בגמ' שבת יב ב מובא שר"ט טעה והטה את הנר, ואז כתב על פנקסו שכשיבנה ביהמ"ק יביא חטאת שמינה. ומשמע שישנו הידור להביא חטאת שמינה.
והנה קשה, שלגבי מנחת חוטא כ' שאין טעונה שמן ולבונה כדי שלא יהיה קרבנו מהודר. (למשל ראה מנחות נ א) ולכאו' לפי"ז גם כשמביא בהמה היה ראוי שלא יביא שמינה אלא כחושה?
והנה קשה, שלגבי מנחת חוטא כ' שאין טעונה שמן ולבונה כדי שלא יהיה קרבנו מהודר. (למשל ראה מנחות נ א) ולכאו' לפי"ז גם כשמביא בהמה היה ראוי שלא יביא שמינה אלא כחושה?
