• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
הידעת שהחתם סופר כותב שר' זירא פסק הל' שחיטה (חולין ח.) ע"פ מה שהרגיש כשרבה שחטו (מגילה ז:).
הידעת שכתוב בשו"ת מן השמים ששאל המחבר כמו מי נפסק בשמים, כשיטת רש"י או ר"ת, וענו לו שהקב"ה אומר הוויות באמצע (כר"ת) והמלאכים אומרים הוויות כסידרן (כרש"י) ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
 
הידעת שלדעת רבינו חננאל חוה היתה אשתו השניה של אדם הראשון והראשונה ברחה לו...
וז"ל השיטמ"ק בכתובות דף ח' ע"א "ורבינו חננאל ז"ל פירש חדא יצירה הואי חוה לבדה הנוצרה מן הצלע ומר סבר שתי יצירות הוו להו חדא נוצרה עמו מקדם כשנברא ואחר כך ברא לו חוה מצלעו"
 
הידעת שהחתם סופר מביא שביו"כ השם מחשבתו לכבוד ה' הרי הוא יכול לאכול ולשתות. (הפטרה שלפ' פקודי)
הידעת שהרבנו בחיי מביא מביא שתחיית המתים תהי' מאתיים ושש שנים לאחר הגאולה.
 
וז"ל השיטמ"ק בכתובות דף ח' ע"א "ורבינו חננאל ז"ל פירש חדא יצירה הואי חוה לבדה הנוצרה מן הצלע ומר סבר שתי יצירות הוו להו חדא נוצרה עמו מקדם כשנברא ואחר כך ברא לו חוה מצלעו"
ונזכרתי שברשב"א עצמו יש תוספת מילה וכך הוא לשונו "ור"ח ז"ל פי' חדא יצירה הואי חוה לבדה נוצרה מן הצלע ומר סבר שתי יצירות הוו להו אחת נוצרה עמו מקדם וברחה ואח"כ ברא לו חוה מצלעו ע"כ" ונזכרתי שמצאתי באיזה ספר שמביא את ספר בן סירא שכותב בזה"ל "וכשברא הקב"ה אדם הראשון יחיד אמר "לא טוב היות האדם לבדו" ברא לו אשה מן האדמה כמוהו וקראה לילית מיד התחילו מתגרין זה בזה אמרה היא איני שוכבת למטה והוא אומר איני שוכב למטה אלא למעלה שאת ראויה למטה ואני למעלה א"ל שנינו שוין לפי ששנינו מאדמה ולא היו שומעין זה לזה כיון שראתה לילית כך אמרה שם המפורש ופרחה באויר העולם עמד אדם בתפלה לפני קונו ואמר רבונו של עולם אשה שנתת לי ברחה ממני מיד שגר הקב"ה שלשה מלאכים הללו אחריה להחזירה אמר הקב"ה אם תרצה לחזור מוטב ואם לאו תקבל על עצמה שימותו מבניה בכל יום מאה בנים והלכו אחריה והשיגוה בתוך הים במים עזים שעתידין המצריים למות שם וספרו לה דבר ה' ולא רצתה לחזור אמרו לה אנו נטביעך בים אמרה להם הנחוני שלא נבראתי אלא להחליש התינוקות כשהן משמונה ימים (הערת יאיר החושב:שאולי זה הטעמא דקרא למה צריך למול רק מיום השמיני ואילך ויש לכך עוד טעמים ואכמ"ל) מיום שיולד אשלוט בו אם היה זכר (הערת יאיר החושב: וכידוע שלילית מחטיאה את זכרי ישראל בחלום הלילה ואכמ"ל) ואם נקבה מיום ילדותה עד עשרים יום וכששמעו דבריה הפצירו לקחת אותהנשבעה להם בשם אל חי וקים שכל זמן שאני רואה אתכם או שמכם או תבניתכם בקמיע לא אשלוט באותו התינוקו קבלה על עצמה שימותו מבניה מאה בכל יום לפיכך בכל יום מתים מאה מן השדים ולכך אנו כותבים שמותם בקמיע של נערים קטנים ורואה אותם וזוכרת השבועה ומתרפא הילד וכו'" ולכאורה לכך רמז הרשב"א ( ספר זה קיים באוצר החכמה ונקרא בשם ספר אלפא ביתא דבן סירא עיי"ש ספר מעניין לכשעצמו)
 
נערך לאחרונה:
הידעת שרש"י ז"ל אומר שרבי יהושע בנו של רבי עקיבא, ורבי יהושע בן קרחה שניהם אחד.
ורבינו האריז"ל מביא שראה את שניהם, ואינם אותו אדם?

"גם א"ל מורי ז"ל, כי הוא ראה בעיניו את ר' יהושע בן קרחה, ואת ר' יהושע בנו של ר' עקיבא, ואינם איש אחד, הפך מ"ש רש"י ז"ל בפ"ק דשבועות בסוגיא דבהרת ששניהם אחד"
(שער הגלגולים הקדמה ל"ו)
אמת ותוס' בפסחים בערבי פסחים חולקים על רש"י
 
הידעת שהבדואים בסיני הם צאצאי שבט שמעון. ספר אדמת קודש עמ' קג.
מי המחבר?

הידעת שדרך הריקים ללכת עם חולצה קצרה. מהרי"ל ליקוטים אות נד.
בזמנו

הידעת שאנגליה היא מאיי ארץ הקודש (שו"ת לבוש מרדכי יו"ד ח"ג סימן מט בשם החת"ס).
עי' גיטין ז' ח' וברש"י ותוס' שם על צרפת
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
הידעת שדרך הריקים ללכת עם חולצה קצרה. מהרי"ל ליקוטים אות נד.
בזמנו
אני מחפש כבר זמן רב מקור לכך שמותר ללכת עם חולצה קצרה כי משמעות דברי המשנ"ב בסימן ב' שאסור לגלות את האזור הזה כלל אשמח מאוד למקורות
 
בברייתא מסכת סופרים מבואר שמצוה להביא בניו ובנותיו לבית כנסת
אכן, וגם אני תמהתי מאוד על דברי התשובה מאהבה. אך הביא אסמכתא מהזוהר, (והרוצה לעיין יעיין 'תשובה מאהבה' ח"ב סרכ"ט אות י')
 
נערך לאחרונה:
בזמנו
אני מחפש כבר זמן רב מקור לכך שמותר ללכת עם חולצה קצרה כי משמעות דברי המשנ"ב בסימן ב' שאסור לגלות את האזור הזה כלל אשמח מאוד למקורות
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף לא עמוד ב
גלי לדרעיה, אמר: שדיא נשיב!
שו"ת שלמת חיים אורח חיים סימן ו
גילוי הזרוע בימות החום
בגיטין (ל"א ב') גבי רב נחמן בר יעקב דמפני החום גלי לדרעיה. וצ"ע אם יש ללמוד מזה, הגם דמצד צניעות גם באיש יש ליזהר שלא לגלות בשרו המכוסה, כבאו"ח (סימן ב' ס"א), ודרעיה מסתמא גם אצלם היה מקום מכוסה, וא"כ אם הכוונה מפני החום אפשר דאין קפידא לגלות.
תשובה: פשוט דיש ללמוד היתר בזה
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן סח
ד' והנה ענין צניעות באנשים לילך מלובשים כל הגוף אינו מאיסורים אלא מעלה וזהירות להיות מלובש גם בסתר מטעם שויתי ה' לנגדי ואף בבית הכסא לא יגלה עד שישב ומטעם זה כשהיה דרכם לשכב ערום בעת השינה והיו מכסים עצמם בסדין היה צריך מצד מעלה זו שיפשוט חלוקו תחת הסדין כדאיתא באו"ח סי' רל"ט סעי' ב' וללבוש החלוק כשהוא שוכב תחת הסדין כדאיתא בסי' ב' וכן צריך ליזהר מי שאפשר לו. ומדת הלבישה הוא כמנהג המקום כגון אם הדרך לכסות הזרועות והשוקיים צריך גם כשאין אנשים ללבוש כן ואם הדרך לילך בזרועות מגולות גם לפני אנשים א"צ לכסותם אף למדת חסידות. ובזה אין הכוונה שצריך ללבש כהמדה שהולך לפני מלכים ולפני אנשים שאינם מכיריו אף שגם בחדרו הוא לפני מלך מלכי המלכים מ"מ גדר זה הוא רק בעת התפלה כדאיתא /שו"ע או"ח/ בסי' צ"א סעי' ה' ועיי"ש במג"א ס"ק ה' ושם הוא גם חיוב לכתחלה אף שאינו מעכב את התפלה כדאיתא ברמב"ם רפ"ה מתפלה. והכא הוא המדה כיושב בחדרו לפני אנשים שאין עליו לכבדם אבל אינו רוצה להתבזות לפניהם. ואם יש לו צער שחם לו ביותר או מצד אחר רשאי לילך וליכא בזה אף משום מדת חסידות דבאופן זה שהוא צער הרי הדרך הוא כן לישב גם בפני אנשים היודעים מצערו והשי"ת הא יודע צערו אבל בגלוי ערוה אסור דהא אף כשהולך לרחוץ בנהר טוב לשחות או לכסות באופן שלא יגע בידיו כשהוא כלפי העם כדאיתא בשבת דף מ"א ובחדרו אף כשליכא אנשים צריך לכסות כמו לילך בבגד שמכסה וגם יש איסור משום שלא יוכל להרהר בד"ת ואם הוא לרפואה גם זה מותר. ואף יחף שלמדת חסידות אין לילך יחף כלל כדאיתא ברמ"א ס"ס ב' איתא בסי' צ"ב שבמקום שעומדים לפני הגדולים יחף רשאי אף בתפלה סוף דבר הא דסי' ב' הוא רק מדת חסידות ולא ענין איסור ובמקום צער ליכא אף מדת חסידות והשיעור הוא באופן שהוא בזיון לפני אנשים כל מקום לפי מנהגו ובסי' צ"א הוא חיוב בעת התפלה והמדה הוא כמו לפני גדולים, ובשעת הדחק מותר להתפלל כי אינו מעכב, וצ"ע בפוחח שפורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה שפרש"י במגילה דף כ"ד שיש בזה גלוי ערוה הא זה אסור אף שאין לו בגדים ולמה רק לקרות בתורה ולעבור לפני התיבה אסור הא אסור הוא אף להוציא אזכרה ודברי תורה מפיו ואולי כוונתו שאפשר לבא לגלוי ערוה וצ"ע. אביך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.
 
נערך לאחרונה:
דעת ספר "גן הסכלים" (קדם לרמב"ם, לא' מחכמי תימן רבי נתנאל פיומי, הרמב"ם קרא ספרו והושפע ממנו) שמוחמד היה נביא אמת לגויים. (אולם לא ניבא לעם ישראל) [שם פ"ו. עמ' קכא במהדורת קאפח]
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון