אבל השוכר הורג להרוג את חבירו או ששלח עבדיו והרגוהו. או שכפתו והניחו לפני הארי וכיוצא בו והרגתהו חיה וכן ההורג את עצמו. כל אחד מאלו שופך דמים הוא. ועון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים ואין בהן מיתת בית דין.
וכל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבין מיתת בית דין. אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו. וכן אם ראו בית דין להרגם בהוראת שעה. אם היתה השעה צריכה לכך יש להם רשות כפי מה שיראו.
הרי שלא הרגם המלך ולא היתה השעה צריכה לכך לחזק הדבר הרי בית דין חייבין מכל מקום להכותם מכה רבה הקרובה למיתה לאסרם במצור ובמצוק שנים רבות ולצערן בכל מיני צער כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים שלא יהיה הדבר להם לפוקה ולמכשול ויאמר הריני מסבב להרוג אויבי כדרך שעשה פלוני ואפטר.
אבל השוכר הורג להרוג את חבירו או ששלח עבדיו והרגוהו. או שכפתו והניחו לפני הארי וכיוצא בו והרגתהו חיה וכן ההורג את עצמו. כל אחד מאלו שופך דמים הוא. ועון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים ואין בהן מיתת בית דין.
וכל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבין מיתת בית דין. אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו. וכן אם ראו בית דין להרגם בהוראת שעה. אם היתה השעה צריכה לכך יש להם רשות כפי מה שיראו.
הרי שלא הרגם המלך ולא היתה השעה צריכה לכך לחזק הדבר הרי בית דין חייבין מכל מקום להכותם מכה רבה הקרובה למיתה לאסרם במצור ובמצוק שנים רבות ולצערן בכל מיני צער כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים שלא יהיה הדבר להם לפוקה ולמכשול ויאמר הריני מסבב להרוג אויבי כדרך שעשה פלוני ואפטר.
גם לזה לא התכוונתי, שאמנם מבואר פה שמתייחסים למעשה השולח אבל לא נאמר כאן שהמעשה מתייחס בדינינו למשלח. ואמנם מפני הסכנה שהם מייצרים יש לדאוג לנטרל את האיום.
אבל אתה בכיוון נכון.
האם יש לך מקור? (אני בכל אופן התכוונתי ליהודי)
אבל אם כן הרי שזה קשה שאין שליחות לעכו"ם, וע"כ שייהרג כי הוא מסוכן וכשם שאין צריך התראה כי זה נגד הנימוסים המובנים. ולא מדין רוצח בפועל
האם יש לך מקור? (אני בכל אופן התכוונתי ליהודי)
אבל אם כן הרי שזה קשה שאין שליחות לעכו"ם, וע"כ שייהרג כי הוא מסוכן וכשם שאין צריך התראה כי זה נגד הנימוסים המובנים. ולא מדין רוצח בפועל
מסתמא היסוד בסיבת הריגת רוצח בבן נח הוא מכיון שזה נגד הנימוסים המקובלים וסדרו של עולם
ולכן חייב גם בשגגה, גם בטרפה, ללא התראה וכדו'
וככה הם דברי ר' נסים גאון בהקדמתו לש"ס, שזהו ענינם של כל שבע מצוות בני נח ועונשם – שלא יישחת העולם
כתוב בקצות (אולי שמח) שאם אי אפשר לחייב את השליח המשלח חייב, וכגון בהלקוהו מלקות יתרות שאין שליח בי"ד חייב אלא הבי"ד (כי הוא עושה בהוראתם) והאחד מונה ואחד אומר הכהו חייבים. (כ"כ הדבר אברהם ח"א סי' כ).