• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

קבצים מצורפים

קבצים מצורפים

אשמח אם יעלו לכאן את השיעור בעניין עסוקין באותו עניין מספר עיון התלמוד של ר' אבא ברמן.
 

קבצים מצורפים

אשמח אם מישהו יעלה תוספות הרא"ש בכתובות דף נו. על תנאי.
הרי זו מקודשת ותנאו בטל. ע"כ בדכפליה לתנאיה ותנאי קודם למעשה והן קודם ללאו איירי כגון שאמר לה אם אין לך עלי שאר כסות ועונה הרי את מקודשת לי ואם יש לך עלי לא תהיה מקודשת, מדמסקינן לקמן טעמא דר' מאיר משום דמתנה על מה שכתוב בתורה ואי לא כפליה לתנאיה תיפוק לי דבטל דשמעינן ליה לר' מאיר דבעי תנאי כפול בקידושין בפרק האומר, ותימה אם כן היאך היא מקודשת הרי התנה בפירוש שאם יהיה לה שאינה מקודשת, ואין לפרש שאמר לה הרי את מקודשת על מנת שתמחלי לי שאר כסות ועונה ואם לא תמחלי לי לא תהיה מקודשת ומשום הכי מקודשת שהרי מחלה וחלו הקידושין ומ"מ אין מחילתה מחילה, זה אין לומר דהתנן בפ"ב דמסכת נזיר הריני נזיר על מנת שאשתה יין ושאטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה והתם לא שייך מחילה (פי' ואמאי יהיה נזיר כיון שהתנה בפירוש שאם לא ישתה יין שלא יהיה נזיר), ואומר ר"ת דהיינו טעמא דכל תנאי שאדם עושה להתנות על מה שכתוב בתורה אין דעתו שיהא התנאי קיים אלא כמפליג בדברים בעלמא בדרך ליצנות ודמיא להא דגיטין הרי זה גיטך על מנת שתרדי לתהום שתעלי לרקיע וכו' אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר ומאן דפליג התם מודה הכא מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה, ועוד נראה לומר משום דכל תנאי גמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן ובעינן שיהא דומה לאותו תנאי בכל ענין שיכפול התנאי ושיהא התנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר וגמרינן נמי מיניה שלא יהא לעבור על דברי תורה. וא"ת הא דתנן בפרק החובל קרע כסותי על מנת לפטור פטור ואמאי הרי מתנה לעבור על דברי תורה דנזקין כתיבי בתורה, וי"ל דלא דמו לקידושין דקידושין היינו טעמא דאין קידושין לחצאין שאין לך קידושין שאין בהן שאר כסות ועונה וכן לגבי נזיר אבל בנזקין דממונא שייך ביה לחצאין (פי' ליכא למימר הא), ולא נהירא דהא לקמן בפרק הכותב גבי ירושת הבעל דהיינו דבר של ממון קרי ליה מתנה על מה שכתוב בתורה, והרב ר' אלחנן תירץ דההיא דהחובל לא קאמר קרע כסותי על מנת שאין לך עלי דין נזק כי הכא דאמר על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה דהיינו מתנה על מה שכתוב בתורה דהתורה חייבתו והוא מתנה שלא יתחייב אבל קאמר על מנת לפטור דמשמע לאחר שאתחייב תפטרני הילכך לא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה. וא"ת הא דתנן בפרק השוכר את הפועלים מתנה שומר חנם להיות פטור מלישבע שומר שכר להיות פטור מלשלם ופריך והא מתנה על מה שכתוב בתורה הוא ומסיק לה כר' יהודה (פי' דאמר דבר שבממון תנאו קיים) אי נמי אפי' כר' מאיר שאני הכא דמעיקרא לא שיעבד נפשיה, ומאי שינויא מ"מ אין לך שומר חנם פטור מן השבועה ואין שומר חנם לחצאין ואי משום דמעיקרא לא שיעבד נפשיה הכא נמי לא קידשה אלא על מנת כך ולא שיעבד נפשיה, וי"ל דלא דמי דהכא ובכל דוכתא דחשיב מתנה על מה שכתוב בתורה היינו היכא דחייבתו תורה ממון על ידי דבר אחר ולא מחמת שהעלה בדעתו לתתו כגון שאר כסות ועונה שחייבתו תורה מחמת שמקדשה סתם וכן כתובה, אבל שומרין ריבתה תורה שומרין הרבה שומר חנם ושואל נושא שכר ושוכר והדבר תלוי בדעת עצמן ולפי הנאתן משעבדין עצמם כאדם הקונה מקח מתנה מה שירצה הילכך במקום שאין משעבדין עצמן פטורין ותנאן קיים.
 
גם סימן כ"ז מתבואות שור אם אפשר (אף אם לא שייך כל הספר כנ"ל, וכמובן) תודה רבה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓