אין לי ידיעה בוודאות,
מההיכרות עמוקה עם היסטוריית רבינו הרמח"ל וחברת מבקשי ה',
אני יכול לשער שהוא כתב תחילה בצורה של ויכוח ולא נתנו לו להדפיס,
ולכן שינה וכתב שוב ללא ויכוח, ואז על אף שהתנגדו להדפסתו, היה פחות בחוזק.
כמדומה שלמסילת ישרים לא היתה מעולם התנגדות, ואך בסדר ויכוח לא נראה לי שיש מה להתנגד [אין שם קבלה].
אגב, שמעתי פעם מחכ"א שמה שכתב המס"י בהקדמה שכתב דברים פשוטים שההמון שוכח ורק להזכיר הוא בא, שדברים אלו נכתבו מפני ההתנגדות אליו, שחשש שגם את ספר זה ישרפו או יגנזו, ועל כן כתב שאין בספר זה חידושים, אך באמת יש בו הרבה מאד חידושים [וידוע ליודעי ח"ן שנכתב ע"ד הנסתר].
רבינו הרמח"ל זיע"א חיבר את 'מאמר הוויכוח חוקר ומקובל',
במאמר זה יצא רבינו מפורש נגד וועד ד' ארצות (בלי להזכיר את שמם) בביטויים חריפים.
הוצאת חיבור על דרך הוויכוח הייתה מעוררת התנגדות חוזרת.
כפי שציטטת בהמשך הודעתך, משפט זה שגוי לחלוטין! החיבור 'מסילת ישרים' הוא החיבור העמוק ביותר בתורת הרמח"ל!
זה נכון שמי שלומד את הספר 'מסילת ישרים' בלבד, לא יבין את סודות הקבלה שבו. אך מי שיודע 'אדיר במרום' ו'קל"ח פתחי חכמה' טוב, ובפרט את 'פירוש מאמר ארימת ידי בצלותין' מתפעל מעומק הגאונות העיון החידושים וההסתרה של סודות הבריאה 'העיון באלהות'.
סדר ויכוח משלים בהרבה מקומות את סדר הפרקים, מוסיף מרחיב מבהיר ומבאר.
מעלה נוספת שיש באופן כללי בכל ספר הנכתב בדרך ויכוח הוא שבאופן זה הדברים יותר נקלטים ומתיישבים על הלב ונחקקים בזכרון. [אם כי יש בזה מעט מגרעה והיא שלפעמים יכול להיחקק רק צד אחד והוא יכול להיות גם הצד הלא נכון].
הדברים שהביא ר' @יאשע בער בשם הרב וינטרוב, הם תמוהים מאד, וכי חסרים לנו ספרים של הרמח"ל שנכתבו בצורת ויכוח? אולי גם לא נלמד דעת תבונות? וחוקר ומקובל?
דברי @מכון באר שלמה דחוקים מאד. לומר שהרמח"ל חשש להוציא ספר בסדר ויכוח משום שחשש שישווהו לחוקר ומקובל נשמע לא הגיוני.