ליטאי כבד

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
253
תודות
734
נקודות
126
קיי"ל בפסחים פ' א', היו רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים. אמר רב: אותן טמאי מתים - אינן עושין לא בראשון ולא בשני. ראשון לא עבדי - דהוו מיעוטא, ומיעוטא לא עבדי בראשון. בשני נמי לא עבדי - כל היכא דעבדי ציבור בראשון - עביד יחיד בשני, כל היכא דלא עבדי ציבור בראשון - לא עביד יחיד בשני. וכן פסק הרמב"ם ק"פ פ"ז ה"ד.
ויש לעיין מה הדין אם הזבים הם גם טמאי מתים, דיש מקום לומר שבכה"ג המיעוט יעשו את הראשון, כיון שלטומאת מת יש היתר ורק שהרוב לא עושים מסיבה צדדית שהם זבים, או דלמא דסו"ס לרוב אסור לעשות וא"כ לא חל כלל ההיתר להקריב בטומאה, וצ"ע.
ונפק"מ רבתי לדינא אם יבנה בית המקדש מחר בב"א, האם נוכל להקריב קרבן פסח, שיתכן מאד שיש רוב נדות ובועלי נדות ר"ל, וצ"ע.
(אם כי יצטרפו גם המתים שיקומו לתחיה).
 
ונפק"מ רבתי לדינא אם יבנה בית המקדש מחר בב"א, האם נוכל להקריב קרבן פסח, שיתכן מאד שיש רוב נדות ובועלי נדות ר"ל, וצ"ע.
בכלל זכור לי שטומאה שהותרה או דחויה הוא בטומאת מת דייקא ולא בטומאת זב או נידה - החמורה.
יתקננו רבנו
אם כי יצטרפו גם המתים שיקומו לתחיה
לאחר תחיית המתים בכלל יתבטלו המצוות (נידה סא: וראה בתוד"ה שם אר"י) וכ"פ הרמב"ם בפ"י מהל' כלאיים פוסק שמותר להלביש מת בבגדי כלאיים וכו'
 
בכלל זכור לי שטומאה שהותרה או דחויה הוא בטומאת מת דייקא ולא בטומאת זב או נידה - החמורה.
יתקננו רבנו

לאחר תחיית המתים בכלל יתבטלו המצוות (נידה סא: וראה בתוד"ה שם אר"י) וכ"פ הרמב"ם בפ"י מהל' כלאיים פוסק שמותר להלביש מת בבגדי כלאיים וכו'
לא הבנת, אדרבה, זו הגמ' שהבאתי שכיון שאין טומאה דחויה בשאר טומאות לכן אם רוב הציבור זבים לא מקריבים בטומאה, רק שאלתי האם הפירוש הוא שלטומאת מת חל היתר ולא לטומאת זיבה, או רק אם חל היתר בפועל לרוב הציבור, ודו"ק.
לא נראה לי שלא יקריבו קרבנות בבית המקדש השלישי...
ובתוס' פסחים קי"ד ע"ב:
אחד זכר לפסח ואחד לחגיגה - כשחל י"ד להיות בשבת אין צריך רק בישול אחד דחגיגת י"ד אינה דוחה את השבת ומיהו אומר ר"י דמ"מ אין לחלק דדמי לחובה אם היינו מניחים מלעשות שני תבשילין וגם יש לחוש שמא לא יעשו בשאר פסחים ואין שום חשש אם אנו עושין אף על גב דלא צריך דליכא למיחש שמא יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד עשינו זכר לחגיגה בשבת והשתא נמי נקריבה בשבת דהקרבה מסורה לזריזין וכשיבנה משה ואהרן יהא עמנו וליכא למיטעי אך הבא להניח מלעשות שני תבשילין אין מזהירין אותו.
 
קיי"ל בפסחים פ' א', היו רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים. אמר רב: אותן טמאי מתים - אינן עושין לא בראשון ולא בשני. ראשון לא עבדי - דהוו מיעוטא, ומיעוטא לא עבדי בראשון. בשני נמי לא עבדי - כל היכא דעבדי ציבור בראשון - עביד יחיד בשני, כל היכא דלא עבדי ציבור בראשון - לא עביד יחיד בשני. וכן פסק הרמב"ם ק"פ פ"ז ה"ד.
ויש לעיין מה הדין אם הזבים הם גם טמאי מתים, דיש מקום לומר שבכה"ג המיעוט יעשו את הראשון, כיון שלטומאת מת יש היתר ורק שהרוב לא עושים מסיבה צדדית שהם זבים, או דלמא דסו"ס לרוב אסור לעשות וא"כ לא חל כלל ההיתר להקריב בטומאה, וצ"ע.
ונפק"מ רבתי לדינא אם יבנה בית המקדש מחר בב"א, האם נוכל להקריב קרבן פסח, שיתכן מאד שיש רוב נדות ובועלי נדות ר"ל, וצ"ע.
(אם כי יצטרפו גם המתים שיקומו לתחיה).
מסברא איני מבין כל טעם להתיר.
איך אפשר שזה שיש בזבים ומצורעים גם טומאת מת יועיל במשהו, ואם מועיל יצטרך להועיל גם אם המיעוט טהורים.
ועוד, "איש נדחה ואין ציבור נדחין", כאן הרי על כרחך ציבור נדחין.

(מה שהיה לדון, למה לא נתיר גם לזבין ומצורעים עצמן כיוןשהם טמאי מת משום "הואיל ואשתרי אשתרי" כיבמות ז ע"ב, אלא נראה שלא אומרים כן אלא להתיר איסור קל אגב חמור או בשוים, ולא להתיר החמור משום קל, ומה גם שגדריהם ודיניהם שונים, דזבין ומצורעים אסורים במחנה לויה וטמא מת מותר).
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון