בשבת צריך להוריד הסכין מהשולחן? (1 צופה)

[ירושלים של מעלה]

בשבת צריך להוריד הסכין מהשולחן?

 

[משנת התורה]

למה לא?
לכאו' אם הטעם הוא משום סכנה,
מיישך שייך אף בשב"ק.

 

[יודע רזי תורה]

לא צריך.
כפי שמובא בשו"ע או"ח סימן ק"פ סעיף ה' וזה לשונו:
"נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב"

 

[רחמנא]

א"כ ההלכה ברורה, רק צ"ב אמאי כך המנהג.

לא צריך.
כפי שמובא בשו"ע או"ח סימן ק"פ סעיף ה' ןזה לשונו:
"נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב"

לחץ כדי לכווץ...

 

[יודע רזי תורה]

א"כ ההלכה ברורה, רק צ"ב אמאי כך המנהג.

לחץ כדי לכווץ...

יש ב' טעמים למה לא שמים סכין על השולחן בברכת המזון:

1. משום שברזל מקצר ימיו של אדם והשולחן שדומה למזבח.
2. משום מעשה שהיה שאחד הגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר בחורבן הבית ותקע סכין בבטנו.

וטעם ראשון אין בעיה כי לא בונים מזבח בשבת ולטעם השני כי המעשה היה בחול לכן גזרו רק בחול.

 

[שר האוצר]

ויל"ד בסכין חד פעמי
וכן בסכין שאינו מברזל

 

[ירושלים של מעלה]

ויל"ד בסכין חד פעמי

לחץ כדי לכווץ...

לטעמא בתרא ודאי ששרי, יל"ד לטעמא קמא.

וכן בסכין שאינו מברזל

לחץ כדי לכווץ...

אם יכול לתחתוך, לטעמא קמא שרי ולטעמא בתרא אסור.

 

[ירושלים של מעלה]

יש ב' טעמים למה לא שמים סכין על השולחן בברכת המזון:

1. משום שברזל מקצר ימיו של אדם והשולחן שדומה למזבח.
2. משום מעשה שהיה שאחד הגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר בחורבן הבית ותקע סכין בבטנו.

וטעם ראשון אין בעיה כי לא בונים מזבח בשבת ולטעם השני כי המעשה היה בחול לכן גזרו רק בחול.

לחץ כדי לכווץ...

מה המקור לזה?

 

[יודע רזי תורה]

מה המקור לזה?

לחץ כדי לכווץ...

משנ"ב על המקום (ק"פ סעיף ה')

 

[יודע רזי תורה]

ויל"ד בסכין חד פעמי
וכן בסכין שאינו מברזל

לחץ כדי לכווץ...

יש ע"ז אשכול
כאן

 

[הצעיר שבחבורה]

וטעם ראשון אין בעיה כי לא בונים מזבח בשבת ולטעם השני כי המעשה היה בחול לכן גזרו רק בחול.

לחץ כדי לכווץ...

ואפרש
בב"י כתב "ולפי טעם רבי שמחה (הטעם השני) אין לחלק בין שבת לחול ומכל מקום מנהגן של ישראל תורה היא".
ובט"ז הקשה "וצריך טעם למה הוקשה לו זה דוקא לטעם רבינו שמחה ולא לטעם האחר ואפשר דקאמר אפי' לטעם ר"ש וכ"ש לטע' הראשון דלר"ש היה אפשר קצת לומר בשבת וי"ט אין האדם מיצר כ"כ"
וכוונתו לכאו' שהרי בלאו הכי אין כאן אלא זכר ל"ולא תניף עליהם ברזל" ומ"ט לחלק בין שבת לחול.

ובט"ז הביא את ההסבר שנכתב, שלא גזרו אלא בחול מעין המעשה, כסנדל המסומר וכמי חטאת.
ובמג"א הביא משם שולחן ארבע את ההסבר לטעם הראשון, משום שאין בונים מזבח בשבת.

 

[הצעיר שבחבורה]

וטעם ראשון אין בעיה כי לא בונים מזבח בשבת

לחץ כדי לכווץ...

וראה מה שביאר בזה הלבוש וז"ל "מפני שהם מפרשים שהטעם דלא תניף (עליו) [עליהם] ברזל הכוונה הוא הא דמסלקין הסכין הוא סימן כדי שיהא לנו לזכרון שלא היו מניפין ברזל על המזבח בשעת עשייתו בהבנותו, ולא נטעה בזה כשנזכה לבניינו במהרה בימינו, אבל בשבת ויום טוב שכבר ידוע שאין בנין בית המקדש דוחה שבת ויום טוב, לפיכך אין צריכין לעשות זכרון ללאו דלא תניף. וכמו שמן הטעם הזה מנהגינו בארצות אלו לומר מזמור לתודה בחול ואין אומרים אותו בשבת כדאיתא לעיל סימן נ"א [סעיף ז]" עכ"ל.​

 

[הצעיר שבחבורה]

משום שברזל מקצר ימיו של אדם והשולחן שדומה למזבח.

לחץ כדי לכווץ...

ודברי הלבוש דלעיל, הם ביאור בעצם הטעם להורדת הסכין.
אך כתב שם עוד וז"ל "אפילו לטעם הראשון סבירא לן דאין פירוש טעם דלא תניף כמו שמפרשים הם אלא לסימנא בעלמא הוא, כמו שצוה השם יתברך במזבח לא תניף (עליו) [עליהם] ברזל, ונתנו חכמינו ז"ל [מכילתא פרשה יא אות ח] הטעם אינו בדין שיניף המקצר על המאריך, הכי נמי כוונתינו בשולחנינו שאנו עושין סימן, דסימנא מילתא היא ומבקשין מלפניו יתברך אחר שזיכנו להיות שולחנינו מזבח לפניו יתברך שמברכין עליו לו יתברך, כן יזכינו להאריך ימינו ולא לקצרם על ידי הברזל המקצר, ולפי זה גם כן אין טעם לחלק בין שבת ויום טוב, נ"ל"

וכפי שכתב לפי טעם זה אין לחלק בין חול לשבת ויו"ט. וכך היה המנהג בארצות הלבוש.

 

[צפנת פענח]

בשבת צריך להוריד הסכין מהשולחן?

לחץ כדי לכווץ...

יש ב' טעמים למה לא שמים סכין על השולחן בברכת המזון:

1. משום שברזל מקצר ימיו של אדם והשולחן שדומה למזבח.
2. משום מעשה שהיה שאחד הגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר בחורבן הבית ותקע סכין בבטנו.

וטעם ראשון אין בעיה כי לא בונים מזבח בשבת ולטעם השני כי המעשה היה בחול לכן גזרו רק בחול.

לחץ כדי לכווץ...

וכתבו בשם האריז"ל שמי שנשמתו משורש קין צריך להוריד הסכין גם בשבת