הליכות שלמה פסח פ"ז הערה 46

לחץ כדי לכווץ...

פסח, חודש ניסן - הפולמוס סביב כשרות מצות המכונה | ענייני דיומא

מאז נוצרה האפשרות לאפיית מצות במכונה התעורר פולמוס גדול וחריף ביחס לכשרותן של מצות המכונה, כאשר ניתן לומר שהחסידים ברובן הגדול סבורים כי המצות אסורות, בעוד היחס בציבור הליטאי היה פחות נחרץ, והיו מגדולי ישראל שסברו שמצות אלו כשרות לפסח, ואף היו כאלו אשר השתמשו בהן אף לכזית הראשון, כאן נעלה את...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ספרייה תורנית]

* נשים גרגרניות הן. (טהרות פ"ז מ"ט)
* נשים שחצניות הן. (ירושלמי שבת פ"ו ה"א)
* נשים דברניות הן. (ברכות מח:)
* נשים דעתן קלה. (שבת לג: קידושין פ:)
* נשים עם בפני עצמן הן. (שבת סב.)
* נשים עצלניות הן. (פסחים ד: תוד"ה הימנוהו בשם הירושלמי פסחים פ"א ה"א)
* דמעתה של אשה מצויה. (ב"מ נט.)
* אשה צרה עיניה באורחים. (ב"מ פז.)
* אין האשה מקבלת פיוס. (נדה לא:)
* עשרה קבין שיחה ירדו לעולם. תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו. (קידושין מט:)
* הדיבור מצוי בנשים. (ב"ר ע')
* רבנן אמרי: ד' מדות נאמרו בנשים: גרגרניות, צייתניות, עצלניות, קנאניות. רבי יהודה בר נחמיה אמר: אף איסטטניות (שדעתה קצרה ואינה יכולה לסבול שום דבר נגד רצונה מיד. ובלשון יוון מחלוקת ערעור וקטטה) ודברניות. רבי לוי אמר: אף גנביות. יוצאניות. (בראשית רבה מ"ה, ה')
* נשים אינן נאמנות.
* הנשים בטבעם הם נוטות אל הכילות. (אברבנאל אבות א', ה')
* אם תמצא עורב כולו לבן, תמצא כשירה בנשים. (חידושי הרמב"ן והר"ן חולין סב: ובספר הקנה ק"ב ע"ב [צ"ב סוף ע"א] ובכלבו בסי' קי"ח)
* ארבעה דברים נמצאים באשה: חימוד, זנות, שטות, כעס. (ספר הקנה ק"ג ע"א [צ"ב ע"ב])
* האשה היא סיבה לנזק האיש. (תחכמוני שער ארבעים ואחד)
* נקבה בגימטרייא נזק. (כל בו סי' קכ"ב ודבש לפי להחיד"א מערכת נו"ן אות ו' ובפירוש הרא"ש עה"ת ויקרא א', ב' ועוד). [זכר גימטרייא ברכה (שם)] (ובתשב"ץ קטן סי' תס"ה כתב שנקבה בגימטרייא קללה. ובמושב זקנים לבעלי התוספות ויקרא י"ב, א' כתב בשם הר"א מגרמייזא שהבת בגימטריא ארור, וכ"כ בפירוש רבינו אפרים עה"ת שם)
* האשה יפה שבחיות. (משלי חכמים המובא בדרך טובים אדלמאן, סי' 22. וכעי"ז בספר שעשועים לר' יוסף אבן זבארה פרק ז' אות ל"ח)
* נשים הן רגזניות, קולניות, קללניות, ופיהן תמלא קללות נמרצות לילדיהן. (פלא יועץ ערך קללה)
* כשאומר בליל הסדר "מרור זה", יצביע על אשתו. (הגדת פראג בגיליון, וכ"כ בספר "וילקט יוסף" [שווארץ] מחברת שישית, קונטרס כ', סי' ק"פ ששמע מי שראה ברומי הגדש"פ על קלף וכך היה כתוב שם)
* דרך נשים שמשקרות ומכזבות. (חתם סופר בראשית ל"א, ל"ז. בשם מדרש)

 

[ספרייה תורנית]

 

[ספרייה תורנית]

 

[ספרייה תורנית]

בלקט יושר תלמיד תרוה"ד כתב שהאשה תברך "שלא עשני בהמה".

 

[ספרייה תורנית]

בספר “ע’ שמות של מט”ט”[10] כתב שהיה לו לדוד המלך מגן של זהב והיה חקוק עליו שם ע”ב ומתחתיו היה חקוק גם השם הקדוש טפטפ’ (שהשם הזה הוא בגימטריא “על מגן” ובגי’ “צוה פחד”), ועליו נאמר “מגן דוד”. וכן הביא גם בספר קהלת יעקב יולס[11].

 

[ספרייה תורנית]

הראוני דבר מעניין, שרבי ברוך מקוסוב הקדים את הגר"ח מוולוז'ין בדבריו המפורסמים בנפה"ח "והאמת בלתי שום ספק כלל" שאם יהיה העולם פנוי מתורה אפילו רגע אחד יחזור לתוהו ובוהו. בספרו של הר"ב יסוד האמונה, קונטרס לחכמת אמת אות רסא.

 

[ספרייה תורנית]

בסוף תקופת הראשונים היו מצויים באשכנז שמות מעניינים ואף מוזרים, חלקם היו כינויים לשמות עבריים (למשל התרוה"ד - רבי ישראל איסרלן, כאשר לעתים קרובות הוא מוזכר רק כ'הח"ר איסרלן', וגם כינויו הוא בד"כ מהרא"י כלומר קודם איסרלן ואח"כ ישראל), ובחלקם לא מובן בכלל הקשר. למשל ר' מיישטרלין נכד מהר"ש מנוישטאט, רבי מרקל ממרבורג תלמיד מהר"ש, ועל כולנה רבי גומפרחכט(!) אחיו של מהרי"ל שאליו מופנות תשובות נג-ס בשו"ת מהרי"ל.
וכאילו לא היה די בכך, התשובה האחרונה בתשו' מהרי"ל היא שאלה שחתומים עליה רבי משה מולין אביו של המהרי"ל, ו... אברהם בן הקדוש גמליאל בן פדהצור.

 

[ספרייה תורנית]

חצי התורה בתיבות - דרוש דרש משה
מצאתי מאמר מעניין הדן בשאלה שהעובדה הזו (שדרוש מכאן ודרש מכאן), המוזכרת כבר בגמ' קידושין ל' ע"א, פשוט לא נכונה:
והתירוץ המעניין (משם):
בספר 'אהבת תורה' הנ"ל לר' פנחס זלמן סג"ל העלה רעיון מחודש לגבי דָּרֹשׁ דָּרַשׁ – חציין של תיבות. והוא שלא מדובר כאן על מספר התיבות הכללי אלא על חציין של המילים הכפולות שבתורה כמו הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ (בראשית ז כא) הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ (שם א כו) נֹחַ נֹחַ (שם ו ט) מְאֹד מְאֹד (שם ז יט) וכן הלאה. ובכן, דָּרֹשׁ דָּרַשׁ היא האמצע של התיבות הכפולות!

 

[ספרייה תורנית]

המהר"ם לובלין בשו"ת סי' יא:

 

[ספרייה תורנית]

 

[ספרייה תורנית]