גם הסולל חדשה איננה חדשה לגמרי אלא בכיוון הקודמים ותואמת בפרטים כל פעם למישהו אחר כדרכה של תורה וכדרך דעות בני אדם.
להחזו''א לא קבלו כלום אלא הבינו שאינו מדרכי החכמה.
ערך תורני אמיתי שה' חפץ בו.
ולא ברור דעתך כי בשורה הבאה אתה כותב
מי אמר צורב צעיר מנפיק מיד ?
אפשר לומר שיסודות השיטה בדברי בעלי התוס' אבל היא הוקצנה מאוד בדורות האחרונים עד דורנו ולא זו היתה כונת בעלי התוס'
כן כתב הב''י בהקדמתו כמדומני
יכול להיות, אבל אני לא מסתדר עם זה, ואיך שזה הוקצן היום נראה לי מופקע לכו''ע, גם אם יש לזה בסיס איך זה התפתח.
דרך הפלפול של התוס' מסייעת הרבה, השאלה למעשה האם מגיעים לפסוק הלכה מהגמ' או נשארים במו''מ בהו''א וחשבונות סוגיות מסוגיות וחילוקים.
אתה מתיר את הרצועה ואומר מאחר ובכל מקרה אין מסורת ברורה אז ננהג כמו ההתפתחות לטוב ולמוטב.
הנידון שהתנהל היה דיון עקרוני האם לדורות שלנו ישנה תלות בדורות עברו ובדרך בה הם פרשו את התורה, היה והסכמנו שאין כזאת תלות [ונראה לי שבזה אנחנו לא חולקים] אין שום הבדל אם נמצאו רמזים או הדים לדברים אלו במקורות קדמוניים, וממילא זה לא מונע גם "צורב צעיר" מלומר את דעתו שנובעת מחמת מיעוט ידע תורני.
הבינו שאין זה מדרכי החכמה או
יש כאן בעיה מהותית או לא?
לא הבנתי כונתך אתה בעד אותו ''צורב צעיר'' או נגד?
יש בעיה מהותית בודאי כי רואים שאנו קטנים מלהשיג לבד את כונת שרשי המסורת
לענ''ד החובה ללמוד ולפסוק לגמרי תוך התחשבות בדעת רבותינו הנראית תואמת לפ' הסוגיות (ויש כזאת הרבה גם לדעתי)
ללמוד מה שכבר כתבו ללא הפעלת שיקול דעת אישי האם זה נכון בפ' הסוגיות הוא בעיתי לענ''ד
בודאי.
תלוי מי הוא?
קושי לא שולל סמכות.
נכון, בעלי התוספות לא התכוונו ''לייצר'' ו''להנחיל'' שיטה, אלא כך למדו.
וסו''ס הוא פוסק הרבה ע'פ אותם פילפולי התוס', כך גם הרא''ש (שהב''י פוסק הרבה על פיו)
יש בזה קצת מן האמת
כמו כל דבר שמתפתח, כמו ההלכה שהתפתחה, כמו כל דבר שמתעסקים בו הרבה. להבדיל, המדע מתפתח, הפילוסופיה מתפתחת, וכן הלאה.
לא הבנתי
לא אמרתי את זה. אבל אמרתי שאין לנו מסורת מהתנאים או מהאמוראים על דרך לימוד ''גמרא''.
השאלה איך למדו בזמן האמוראים. אין לנו ידע ע''ז. אמנם בודאי שלא למדו בדרך הישיבות דהיום, אך בהחלט יתכן שלמדו בדרך הפילפול. ובסה''כ לדעתי כל דבר שעוזר להבין את גופי הסוגיא צריך ללמוד.
שוב, לדעת החזו''א וכן נ''ל עיקר לא קבלו כלום רק החכמים המורים כך נהגו ע''פ הבנתם וכך יש לנהוג היום גם כן.
אבל מי אמר שהיתה סמכות כזאת ?
סמכות שאינה מחייבת את כל עם ישראל, גם פרשנות סובייקטיבית שאינה להלכה דורשת סמכות.
רק התפשטה ולא הוקצנה ? באמת ? היש דמיון בין דרך הגר''ח לדרך התוס' ?
אמת, ועדיין כמדומה רוב דבריהם לא מגיעים להלכה.
סותר קצת למש''כ קודם שלא הוקצן דרך התוס'
המדע מתפתח כי הוא גילוי מעשי ה' במציאות שרצה ה' לגלות לדור אחרון דוקא כהכנה למשיח כמפורש בזוהר, הפילוסופיא בטלה מן העולם אצל רוב החכמים ומתעסקים בפסיכולוגיה שעקרונותיה מבוארים בתורה שבכתב ושבע''פ, התורה לא מתפתחת ביסודות כלל והכול נכתב ונמסר בידינו.
האם בלימוד סוגיא עמלים להבין את המהלך ואת המסקנא ואת הסברא ואת החשבון מזה למעשה או שעמלים להשוות סוגיות שנראות סותרות ולחדש תרוצים ומהלכים בכל שלבי המו''מ שהרבה פעמים לא נראים תואמים למסקנות הגמ' עצמם בפשטות.
האמוראים הם מלמדים איך ללמוד את דבריהם ואין זה כ''כ קשה אם משתחררים מהנחות מוקדמות לענ''ד
בבבלי כן כמו שתארו בעצמם וקראו לזה במחשכים בירושלמי לא כמו שהזוהר קורא לזה והאור זה תלמוד ירושלמי למעשה התקבל הבבלי כי היינו בגלות כהיום שחזרנו לא''י צריך להעדיף הירושלמי עד כמה שאפשר לשחזר מהי דעתו.
זה אני מסכים לגמרי אבל לדעתי אפשר להבין לבד בדרך כלל ולפחות בהרבה מקרים וזה מעלה הרבה יותר גדולה מללמוד ממפרשים כי התורה נעשית תורתך.
נכון, אבל אינו עיקר הלימוד.
לא הבנתי
כמו שכתבתי בתחילת הנושא, יש להפריד בין סמכות לפרשנות הנוגעת להלכה לבין סמכות לפרשנות שאינה נוגעת למעשה, שגם היא נצרכת אך נראה לי שאינה שייכת למקורות המאלפים שצוטטו.
המציאות היא שבגלל שבישיבות לא לכן בכוללים זה לא לימוד עצמי בהבנה שלמה אלא לימוד מה שלמדו אחרים וחסר מאוד חיבור לדברים ומזה נובע הפחד להכריע לבד.
נשמח שתסביר
זה קשור לכאן ולא צריך לפתוח אשכול נפרד לכאורה
עדיין לא הבנתי מה בדברי אתה רוצה להסכים/לשלול
אפשר להאריך בהסברים במחשבה וכו' בבירור ענין מעלת ת''ת צורתה וענינה ואין כאן מקומו, אך די בכך שכל רבותינו הראשונים והאחרו' עמלו טובא להבין גם הו''א שבגמ' שאינה להלכה כלל ובכללם מרנא החזו''א, וכן היה בכל הדורות
.וע''ז כתבתי לעיל
ומכאן שגם אינו מועיל לפתרון ההערה
גוזמא בעלמא, לא כולם עסקו (הרמב''ם למשל בודאי שלא) וגם אלה שעסקו לא כולם עמלו טובא אלא בתוס' יש לפעמים קצת, ובודאי לא היה כך בכל הדורות.
פתח בראשונים וסיים באחרונים
