ברמ"א תע"ד דמנהג האשכנזים לברך על כל כוס וכוס מד' כוסות,
ובמשנ"ב דאף אם לא הסיח דעתו מ"מ "כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפני עצמה יש לברך על כל כוס ברכה בפני עצמה".
ומטעם זה כתב המשנ"ב תע"א ס"ק כ"א דבהתחיל סעודה מבעוד יום ושתה בה יין אף דבכל שבת הדין הוא שאינו מברך על הכוס דקידוש כיון שברך כבר הגפן, מ"מ כאן דמברך על כל כוס וכוס שמצוה בפני עצמה היא צריך לברך על כוס דקידוש [דלא גרע מכוס שנייה שמברכין עליה].
וצ"ב בכל שבת דאין מברכין על כוס דקידוש, למה בזה לא אומרים שקידוש מצוה בפנ"ע היא ויברך, ומ"ש קידוש מד' כוסות.
ייש"כ.
ובמשנ"ב דאף אם לא הסיח דעתו מ"מ "כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפני עצמה יש לברך על כל כוס ברכה בפני עצמה".
ומטעם זה כתב המשנ"ב תע"א ס"ק כ"א דבהתחיל סעודה מבעוד יום ושתה בה יין אף דבכל שבת הדין הוא שאינו מברך על הכוס דקידוש כיון שברך כבר הגפן, מ"מ כאן דמברך על כל כוס וכוס שמצוה בפני עצמה היא צריך לברך על כוס דקידוש [דלא גרע מכוס שנייה שמברכין עליה].
וצ"ב בכל שבת דאין מברכין על כוס דקידוש, למה בזה לא אומרים שקידוש מצוה בפנ"ע היא ויברך, ומ"ש קידוש מד' כוסות.
ייש"כ.