- הודעות
- 4,722
- תודות
- 17,139
- נקודות
- 895
הוראת שעה מיוחדת שמסר משה לבני אהרן, שעל אף שהם אוננים על פטירת אחיהם, יאכלו את קרבן המנחה של נחשון ואת קרבן המנחה שהביא העם ביום ההוא, את המנחה יאכלו לפנים מן הקלעים, וגם בנות אהרן מותרות באכילתה. בנוסף יאכלו את החזה והשוק והאיל לשלמים, ואת זאת יאכלו בכל מחנה ישראל שהוא מקום טהור.
הוראת שעה:
למרות שבדרך כלל 'אונן', שמת אחד מקרוביו, אסור באכילת קדשים, הפעם, כהוראת שעה מיוחדת, ציוה ה' למשה לומר לאלעזר ואיתמר בני אהרן שעל אף שהם אוננים עליהם לאכול את הקדשים.
עושה מחצה:
אלעזר ואיתמר נותרו בחיים בזכות תפילת משה רבינו לבטל הגזירה שנגזרה על אהרן להשמיד את כל בניו, ותפילתו הועילה למחצה להותיר בחיים את אלעזר ואיתמר.
אכילת המנחה:
משה מפרט את הקדשים שהם צריכים לאכול: א. שיירי קרבן המנחה שהביא נחשון בן עמינדב (הראשון מקרבנות הנשיאים). ב. שיירי קרבן מנחה שהביא העם ביום השמיני למילואים. ובנוגע למנחה הזאת, שהיא מנחת-שעה ואינה נוהגת לדורות, פירש הכתוב במיוחד שצריך לאכול אותה מצה ולא חמץ, כמו כל מנחה.
במקום קדוש:
מאחר והמנחה דינה כ'קדשי-קדשים', יש לאכול אותה במקום קדוש, דהיינו לפנים מן הקלעים.
חלוקה לבנות:
גם בנות אהרן מותרות לאכול את המנחה, אבל אין הן משתתפות בחלוקת המנחה.
חזה ושוק:
כמו כן, ציוה משה לאלעזר ולאיתמר לאכול את החזה והשוק אשר נלקחו מהשור והאיל לשלמים, וכבר נעשו בהם 'תנופה' – לארבע רוחות, ו'הרמה' – למעלה ולמטה.
מי למעלה:
התנופה של החזה ושוק התבצעה בבת אחת עם האברים שעלו בהמשך להקטרה על אש המזבח. בשעת התנופה היו החלבים למעלה, ואילו בדרך אל ההקטרה היו האברים והחלבים למעלה והחזה והשוק למטה, ואחרי ההקטרה של האברים והחלבים נמסרו החזה והשוק לאהרן ובניו לאכילה.
במקום טהור:
דין החזה והשוק כ'קדשים-קלים' ולכן אין צריך לאוכלם במקום קדוש לפנים מן הקלעים, אלא במקום טהור דהיינו בכל מחנה ישראל (ובירושלים – בכל העיר) שהוא מקום טהור אשר מצורעים אין נכנסים שם.
תורה שבכתב
הוראת שעה:
למרות שבדרך כלל 'אונן', שמת אחד מקרוביו, אסור באכילת קדשים, הפעם, כהוראת שעה מיוחדת, ציוה ה' למשה לומר לאלעזר ואיתמר בני אהרן שעל אף שהם אוננים עליהם לאכול את הקדשים.
עושה מחצה:
אלעזר ואיתמר נותרו בחיים בזכות תפילת משה רבינו לבטל הגזירה שנגזרה על אהרן להשמיד את כל בניו, ותפילתו הועילה למחצה להותיר בחיים את אלעזר ואיתמר.
אכילת המנחה:
משה מפרט את הקדשים שהם צריכים לאכול: א. שיירי קרבן המנחה שהביא נחשון בן עמינדב (הראשון מקרבנות הנשיאים). ב. שיירי קרבן מנחה שהביא העם ביום השמיני למילואים. ובנוגע למנחה הזאת, שהיא מנחת-שעה ואינה נוהגת לדורות, פירש הכתוב במיוחד שצריך לאכול אותה מצה ולא חמץ, כמו כל מנחה.
במקום קדוש:
מאחר והמנחה דינה כ'קדשי-קדשים', יש לאכול אותה במקום קדוש, דהיינו לפנים מן הקלעים.
חלוקה לבנות:
גם בנות אהרן מותרות לאכול את המנחה, אבל אין הן משתתפות בחלוקת המנחה.
חזה ושוק:
כמו כן, ציוה משה לאלעזר ולאיתמר לאכול את החזה והשוק אשר נלקחו מהשור והאיל לשלמים, וכבר נעשו בהם 'תנופה' – לארבע רוחות, ו'הרמה' – למעלה ולמטה.
מי למעלה:
התנופה של החזה ושוק התבצעה בבת אחת עם האברים שעלו בהמשך להקטרה על אש המזבח. בשעת התנופה היו החלבים למעלה, ואילו בדרך אל ההקטרה היו האברים והחלבים למעלה והחזה והשוק למטה, ואחרי ההקטרה של האברים והחלבים נמסרו החזה והשוק לאהרן ובניו לאכילה.
במקום טהור:
דין החזה והשוק כ'קדשים-קלים' ולכן אין צריך לאוכלם במקום קדוש לפנים מן הקלעים, אלא במקום טהור דהיינו בכל מחנה ישראל (ובירושלים – בכל העיר) שהוא מקום טהור אשר מצורעים אין נכנסים שם.
תורה שבכתב