איזה דין המפורש במשנה לאיסור, הותר בימי הראשונים עקב התפתחות המסחר?
תוס' ד"ה תשיך, בבא מציעא דף ע:
"ואפי' ללישנא קמא יש להתיר לפי שיש עלינו מס מלך ושרים והכל הוי כדי חיינו ועוד שאנו שרויין בין האומות ואי אפשר לנו להשתכר בשום דבר אם לא נישא וניתן עמהם הלכך אין לאסור רבית שמא ילמוד ממעשיו יותר משאר משא ומתן".
 
לכאו' משא ומתן עם הגויים והלוואה בריבית לגויים לא הותר עקב התפתחות המסחר, אלא עקב צימצום אפשרויות התעסוקה, דהיינו חסימת החקלאות ושאר האפשרויות הכלכליות בפני היהודים, ומחמת סיבה זו עצמה התפתח המסחר בריבית, כיוון שהראש היהודי המציא אפשרות כלכלה שלא היתה קיימת אז, ופיתח את הענף הנקרא כיום "בנקאות", שבהמשך אף עקף את ענף ה"חקלאות".
 
פִּתָרוֹן

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון