• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
בוודאי שמלכתחילה, אלא מה, כל מה שעתיד תלמיד לחדש נמסר בתורה.

ומה עם אותו שסולל דרך חדשה?
זה בדיוק הנידון.
גם הסולל חדשה איננה חדשה לגמרי אלא בכיוון הקודמים ותואמת בפרטים כל פעם למישהו אחר כדרכה של תורה וכדרך דעות בני אדם.
אם כן למה היו צריכים לקבל על עצמם שלא לחלוק?
להחזו''א לא קבלו כלום אלא הבינו שאינו מדרכי החכמה.
איזה ערך אתה מחפש בדיוק?
ערך תורני אמיתי שה' חפץ בו.
יש כאן הנהגה לכלל שיש סיבה למה הנהיגו אותה, וזה בדיוק מה שאני אומר, שלמעשה אין באמת בעיה ללמוד בדרך אחרת.
ולא ברור דעתך כי בשורה הבאה אתה כותב
על ידי כך שלא כל צורב צעיר מנפיק מיד גישה חדשה ועצמאית משלו.
כמו שכתבתי "להמעיט מחלוקות שנובעות ממיעוט התורה".
מי אמר צורב צעיר מנפיק מיד ?
אני כבר שנים רבות חוקר את הנושא והגעתי למסקנה שלדעתי איננה חדשה ועצמאית אלא חוזרת למקורות הישנים
 
זה בדיוק ההבדל בין הגאונים לראשונים. הראשונים ברובם כן הושפעו (או יותר) מדרך הלימוד של התוס', ואחריהם האחרונים. אין בעיה לומר שאתה רוצה ללמוד כמו הגאונים, רש''י, והרמב''ם. אבל עיקרון הדברים ששיטת הפילפול לא הומצאה בליטא לפני 180 שנה, אלא לפני 900 שנה אצל בעלי התוספות.
אפשר לומר שיסודות השיטה בדברי בעלי התוס' אבל היא הוקצנה מאוד בדורות האחרונים עד דורנו ולא זו היתה כונת בעלי התוס'
כן כתב הב''י בהקדמתו כמדומני
מצוין, ואולי אולי יש כאלו חכמים שקצת חשבו ולא הגיעו למסקנתו של הגר''א ? יכול להיות דבר כזה ? אף שהגר''א היה ללא ספק מגדולי הדורות וכאחד הראשונים ורב כוחו להכריע (כמ''ש המ''ב) אך עדיין אולי אולי היו חכמים אחרים שאחזו אחרת ?
יכול להיות, אבל אני לא מסתדר עם זה, ואיך שזה הוקצן היום נראה לי מופקע לכו''ע, גם אם יש לזה בסיס איך זה התפתח.
לא הבנתי, הרבה ראשונים פסקו בדרך הפילפול של התוס', אפילו הרשב''א והרמב''ן הושפעו הרבה מזה, גם בתשובות הרשב''א אפשר לראות את זה.
דרך הפלפול של התוס' מסייעת הרבה, השאלה למעשה האם מגיעים לפסוק הלכה מהגמ' או נשארים במו''מ בהו''א וחשבונות סוגיות מסוגיות וחילוקים.
אך לגופו ש''ע אתה לא עונה. הוכחתי לך שהיו שינויים בגישה ללימוד. לא מצינו כללים ברורים בדברי חז''ל כיצד בדיוק צריך ללמוד. כי בזמן חז''ל התורה היתה עוברת בע''פ וממילא היכולת לחדש ולפלפל (שגם היתה אז) היתה מצומצת בהרבה, ממה שהיה אחר כתיבת הש''ס.
כתוב שהתורה עוברת במסורת. עובדא שהיו שינויים, כמו שהוכחתי לך שלא כל הדורות היו כמו דורנו והפוך. זה סוג של איבולוציה.

נכון, ואז ?

טוב, הטענה שלך היא לא על גדו''י, אלא על ר''י ורבנו תם והראשונים שנמשכו אחריהם. בסדר, אין לי בעיה, אבל תדבר ברור מההתחלה.

אתה כותב שאתה לא מסכים, ואז אתה בדיוק מסביר את מה שבדיוק כתכתי:

היינו הדרכים לדרוש את התורה, י''ג מידות, (או יותר) שהתורה נדרשת בהם וכו'.

ומה זה קשור למה שאנחנו נדים עכשיו ??
אתה מתיר את הרצועה ואומר מאחר ובכל מקרה אין מסורת ברורה אז ננהג כמו ההתפתחות לטוב ולמוטב.
אני אומר שיש מסורת ברורה שסטו ממנה קצת ואח''כ הרבה במשך הדורות ויש לחזור לחתימת התלמודים.
 
גם הסולל חדשה איננה חדשה לגמרי אלא בכיוון הקודמים ותואמת בפרטים כל פעם למישהו אחר כדרכה של תורה וכדרך דעות בני אדם.
אני כבר שנים רבות חוקר את הנושא והגעתי למסקנה שלדעתי איננה חדשה ועצמאית אלא חוזרת למקורות הישנים
הנידון שהתנהל היה דיון עקרוני האם לדורות שלנו ישנה תלות בדורות עברו ובדרך בה הם פרשו את התורה, היה והסכמנו שאין כזאת תלות [ונראה לי שבזה אנחנו לא חולקים] אין שום הבדל אם נמצאו רמזים או הדים לדברים אלו במקורות קדמוניים, וממילא זה לא מונע גם "צורב צעיר" מלומר את דעתו שנובעת מחמת מיעוט ידע תורני.
להחזו''א לא קבלו כלום אלא הבינו שאינו מדרכי החכמה.
הבינו שאין זה מדרכי החכמה או
הדלדול הוא הבעיה המהותית, למוסכמה ללא בעיה מהותית אין ערך ולכן בזמננו זה לא שייך לדעתי.
יש כאן בעיה מהותית או לא?
 
אכתי לא נתברר לי דבריו כדי הצורך
שהרי ודאי כבודו אינו מצפה שנפסוק להלכה כפי הנראה לנו לגמרי בלא להתחשב בדעת רבותינו, ואינני מדבר כאן מצד שמרנות אלא מצד רגש בסיסי של אחריות שאין לאדם לסמוך על עצמו לגמרי במקום שהכריעו רבותינו ולזה צריך כתפיים רחבות כשל החזו''א.
ואם כן מה רצון כבודו- שילמדו להלכה? כמדומה שעכ''פ בכוללים כל אברך רציני עובר בעיון אח''כ על דברי השו''ע והנו''כ ויודע הנידונים ההלכתיים והדיוניפ שבזה
ואגב, אשאל את כבודו האם לדעתו גם כ''א צריך לברר כל הענינים המציאותיים בכל נושא כגון הפריות וכו' וכו' כדי אסוקי אלי' דהלכתא?
 
הנידון שהתנהל היה דיון עקרוני האם לדורות שלנו ישנה תלות בדורות עברו ובדרך בה הם פרשו את התורה, היה והסכמנו שאין כזאת תלות [ונראה לי שבזה אנחנו לא חולקים] אין שום הבדל אם נמצאו רמזים או הדים לדברים אלו במקורות קדמוניים, וממילא זה לא מונע גם "צורב צעיר" מלומר את דעתו שנובעת מחמת מיעוט ידע תורני.
לא הבנתי כונתך אתה בעד אותו ''צורב צעיר'' או נגד?
הבינו שאין זה מדרכי החכמה או

יש כאן בעיה מהותית או לא?
יש בעיה מהותית בודאי כי רואים שאנו קטנים מלהשיג לבד את כונת שרשי המסורת
תנסה ללמוד לבד משנה ולפתח את רמיזותיה כפי מסורת חז''ל זה מאוד מאוד מאוד קשה
 
אכתי לא נתברר לי דבריו כדי הצורך
שהרי ודאי כבודו אינו מצפה שנפסוק להלכה כפי הנראה לנו לגמרי בלא להתחשב בדעת רבותינו, ואינני מדבר כאן מצד שמרנות אלא מצד רגש בסיסי של אחריות שאין לאדם לסמוך על עצמו לגמרי במקום שהכריעו רבותינו ולזה צריך כתפיים רחבות כשל החזו''א.
לענ''ד החובה ללמוד ולפסוק לגמרי תוך התחשבות בדעת רבותינו הנראית תואמת לפ' הסוגיות (ויש כזאת הרבה גם לדעתי)
ואם כן מה רצון כבודו- שילמדו להלכה? כמדומה שעכ''פ בכוללים כל אברך רציני עובר בעיון אח''כ על דברי השו''ע והנו''כ ויודע הנידונים ההלכתיים והדיוניפ שבזה
ללמוד מה שכבר כתבו ללא הפעלת שיקול דעת אישי האם זה נכון בפ' הסוגיות הוא בעיתי לענ''ד
ואגב, אשאל את כבודו האם לדעתו גם כ''א צריך לברר כל הענינים המציאותיים בכל נושא כגון הפריות וכו' וכו' כדי אסוקי אלי' דהלכתא?
בודאי.
 
לא הבנתי כונתך אתה בעד אותו ''צורב צעיר'' או נגד?
תלוי מי הוא?
כלומר, המצב הפשוט הוא שכל אדם רשאי לומר את דעתו גם אם היא סותרת באופן מובהק דעות של קדמונים, ולכך קבלו כלל"י על עצמם שלא לעשות כן מחמת אותם צורבים שאינם כשירים לומר את דעתם המחודשת שנובעת לרוב ממיעוט ידע תורני [הצורב הצעיר הזה כולל הרבה מאוד אנשים].
יש בעיה מהותית בודאי כי רואים שאנו קטנים מלהשיג לבד את כונת שרשי המסורת
תנסה ללמוד לבד משנה ולפתח את רמיזותיה כפי מסורת חז''ל זה מאוד מאוד מאוד קשה
קושי לא שולל סמכות.
 
אפשר לומר שיסודות השיטה בדברי בעלי התוס' אבל היא הוקצנה מאוד בדורות האחרונים עד דורנו ולא זו היתה כונת בעלי התוס'
נכון, בעלי התוספות לא התכוונו ''לייצר'' ו''להנחיל'' שיטה, אלא כך למדו.
אני לא חושב שהשיטה הוקצנה בדור האחרון, אלא התפשטה, עם פריחת עולם התורה על כל גווניו.
כן כתב הב''י בהקדמתו כמדומני
וסו''ס הוא פוסק הרבה ע'פ אותם פילפולי התוס', כך גם הרא''ש (שהב''י פוסק הרבה על פיו)
יכול להיות, אבל אני לא מסתדר עם זה, ואיך שזה הוקצן היום נראה לי מופקע לכו''ע,
יש בזה קצת מן האמת
גם אם יש לזה בסיס איך זה התפתח.
כמו כל דבר שמתפתח, כמו ההלכה שהתפתחה, כמו כל דבר שמתעסקים בו הרבה. להבדיל, המדע מתפתח, הפילוסופיה מתפתחת, וכן הלאה.
דרך הפלפול של התוס' מסייעת הרבה, השאלה למעשה האם מגיעים לפסוק הלכה מהגמ' או נשארים במו''מ בהו''א וחשבונות סוגיות מסוגיות וחילוקים.
לא הבנתי
אתה מתיר את הרצועה ואומר מאחר ובכל מקרה אין מסורת ברורה אז ננהג כמו ההתפתחות לטוב ולמוטב.
לא אמרתי את זה. אבל אמרתי שאין לנו מסורת מהתנאים או מהאמוראים על דרך לימוד ''גמרא''.
אני אומר שיש מסורת ברורה שסטו ממנה קצת ואח''כ הרבה במשך הדורות ויש לחזור לחתימת התלמודים.
השאלה איך למדו בזמן האמוראים. אין לנו ידע ע''ז. אמנם בודאי שלא למדו בדרך הישיבות דהיום, אך בהחלט יתכן שלמדו בדרך הפילפול. ובסה''כ לדעתי כל דבר שעוזר להבין את גופי הסוגיא צריך ללמוד.
וכבר מצינו בראשונים שהתעסקו גם להבין הו''א ושיטות דחויות בגמ'. שלא לדבר על גדולי האחרונים כמהרש''ל מהרש''א פנ''י רע''א מהר''ם, ועוד.
 
תלוי מי הוא?
כלומר, המצב הפשוט הוא שכל אדם רשאי לומר את דעתו גם אם היא סותרת באופן מובהק דעות של קדמונים, ולכך קבלו כלל"י על עצמם שלא לעשות כן מחמת אותם צורבים שאינם כשירים לומר את דעתם המחודשת שנובעת לרוב ממיעוט ידע תורני [הצורב הצעיר הזה כולל הרבה מאוד אנשים].
שוב, לדעת החזו''א וכן נ''ל עיקר לא קבלו כלום רק החכמים המורים כך נהגו ע''פ הבנתם וכך יש לנהוג היום גם כן.
קושי לא שולל סמכות.
אבל מי אמר שהיתה סמכות כזאת ?
סמכות מחיבת מהמפורש בדאו' היא רק בבי''ד הגדול בביהמ''ק כמפורש בברייתא בהנהדרין המרה עליהם בבית פאגי פטור שנאמר מן המקום ההוא המקום גורם, יש סמכות של תושבע''פ של סוף משנה וסוף הוראה ששמואל ראה כתוב בספרא דאדם קדמאה יותר מזה לא מצינו.
 
אבל מי אמר שהיתה סמכות כזאת ?
סמכות מחיבת מהמפורש בדאו' היא רק בבי''ד הגדול בביהמ''ק כמפורש בברייתא בהנהדרין המרה עליהם בבית פאגי פטור שנאמר מן המקום ההוא המקום גורם, יש סמכות של תושבע''פ של סוף משנה וסוף הוראה ששמואל ראה כתוב בספרא דאדם קדמאה יותר מזה לא מצינו.
סמכות שאינה מחייבת את כל עם ישראל, גם פרשנות סובייקטיבית שאינה להלכה דורשת סמכות.
 
כבודו אינו מתכוין שנפתח כאן בוכיוח על כללי הפסיקה ואי''ז נושא האשכול
הנושא הוא האם לומדים אלי' דהלכתא? התשובה היא- לכאורה בכוללים כן, ובישיבות לא כיוון שזה הזמן לחדד את דרכי הסברא
וכמשנ''ת כבר ודאי יש ענין גם בהבנת עומק הסברות אע''פ שאי''ז להלכה[ויש הרבה להסביר בזה ואכמ''ל]
וודאי שיש מקום גם לשיקול הדעת האישי להלכה אך יותר בנושאים של פוסקי זמנינו ובפחות במחלו' של הש''ך והסמ''ע הנתיה''מ וכו' כך עכ''פ מקובל ואם כבודו מעונין להתוכח ע''ז אפ' לפתוח עוד אשכול ואני לא באתי אלא על טענתו הראשונה
 
נכון, בעלי התוספות לא התכוונו ''לייצר'' ו''להנחיל'' שיטה, אלא כך למדו.
אני לא חושב שהשיטה הוקצנה בדור האחרון, אלא התפשטה, עם פריחת עולם התורה על כל גווניו.
רק התפשטה ולא הוקצנה ? באמת ? היש דמיון בין דרך הגר''ח לדרך התוס' ?
וסו''ס הוא פוסק הרבה ע'פ אותם פילפולי התוס', כך גם הרא''ש (שהב''י פוסק הרבה על פיו)
אמת, ועדיין כמדומה רוב דבריהם לא מגיעים להלכה.
סותר קצת למש''כ קודם שלא הוקצן דרך התוס'
כמו כל דבר שמתפתח, כמו ההלכה שהתפתחה, כמו כל דבר שמתעסקים בו הרבה. להבדיל, המדע מתפתח, הפילוסופיה מתפתחת, וכן הלאה.
המדע מתפתח כי הוא גילוי מעשי ה' במציאות שרצה ה' לגלות לדור אחרון דוקא כהכנה למשיח כמפורש בזוהר, הפילוסופיא בטלה מן העולם אצל רוב החכמים ומתעסקים בפסיכולוגיה שעקרונותיה מבוארים בתורה שבכתב ושבע''פ, התורה לא מתפתחת ביסודות כלל והכול נכתב ונמסר בידינו.
האם בלימוד סוגיא עמלים להבין את המהלך ואת המסקנא ואת הסברא ואת החשבון מזה למעשה או שעמלים להשוות סוגיות שנראות סותרות ולחדש תרוצים ומהלכים בכל שלבי המו''מ שהרבה פעמים לא נראים תואמים למסקנות הגמ' עצמם בפשטות.
לא אמרתי את זה. אבל אמרתי שאין לנו מסורת מהתנאים או מהאמוראים על דרך לימוד ''גמרא''.
האמוראים הם מלמדים איך ללמוד את דבריהם ואין זה כ''כ קשה אם משתחררים מהנחות מוקדמות לענ''ד
השאלה איך למדו בזמן האמוראים. אין לנו ידע ע''ז. אמנם בודאי שלא למדו בדרך הישיבות דהיום, אך בהחלט יתכן שלמדו בדרך הפילפול.
בבבלי כן כמו שתארו בעצמם וקראו לזה במחשכים בירושלמי לא כמו שהזוהר קורא לזה והאור זה תלמוד ירושלמי למעשה התקבל הבבלי כי היינו בגלות כהיום שחזרנו לא''י צריך להעדיף הירושלמי עד כמה שאפשר לשחזר מהי דעתו.
ובסה''כ לדעתי כל דבר שעוזר להבין את גופי הסוגיא צריך ללמוד.
זה אני מסכים לגמרי אבל לדעתי אפשר להבין לבד בדרך כלל ולפחות בהרבה מקרים וזה מעלה הרבה יותר גדולה מללמוד ממפרשים כי התורה נעשית תורתך.
וכבר מצינו בראשונים שהתעסקו גם להבין הו''א ושיטות דחויות בגמ'. שלא לדבר על גדולי האחרונים כמהרש''ל מהרש''א פנ''י רע''א מהר''ם, ועוד.
נכון, אבל אינו עיקר הלימוד.
 
כבודו אינו מתכוין שנפתח כאן בוכיוח על כללי הפסיקה ואי''ז נושא האשכול
הנושא הוא האם לומדים אלי' דהלכתא? התשובה היא- לכאורה בכוללים כן, ובישיבות לא כיוון שזה הזמן לחדד את דרכי הסברא
המציאות היא שבגלל שבישיבות לא לכן בכוללים זה לא לימוד עצמי בהבנה שלמה אלא לימוד מה שלמדו אחרים וחסר מאוד חיבור לדברים ומזה נובע הפחד להכריע לבד.
וכמשנ''ת כבר ודאי יש ענין גם בהבנת עומק הסברות אע''פ שאי''ז להלכה[ויש הרבה להסביר בזה ואכמ''ל]
נשמח שתסביר
וודאי שיש מקום גם לשיקול הדעת האישי להלכה אך יותר בנושאים של פוסקי זמנינו ובפחות במחלו' של הש''ך והסמ''ע הנתיה''מ וכו' כך עכ''פ מקובל ואם כבודו מעונין להתוכח ע''ז אפ' לפתוח עוד אשכול ואני לא באתי אלא על טענתו הראשונה
זה קשור לכאן ולא צריך לפתוח אשכול נפרד לכאורה
 
כמו שכתבתי בתחילת הנושא, יש להפריד בין סמכות לפרשנות הנוגעת להלכה לבין סמכות לפרשנות שאינה נוגעת למעשה, שגם היא נצרכת אך נראה לי שאינה שייכת למקורות המאלפים שצוטטו.
עדיין לא הבנתי מה בדברי אתה רוצה להסכים/לשלול
 
אפשר להאריך בהסברים במחשבה וכו' בבירור ענין מעלת ת''ת צורתה וענינה ואין כאן מקומו, אך די בכך שכל רבותינו הראשונים והאחרו' עמלו טובא להבין גם הו''א שבגמ' שאינה להלכה כלל ובכללם מרנא החזו''א, וכן היה בכל הדורות
זה קשור לכאן ולא צריך לפתוח אשכול נפרד לכאורה
.וע''ז כתבתי לעיל

ואני לא באתי אלא על טענתו הראשונה
 
אפשר להאריך בהסברים במחשבה וכו' בבירור ענין מעלת ת''ת צורתה וענינה ואין כאן מקומו,
ומכאן שגם אינו מועיל לפתרון ההערה
אך די בכך שכל רבותינו הראשונים והאחרו' עמלו טובא להבין גם הו''א שבגמ' שאינה להלכה כלל ובכללם מרנא החזו''א, וכן היה בכל הדורות
גוזמא בעלמא, לא כולם עסקו (הרמב''ם למשל בודאי שלא) וגם אלה שעסקו לא כולם עמלו טובא אלא בתוס' יש לפעמים קצת, ובודאי לא היה כך בכל הדורות.
 
האם כבודו לא למד דברי הראשונים ע''ס הש''ס ואטו כי רוכלא להביא דוגמאות רבות מספור שעסקו לרוב שלא להלכה.
ומש''כ שהר''מ ודאי שלא - לא נודע מנ''ל וכי מפני שכתב לנו רק מסקנותיו יש לנו לידע את כל דרך לימודו
האם כבודו לא פתח מעולם רעק''א על הש''ס, פני יהשוע, מהרי''ט, וכו' וכו'
 
האם כבודו לא למד דברי הראשונים ע''ס הש''ס ואטו כי רוכלא להביא דוגמאות רבות מספור שעסקו לרוב שלא להלכה.
ומש''כ שהר''מ ודאי שלא - לא נודע מנ''ל וכי מפני שכתב לנו רק מסקנותיו יש לנו לידע את כל דרך לימודו
האם כבודו לא פתח מעולם רעק''א על הש''ס, פני יהשוע, מהרי''ט, וכו' וכו'
פתח בראשונים וסיים באחרונים
הרמב''ם כתב כן במפורש אם אני לא טועה בכתביו באיזה שהוא מקום
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון