לכאו' תלוי בחקירה,
הנידון בנוסח הברכה 'על ספירת' או 'לספור' הוא נידון רחב ונחלקו הראשונים מה הכללים בזה, ולפו"ר אי"ז שייך לנידון.
מעניין לדעת איכן התייחס לזה הגר"א ויס
וכן
ולית מאן דפליג דבספה"ע אין ענין וקיום מצווה לספור שוב
לא עלי תלונתך, אלא על פוהא"ש הי"ו.
ר' משה שטרנבוך כן כתב כן במפורש על ספירת העומר (דברי הגר"א וייס עוד לא הספקתי לעיין).
יש לכאורה יש כאן ג' סוגי מצוות
סליחה ומחיל מכבוד חו"ר הפורום שלא פרשתי את דברי.
צ"ע גדול
יש לדעתי לחלק ממצות מגילה שפירשו חז"ל שתיקנו זאת כדי להודות ולהלל לבין מצוות התורה (שאני עצמי שלא מכיר רק את החינוך הזה מהכנת רבותיו לשבועות אלא התעסקתי מעט בכללולת נושא טעמי המצוות לבי משתוממם מעט ומרגיש אנוכי עור באפילה)
אני הבנתי מתוך דבריו דכוונתו לבאר דאפילו אם סילק נפשו יכול לחזור ולקיים מצוה אלא שמוסיף דכ"ש כשלא סילק נפשו שהוא יכול לחזור ולספור שהוא עדיין באמצע הספירה
וודאי שזה כוונתו אבל לא הבנתי מה הכוונה שהוא באמצע הספירה הלא הוא כבר סיים לספור מה שייך בזה באמצע
אני רק מדמה מצות מגילה לסיפרת העומר דכמו שקרא מגילה יצא אף בלא שום גרשי הודאה הוא הדין גם ספירת העומר, אך כמובן שיש ענין גדול בספירת העומר לצפות לשהועות שזה התועלת של המצוה.
המ"ב לא דן שזה בל תוסיף?!
שם הוא בא לבאר דברי הגר"א במי שסופר בין השמשות יע"ש. ושמא כוונתו שאע"פ שספר ורוצה לספור שןב הוא לא סיים את מעשה הספירה?
אנני זוכר כעת.
יש ענין גדול גם בלי מצות ספירת העומר לבי מהסס אם זה שיש מצוה של ספירת העומרמשנה בגודל הענין (הענין שמצוה זה יותר חיוב מעצם זה שיש בזה ענין הוא בגלל שה' ציוה אותנו ע"ז ועל טעמי המצוות ה' לא ציוה אותנו)
