חידה בתלמוד וחז"ל גזל שמותר לכתחילה לעשותו ול"צ להחזיר. (1 צופה)

[דוד בן ישי]

לחלק שיטות.

 

[דוד בן ישי]

בבא בתרא

 

[בן ליש]

ע"מ לשלם כשעושה לטובתו, כמו באיוב.

 

[יצחק מירושלים]

מלך פורץ גדר ומותר לו לזגול לצורכי העם והמלוכה

 

[אורה]

גזל עכו"ם

 

[אורה]

ע"מ לשלם בפיקוח נפש (תוס') ולא כדעת בנין ציון

 

[אורה]

גונב מן הגנב לדעת החזו"א ולא כהקצות

 

[הצעיר באלפי ישראל]

גזילת האפיקומן?
אך זה לא בתלמוד וחז"ל, אך יש בזה שיטות...

 

[אורה]

גזילת האפיקומן?

לחץ כדי לכווץ...

אבל זה לא גזילה באמת

 

[הצעיר באלפי ישראל]

אבל זה לא גזילה באמת

לחץ כדי לכווץ...

וזה גם לא גזילה, זה גניבה...
זה תלוי עם השאלה בדרך צחות..

 

[דוד בן ישי]

ע"מ לשלם כשעושה לטובתו, כמו באיוב.

לחץ כדי לכווץ...

ברמ"ה כתוב דזה היתר רק לגוי,
ואכן הגרא"ו דן דבגזל מותר

 

[דוד בן ישי]

גזל עכו"ם

לחץ כדי לכווץ...

להלכה אסור.

 

[שבחת]

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ה עמוד א
רוניא, אקפיה רבינא מארבע רוחותיו. א"ל: הב לי כמה דגדרי, לא יהיב ליה. הב לי לפי קנים בזול, לא יהיב ליה. הב לי אגר נטירותא, לא יהיב ליה. יומא חד הוה קא גדר דיקלי, אמר ליה לאריסיה: זיל שקול מניה קיבורא דאהיני. אזל לאתויי, רמא ביה קלא, א"ל: גלית דעתך דמינח ניחא לך, לא יהא אלא עיזא בעלמא, מי לא בעי נטירותא? א"ל: עיזא בעלמא לאו לאכלויי בעיא. א"ל: ולא גברא בעית דמיכלי לה? אתא לקמיה דרבא, א"ל: זיל פייסיה במאי דאיפייס, ואי לא, דאיננא לך דינא כר"ה אליבא דרבי יוסי. רוניא זבן ארעא אמיצרא דרבינא, סבר רבינא לסלוקי משום דינא דבר מצרא; א"ל רב ספרא בריה דרב ייבא לרבינא, אמרי אינשי: ארבעה לצלא, ארבעה לצללא.
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף ה עמוד א
א"נ דבכה"ג שאינו עושה לצער חברו אלא להוציא דינו לאור שרי ואריך, וכן עיקר.

 

[דבר היושר]

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ה עמוד א
רוניא, אקפיה רבינא מארבע רוחותיו. א"ל: הב לי כמה דגדרי, לא יהיב ליה. הב לי לפי קנים בזול, לא יהיב ליה. הב לי אגר נטירותא, לא יהיב ליה. יומא חד הוה קא גדר דיקלי, אמר ליה לאריסיה: זיל שקול מניה קיבורא דאהיני. אזל לאתויי, רמא ביה קלא, א"ל: גלית דעתך דמינח ניחא לך, לא יהא אלא עיזא בעלמא, מי לא בעי נטירותא? א"ל: עיזא בעלמא לאו לאכלויי בעיא. א"ל: ולא גברא בעית דמיכלי לה? אתא לקמיה דרבא, א"ל: זיל פייסיה במאי דאיפייס, ואי לא, דאיננא לך דינא כר"ה אליבא דרבי יוסי. רוניא זבן ארעא אמיצרא דרבינא, סבר רבינא לסלוקי משום דינא דבר מצרא; א"ל רב ספרא בריה דרב ייבא לרבינא, אמרי אינשי: ארבעה לצלא, ארבעה לצללא.
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף ה עמוד א
א"נ דבכה"ג שאינו עושה לצער חברו אלא להוציא דינו לאור שרי ואריך, וכן עיקר.

לחץ כדי לכווץ...

לא רק שם - יש עוד מקומות רבים שהותרה גזילה בעת שהיא תועלתית בבחינת עבודת הבורא או לחילופין עבור הבעלים*, אבל אם השואל מחפש בבא בתרא אז יש דוגמא כזו בב"ב טז, א גבי איוב שגזל שדות יתומים (עי' קו"ש שם).

*כגון ההיתר לגזול ולהזיק כגון בקידושין סט, א להתרת ממזרים עי' תורי"ד ורשב"א שם, איוב גזל מיתומים בכדי להשביח שדותיהן עי' ב"ב טז, א ומאירי שם, ובגיטין סז, א גבי הא שבאו לבדוק עבדי ריש גלותא אי מכשילים אותו, ובב"ב ה, א גבי רבינא שהקיף רוניא וההנהו ולא שילם לו וציוה רבינא לשמשו לגזול פירותיו בעבור שיגלה דעתו, ובמעשה דאבא אומנא בתענית כא, ב שרצו לבדוק גבולי ישרותו, וכן גבי הא דרבב"ח דגזלו בגדו בכדי שיבא לבית המדרש לשמוע דרשת ר"י עי' שבת קמח, א וכן בתמיד כז, ב גבי שומרי ביהמ"ק דבמקום הצורך אם מצאום ישנים אזי יכולים לשרוף בגדיהם ואף שנזק הוא.

 

[שבחת]

לא רק שם - יש עוד מקומות רבים שהותרה גזילה בעת שהיא תועלתית בבחינת עבודת הבורא או לחילופין עבור הבעלים, אבל אם השואל מחפש בבא בתרא אז יש דוגמא כזו בב"ב טז, א גבי איוב שגזל שדות יתומים (עי' קו"ש שם).

לחץ כדי לכווץ...

בית הבחירה (מאירי) מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
יש עברות שהם נעשות לכונת מצוה ואעפ"כ לא הותרו ומה הוא שנאמר דרך שבח על איוב שהיה גוזל קרקע של עניים ויתומים ומשביחה ואח"כ מחזירה להם יראה שלרוב התפרסם מעלתו אף על פי שלא היה אומר כן הכל היו יודעין ממדתו שלא לכונת גזלה היה ולא נאמר כאן מלת גוזל אלא על צד ההרחבה לפי דעתי ובקדושין סוף פרק האומר אמרו על ר' שמלאי שהיה מתאכסן עם אחד שהיה ממזר ואמר לו אי קדמתינהו וטהרתינהו לברך ושאלו על זה בגמרא היכי דמי דהוה מסיב ליה עצה זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי ר"ל שימסרו לו שפחה כנענית שיהו הולדות כמוה ואח"כ שישתדל הוא בשחרורן ויהיו כשרים לבא בקהל והקשה ובשני ר' שמלאי עבד עברי מי איכא כלומר שאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ולא הקשה היאך היה הוא משיאו עצה לגנוב ויראה מכאן שכל שעל צד כונה טובה מותר הוא מ"מ יראה לפרש ושלא להתיר גנבה בשום צד שאף זה דבר מפורסם לכל היה ובפירוש אמרו לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל והדברים צריכים ביאור ומ"מ אף גדולי הרבנים רמזו שם שאסור היה לומר כן אלא שסלקוהו בקושיא חזקה הימנה כמו שהתבאר שם:

 

[דבר היושר]

בית הבחירה (מאירי) מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
יש עברות שהם נעשות לכונת מצוה ואעפ"כ לא הותרו ומה הוא שנאמר דרך שבח על איוב שהיה גוזל קרקע של עניים ויתומים ומשביחה ואח"כ מחזירה להם יראה שלרוב התפרסם מעלתו אף על פי שלא היה אומר כן הכל היו יודעין ממדתו שלא לכונת גזלה היה ולא נאמר כאן מלת גוזל אלא על צד ההרחבה לפי דעתי ובקדושין סוף פרק האומר אמרו על ר' שמלאי שהיה מתאכסן עם אחד שהיה ממזר ואמר לו אי קדמתינהו וטהרתינהו לברך ושאלו על זה בגמרא היכי דמי דהוה מסיב ליה עצה זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי ר"ל שימסרו לו שפחה כנענית שיהו הולדות כמוה ואח"כ שישתדל הוא בשחרורן ויהיו כשרים לבא בקהל והקשה ובשני ר' שמלאי עבד עברי מי איכא כלומר שאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ולא הקשה היאך היה הוא משיאו עצה לגנוב ויראה מכאן שכל שעל צד כונה טובה מותר הוא מ"מ יראה לפרש ושלא להתיר גנבה בשום צד שאף זה דבר מפורסם לכל היה ובפירוש אמרו לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל והדברים צריכים ביאור ומ"מ אף גדולי הרבנים רמזו שם שאסור היה לומר כן אלא שסלקוהו בקושיא חזקה הימנה כמו שהתבאר שם:

לחץ כדי לכווץ...

*כגון ההיתר לגזול ולהזיק כגון בקידושין סט, א להתרת ממזרים עי' תורי"ד ורשב"א שם, איוב גזל מיתומים בכדי להשביח שדותיהן עי' ב"ב טז, א ומאירי שם, ובגיטין סז, א גבי הא שבאו לבדוק עבדי ריש גלותא אי מכשילים אותו, ובב"ב ה, א גבי רבינא שהקיף רוניא וההנהו ולא שילם לו וציוה רבינא לשמשו לגזול פירותיו בעבור שיגלה דעתו, ובמעשה דאבא אומנא בתענית כא, ב שרצו לבדוק גבולי ישרותו, וכן גבי הא דרבב"ח דגזלו בגדו בכדי שיבא לבית המדרש לשמוע דרשת ר"י עי' שבת קמח, א וכן בתמיד כז, ב גבי שומרי ביהמ"ק דבמקום הצורך אם מצאום ישנים אזי יכולים לשרוף בגדיהם ואף שנזק הוא.

לחץ כדי לכווץ...

 

[שבחת]

בי הא שבאו לבדוק עבדי ריש גלותא אי מכשילים אותו,

לחץ כדי לכווץ...

שמה העלים מעבדי ריש גלותא ואדרבא אמר לריש גלותא מחוינא לך

כגון ההיתר לגזול ולהזיק כגון בקידושין סט, א להתרת ממזרים עי' תורי"ד ורשב"א שם,

לחץ כדי לכווץ...

אמנם במאירי שהובא כאן ובריטב''א ובתוס' רא''ש שם וכן בתי' א דהרשב''א מבואר להדיא שאין היתר דלא אמרינן חטא כדי שיזכה חברך

כן בתמיד כז, ב גבי שומרי ביהמ"ק דבמקום הצורך אם מצאום ישנים אזי יכולים לשרוף בגדיהם ואף שנזק הוא.

לחץ כדי לכווץ...

רא'ש תמיד דף כח עמוד א
ורשות היה לו לשרוף כסותו, ואין כאן משום בל תשחית, משום דהפקר ב"ד היה הפקר, ובדב'א ח'א טז כד הגיה ואין כאן משום לא תגזול

 

[אורה]

גונב מן הגנב לדעת החזו"א ולא כהקצות

לחץ כדי לכווץ...

להקצות פטור רק מכפל לחזו"א גם מהקרן

 

[אורה]

חמץ של אחר בפסח - ע"ז של עכו"ם וכ"ש יהודי

 

[דוד בן ישי]

לכל הכותבים החשובים עיינו שוב בכותרת החידה.
רמז: בגמ' כתוב שזה גזל אבל אין הכוונה דהוי גזל.