הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (7 צופים)

[דור ודור]

הפסוק הארוך ביותר בתורה [באותיות]: דברים י"ג, ו' - 127 אותיות

 

[דור ודור]

מצינו שני פסוקים שלמים שהם זהים ממש בלשונם, שכתובים בהפרש של פסוק אחד ביניהם

ד יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃

ה יִ֥שְׂמְח֥וּ וִירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישֹׁ֑ר וּלְאֻמִּ֓ים ׀ בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃

ו יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃


מצינו שני פסוקים שלמים שהם זהים ממש בלשונם, שכתובים בהפרש של 3 פסוקים ביניהם
מלכים א פרק יט פסוק י - יד
(י) ויאמר קנא קנאתי ליי אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה:
(יא) ויאמר צא ועמדת בהר לפני יי והנה יי עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יי לא ברוח יי ואחר הרוח רעש לא ברעש יי:
(יב) ואחר הרעש אש לא באש יי ואחר האש קול דממה דקה:
(יג) ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו:
(יד) ויאמר קנא קנאתי ליי אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה:

 

[דור ודור]

ג' מילים זהות זו אחר זו
עַוָּ֥ה עַוָּ֖ה עַוָּ֣ה אֲשִׂימֶ֑נָּה (יחזקאל כא לב)
ארץ ארץ ארץ (ירמיה כב כט)
היכל ה' היכל ה' היכל ה' (ירמיהו ז' ד')

 

[דור ודור]

כ70 סוגי כלים בתנ"ך
מחרשה, את, קרדום, מעדר, יתד, מרצע, תער, מסמר, מלקחיים,משור, כילפות, כברה, אנך, מקבות, מגרה, רחת, נפה, מזרה, מורג, קלשון, מגל, מזמרה, סולם, פטיש, פצירה, מטאטא, מזמרה, חרמש, משך הזרע, מעצד, כשיל, גרזן, חיצים,קשת, רומח, שבט ברזל, רשת, מוסרות, עבותות, מצרף, מגן, כור, פלך, מרגמה, שוט, מתג, רסן, מכתש, עלי, רכב, דורבן, כישור, גת, ריחיים, חרב, יתר(הקשת), עול, מאוזניים, סכין, דקר, חרט,

 

[דור ודור]

כחמישים כינויים לתורה

ממשלי: כתובים: איוב, שיר השירים
ראשית
קנין
חכמה
מוסר
ובינה
ראשית
דעת
ומזימה
משל
מליצה
חידה
צדק
משפט
ומישרים
לקח
תחבולות.
דבש
חלב
נופת צופים
עצה
עמוקה
רחבה
לוית חן
ענקים
מגדנים
שעשועים

תהילים:
טהורה
תמימה
נאמנה
מחכימת פתי.
מאירת עינים.

תורה:
ספר הברית
ספר מלחמות ה'
נחלה
אש
דת

חז"ל:

זהב
זכוכית
לחם
דבש
חלב

 

[דור ודור]

מילה בנ"ך עם הגימטריא הכי גבוהה
לארתחששתא עזרא פרק ד' פסוק ח'

ובתורה, כי תשתרר עלינו גם השתרר.

 

[דור ודור]

אותה מילה עם שלושה ניקודים שונים
אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַה'׃ (ויקרא ה יט)

 

[סיני]

בירושלמי סנהדרין יג. איתא שיש להחליף בגדים בכניסתו לחכם עיין שם.

 

[סיני]

בפמ"ג בהקדמה לאו"ח באגרת בד"ה ומה שאמרת כותב והבחורים אשר אומרים כי חרפה היא להם ללמוד בישיבה פרשה עם חומש רש"י וקפיטול בנביאים וכתובים, לו חכמה ישכילו היו לומדים זה ראשונה וכו', ולא כאותן שלומדים עם תלמידיהם גפ"ת אם שיודע להקשות איזה קושיא ותירוץ חכים ורבי איתקרי, ובתנ"ך אין להם שום ידיעה.

 

[סיני]

בתשובות מהגאונים סימן קכב בשם נטרונאי גאון "וששאלתם יכולין הציבור להתנות בר"ה וביוהכ"פ כל נדרים שנודרין משנה זו לשנה האחרת. תשובה: נדרים אין נשנית בשתי ישיבות היום יותר ממאה שנה, וכך אמר רב יהודאי גאון נהורא דעלמא דאנן לא גרסינן נדרים ולא ידעינן לאסור ולהתיר בה.

 

[סיני]

בגמ' נדרים לא נמצא לשון תיקו אלא תיבעי.

 

[סיני]

פירוש המלבי"ם על התורה הסתיים בחומש דברים פרק כב, כב ומכאן ואילך עד פרשת נצבים הוא מתלמידו רבי יוסף הלוי יעב"ץ. ואומרים שבעל המשך חכמה מפסוק זה עד פרשת נצבים מפרש על דרך המלבי"ם.

 

[סיני]

החיד"א ביומן מסעותיו מעל הטוב השלם לחיד"א עמ' סו רשם ביום כ' באייר תקלד הלכנו ללאזאריטו בית ההסגר ובאו לבקרני כל הגבירים והמפורסמים ושלחו לי דורנות ובלאזאריטו התחלתי ויימתי שם הגדולים. והזמן שהיה בבית ההסגר היה ארבעים יום.

 

[סיני]

באבודרהם תחילת פירוש ההגדה הביא ירושלמי לכן פסח נאכל על השובע, דאם היה נאכל כשהוא רעב יכול היה לבוא לידי שבירת עצם.

 

[סיני]

בהגדת ילקוט שמעוני כתב הטעם ששותים בארש"ט בפסח, להוציא מלב הקראים שלא אוכלים דבר חמוץ בפסח ומפרשים כל מחמצת לא תאכלו, דבר שטעמו חמוץ, ולהוציא מלבשם שותים בארש"ט.

 

[סיני]

בספר יסוד יוסף מסביר שאין לומר בליל פסח פסוקים של שמירה, ומסיים שם כל הממעט בפסוקי שמירה של ההגנה משובח, כי בזה מראה שהוא מאמין ונכון לבו בה' ובתורתו דכתיב ליל שמורים הוא.

 

[סיני]

באבות דר"נ הובא דאסור לממזר לגור בירושלמי. ובמושב זקנים פ' חיי שרה הובא שאין מלמדים תורה לממזר. במסכת סופרים סוף פרק טו איתא דרוב ממזרים פקחים.

 

[סיני]

במרדכי כתב שממזר פסול לכתוב ספר תורה שמא כשיגיע לפסוקים של ממזר לא יכתוב האזכרה לשם השם.

 

[סיני]

במדרש רבה בראשית פ' עב איתא אמר רבי יהודה בן פזי אף על הישובת על המשבר יכול להשתנות ויכול להתפלל שתלד אשתו זכר.

 

[סיני]

במדרש תהילים מזמור י' על הפסוק יתום אתה היית עוזר הובא רומוס ורומילוס מתה אימם נזדמנה הזאבה והניקתן.