כתב הרמב"ם בהל' מאכלות אסורות פרק ח' הלכה י"א וז"ל: עשר חניות תשע מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת נבלות ולקח בשר מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח הרי זה אסור שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. אבל בשר הנמצא משלך בשוק הלך אחר הרב דכל דפריש מרבא פריש. אם היו רב המוכרים עכו"ם אסור. ואם היו רב המוכרים ישראל מתר:
וקשה לי מה חידש הרמב"ם במשפט האחרון - אם היו רב המוכרים עכו"ם אסור, ואם היו רב המוכרים ישראל מותר? והרי (לכאו') יכל הרמב"ם בפשטות לכתוב "אבל בשר הנמצא משלך בשוק הלך אחר הרב - אם היו רב החנויות מוכרות בר שחוטה - מותר, ואם היו רב החנויות מוכרות בשר נבילה אסור, (ולא גורסים "דכל דפריש מרובא פריש - עיין ברמב"ם הוצאת קאפח) וא"כ מזה שהרמב"ם לא כתב כך בפשיטות אלא "הכניס" דין נוסף - משמע שיש בזה חידוש, וצ"ל מה החידוש?
ונ"ל במקרה שיש ה' יהודים מוכרים שחוטה, וה' גויים מוכרים נבילה, ויהודי נוסף מוכר נבילה - נכליל את היהודי עם שאר היהודים ואז יצא שהרוב הם יהודים והבשר כשר, ובכזה מקרה מדבר הרמב"ם, (למרות שגם לפי המקרה הזה צע"ק אם לזה כוונת הרמב"ם או לא)
וקשה לי מה חידש הרמב"ם במשפט האחרון - אם היו רב המוכרים עכו"ם אסור, ואם היו רב המוכרים ישראל מותר? והרי (לכאו') יכל הרמב"ם בפשטות לכתוב "אבל בשר הנמצא משלך בשוק הלך אחר הרב - אם היו רב החנויות מוכרות בר שחוטה - מותר, ואם היו רב החנויות מוכרות בשר נבילה אסור, (ולא גורסים "דכל דפריש מרובא פריש - עיין ברמב"ם הוצאת קאפח) וא"כ מזה שהרמב"ם לא כתב כך בפשיטות אלא "הכניס" דין נוסף - משמע שיש בזה חידוש, וצ"ל מה החידוש?
ונ"ל במקרה שיש ה' יהודים מוכרים שחוטה, וה' גויים מוכרים נבילה, ויהודי נוסף מוכר נבילה - נכליל את היהודי עם שאר היהודים ואז יצא שהרוב הם יהודים והבשר כשר, ובכזה מקרה מדבר הרמב"ם, (למרות שגם לפי המקרה הזה צע"ק אם לזה כוונת הרמב"ם או לא)