אין ספק שהמטרה של הלימוד הנוכחי הוא לחדד את השכל, אבל אפשר גם וגם, בשביל מה להתעסק רק בחידוד העיפרון ולא גם לכתוב בו קצת על הדרך,
זו טעות, לימוד לא נועד לחדד את השכל, אלא לומדים כי זה תורה, וצריך ללמוד כל התורה כולה, והכל כן נוגע למעשה, רק שלא כל אחד הולך לדיינות או רבנות או להיות כהן בבית המקדש. מה שלא נוגע למעשה, זה אולי אגדתות מסוימות או כמה דברים מהנ''ך וכדו', וגם זה, בודאי לא נכתב לחינם בתורה, ועלינו ללמוד מזה.
ובגמ' ברכות כ., מבואר שבשני ר' יהודה עיקר עיסקם היה בנזיקין, (אף שלשיטתכם זה לא נוגע למעשה, למרות שכבר הופרכנו את שטות זו לעיל, וזה נוגע למעשה הרבה יותר מרוב מסכת שבת ועירובין וכיו''ב,) וגם בסוף ב''ב אמר ר' ישמעאל, הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות.
הישיבה באה בשביל המסגרת המיוחדת ללימוד התורה, אם יש לימוד שצריך ללמוד אל נקווה שהבחור יעשה זאת מדיליה, למה שאין סחף חברתי נגנז מהר מאוד,
הישיבה גם לא יכולה לחייב בחורים שלא לעבור על איסור בורר בשבת, או להקפיד על ק''ש בזמנה עם תפילין.
יש תכנית לימוד, לומדים מסכתות, כדי ללמוד תורה, וגם לקבל 'עיון' וכו',
לא זכיתי להבין, ילמדו נגיד בישול שנה וחצי, וגם יראו במשנ"ב את ההלכה למעשה וישכילו כמו איזה צד נפסק להלכה
בסדר, ומה עם כל אורח חיים ? בקצב הזה יצטרכו 50-60 שנה לעבור כל משנה ברורה, כך שזה לא ממש משנה, עדיין יצטרכו ללמוד הלכה בצד, כדי לא לעבור איסורים עד גיל 85, מחוסר בקיאות בהלכה.
מה לי ללמוד שנה 'בורר', ומה לי ללמוד 50 סוגיות בכתובות (שלפחות חצי מהם נוגעות לכל סוגיא בהלכה, רוב, חזקה, ועוד) באותו זמן.
