אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,227
תודות
10,346
נקודות
555
כשקוראים את הפסוק י"ב ד'-ה'-ו' ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה ,בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא, עד מלאת ימי טהרה. ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה, וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה. ובמלאת ימי טהרה, וגו'.

הנה התיבה טהרה פעמיים נכתה במפיק ה' ופעמיים נתכתבה בלא מפיק ה' ומבאר רש"י את החילוק בניהם דבדמי טהרה לא מפיק ה"א, והוא שם דבר, כמו טוהר. ימי טהרה מפיק ה"א, ימי טוהר שלה, ע"כ.

ולכאורה י"ל דלדעת רש"י מי החליף לקרא מקום שמפיק ה' עם מקום שאינו מפיק ה', הוא שינה במשמעות התיבה, וצריך לחזור כדאיתא בשו"ע (סי' קמ"ב א') דקרא וטעה מחזירין אותו. ומבאר המשנ"ב דאפילו טעה בניקוד בשינוי שמשתנה ע"י זה הענין מחזירין אותו, ע"ש. וא"כ הוא הדין כשהחיליף טהרה המפיק ה' לטהרה שלא במפיק ה' או להפך, מחזירין אותו, מכיון שזה שינוי המשמעות הלשון.
 
הרד"ק בספר המכלול מונה קרוב ל30 מקומות שנשמט המפיק. ואף אם נניח שחיסורו לצורך דרש מ"מ משמע שאיננו קריטי, וכינוי הנקבה משתמע גם מה' נחה.
לא מצאנו שלצורך דרש יחסרו אות עיקרית, וכמו שיאמרו בראשית ברא אלקים את השמים ואת האר בהשמטת האות צ', לדרש מה.
 
הרד"ק בספר המכלול מונה קרוב ל30 מקומות שנשמט המפיק. ואף אם נניח שחיסורו לצורך דרש מ"מ משמע שאיננו קריטי, וכינוי הנקבה משתמע גם מה' נחה.
לא מצאנו שלצורך דרש יחסרו אות עיקרית, וכמו שיאמרו בראשית ברא אלקים את השמים ואת האר בהשמטת האות צ', לדרש מה.
וגם כשקורא אשה במפיק ה' במקום שאין מפיק ה' גם אינו צריך לחזור?
 
וגם כשקורא אשה במפיק ה' במקום שאין מפיק ה' גם אינו צריך לחזור?
ההבדל בין אִישָהּ יקימנו לבין אִשָּה סתם הוא בעיקר הדגש והחירק החסר. ואם המשמעות היא אִשָּה והוסיף לה מפיק אזי אין זה משנה משמעות, שאיתן שייך לומר אִשָּהּ, אשה שלה.
 
ההבדל בין אִישָהּ יקימנו לבין אִשָּה סתם הוא בעיקר הדגש והחירק החסר. ואם המשמעות היא אִשָּה והוסיף לה מפיק אזי אין זה משנה משמעות, שאיתן שייך לומר אִשָּהּ, אשה שלה.
וא"כ מה ההבדל בין טהרה לאשה, למה אשה מעכב וטהרה לא מעכב? רק מחמת שכאן החיריק חסר וכאן הוא מלא? וזה מספיק סיבה שבתיבת טהרה לא יעכב?
 
וא"כ מה ההבדל בין טהרה לאשה, למה אשה מעכב וטהרה לא מעכב? רק מחמת שכאן החיריק חסר וכאן הוא מלא? וזה מספיק סיבה שבתיבת טהרה לא יעכב?
ההבדל הוא שלמעלה דיברת על החסרת מפיק, ועל זה כתבתי את הודעתי הראשונה. אח"כ שאלת על 'תוספת' מפיק, ועל זה כתבתי שבדוגמא הנ"ל לכאורה גם לא מעכב. מה יהיה בדמי טהרה אם יאמר במפיק יש לעיין. לכאורה אין הבדל כלל בין טוהר לטהרה. ומה שהשתמשו בשם טוהר ולא בשם טהרה הוא כדי להשוות הקריאה לשניהם, טהרה, ולא יצטרכו לומר טהרתה.
 
ההבדל הוא שלמעלה דיברת על החסרת מפיק, ועל זה כתבתי את הודעתי הראשונה. אח"כ שאלת על 'תוספת' מפיק, ועל זה כתבתי שבדוגמא הנ"ל לכאורה גם לא מעכב. מה יהיה בדמי טהרה אם יאמר במפיק יש לעיין. לכאורה אין הבדל כלל בין טוהר לטהרה. ומה שהשתמשו בשם טוהר ולא בשם טהרה הוא כדי להשוות הקריאה לשניהם, טהרה, ולא יצטרכו לומר טהרתה.
אז יש חילוק אם החסיר מפיק דיצא בין באשה ובין בטהרה ובהוסיף מפיק לא יצא באשה, ובטהרה לכאורה גם לא יצא.
 
אז יש חילוק אם החסיר מפיק דיצא בין באשה ובין בטהרה ובהוסיף מפיק לא יצא באשה, ובטהרה לכאורה גם לא יצא.
את דעתי אמרתי, באשה אין זה שינוי משמעות כיון שאין כזה דבר אשה שלה, והעניין מובן.
וכן אין הבדל בין טוהר לטהרה, ואיננו משנה משמעות.
וסתם כך, מעניין שהאחרונים הביאו שנויי משמעות גדולים מאד, כמו יושב ישב, חֵלב חָלב, יַעשה יֵעשה. למה לא כתבו שבמקום לומר ו' ההיפוך בפתח אמר בשוא. ועוד הרבה דקדוקי דברים שהם מצוים יותר. משמע מהם, לדעתי, שדקדוקי עניות ואינם שינוי ממשי במילה עצמה איננו מעכב.
 
את דעתי אמרתי, באשה אין זה שינוי משמעות כיון שאין כזה דבר אשה שלה, והעניין מובן.
וכן אין הבדל בין טוהר לטהרה, ואיננו משנה משמעות.
וסתם כך, מעניין שהאחרונים הביאו שנויי משמעות גדולים מאד, כמו יושב ישב, חֵלב חָלב, יַעשה יֵעשה. למה לא כתבו שבמקום לומר ו' ההיפוך בפתח אמר בשוא. ועוד הרבה דקדוקי דברים שהם מצוים יותר. משמע מהם, לדעתי, שדקדוקי עניות ואינם שינוי ממשי במילה עצמה איננו מעכב.
אמת שלגבי שוא נח ונע כתב בהע' דרשו בשם ר' חייים פלג'י שאינו חוזר, ובהליכות שלמה (תפלה, יב כד) כתב דאף מלעיל ומלרע אין חוזר אפילו אם משנה את המשמעות, אך בניקוד ובנגינת הטעמים כשמתנה המשמעות חוזר כדאיתא במשנה ברורה.

וא"כ אשה וטהרה זה דומה לטעות בניקוד שחוזר.

שו"מ באשל אברהם (בוטששט) שהביא וז"ל: אחד קרא בבית אישה נדרה [שם ל, יא] במפיק ה' דנדרה והנון והדלת בקמצין כראוי. יש לצדד בזה אם הרי זה כמו שנוי משמעות, שאלו היה הנון נראית כבשוא יש לפרש נדר שלה, אך כיון שקרא הנון בקמץ אין הכרע, ואם המפיק לאו דוקא הרי זה משמעות שעשתה הנדר כהמכוון האמתי, ואם הקמץ של הנון לאו דוקא הרי המשמעות נדר שלה ועכשיו אין הכרע וצלע"ע:

משמע דבמקום שודאי שינה משמעות כמו אשה וטהרה חוזר.
 
אמת שלגבי שוא נח ונע כתב בהע' דרשו בשם ר' חייים פלג'י שאינו חוזר, ובהליכות שלמה (תפלה, יב כד) כתב דאף מלעיל ומלרע אין חוזר אפילו אם משנה את המשמעות, אך בניקוד ובנגינת הטעמים כשמתנה המשמעות חוזר כדאיתא במשנה ברורה.

וא"כ אשה וטהרה זה דומה לטעות בניקוד שחוזר.

שו"מ באשל אברהם (בוטששט) שהביא וז"ל: אחד קרא בבית אישה נדרה [שם ל, יא] במפיק ה' דנדרה והנון והדלת בקמצין כראוי. יש לצדד בזה אם הרי זה כמו שנוי משמעות, שאלו היה הנון נראית כבשוא יש לפרש נדר שלה, אך כיון שקרא הנון בקמץ אין הכרע, ואם המפיק לאו דוקא הרי זה משמעות שעשתה הנדר כהמכוון האמתי, ואם הקמץ של הנון לאו דוקא הרי המשמעות נדר שלה ועכשיו אין הכרע וצלע"ע:

משמע דבמקום שודאי שינה משמעות כמו אשה וטהרה חוזר.
מנהג העולם הוא בודאי כמו שכתבתי, ובודאי לגבי שינוי בטעמי המקרא, ולא סברו כדברי שלחן עצי שטים.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓