הגאון רבי דוד שמידל זצוקללה"ה - בד"ה (1 צופה)

[האיש השרוי בשמחה]

הידרדרות חמורה במצבו של הגאון האדיר רבי דוד שמידל שליט"א
נא להעתיר ר' מיכאל דוד בן מרים

לחץ כדי לכווץ...

נצחו אראלים

 

[אולפן חדת]

פרטים על מועד הלוייה....?

 

[בן עלייה]

נצחו אראלים

לחץ כדי לכווץ...

 

[האיש השרוי בשמחה]

בשעה 6 וחצי מהיכל כולל חזו"א

 

[אברך כמדרשו]

6:30 מכולל חזו"א בדרך לירושלים להר הזיתים,

 

[משבט הכהונא]

בשעה 9:30מכיכר השבת בירושלים

 

[משבט הכהונא]

 

[מנחת חינוך]

ראיון עמו:

 

[מנחת חינוך]

עובדות שסיפר מהחזו"א:

 

[מנחת חינוך]

סיפור שארע עמו:

 

[מנחת חינוך]

הספדו על הרב וואזנר:

 

[מנחת חינוך]

דרשתו שנת תשעא:

 

[מנחת חינוך]

 

[מנחת חינוך]

מכתבי גדולי ישראל:

 

[עוזי ומגני]

מהעורכים הראשיים של רמב"ם פרנקל

 

[נובהרדוקר]

רבי דוד מיכאל שמידל (י"ז בניסן תרצ"ד, 2 באפריל 1934 - כ"ד באייר תשפ"ו, 11 במאי 2026) היה יושב ראש אתרא קדישא. ראש כולל "ישיבת טבריא - קוממיות", עורך תורני וממובילי מאבקי היהדות החרדית בישראל בנושאי דת ומדינה. מתלמידי החזון איש.

ביוגרפיה
נולד בווינה, אוסטריה, בן יחיד לפנחס ומרים שמידל, משפחה הונגרית. ב-1939, בהיותו כבן חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל אביו התפרנס מקמעונאות[דרושה הבהרה]. למד בישיבת קול תורה בירושלים[1] וישיבת סלבודקה בבני ברק שם התקרב אל רבי אברהם ישעיהו קרליץ ה"חזון איש" ובהמשך היה מתלמידיו של רבי גדליה נדל. לאחר מכן למד בישיבת באר יעקב אצל רבי משה שמואל שפירא.

נשא את עליזה לבית שטינהרטר, שהייתה מורה למקצועות קודש בסמינר הרב וולף בבני ברק.

נפטר בביתו ברחוב רש"י בבני ברק בכ"ד באייר ה'תשפ"ו.

פעילות ציבורית
ב-1956 פעל בשליחות רבי יצחק זאב סולובייצ'יק במאבק נגד החפירות בקבר הרמב"ם בטבריה[2]. בשנות ה-60 היה פעיל במאבק החרדי נגד מערכת הבריאות בפרשת ניתוחי המתים בישראל וחבר בוועדה הציבורית להגנת כבוד האדם שהקים רבי רפאל סולובייצ'יק.

מאמצע שנות ה-70 ועד לפטירתו עמד בראשות ארגון אתרא קדישא הנאבק נגד חפירות בבתי קברות יהודים בישראל ובתפוצות ומארגן הפגנות סוערות נגד חפירות בשטחי קבורה. בשנת 1979 נעצר בשל מעורבותו בהפגנות במתחם מחנה צבאי שהוקם אז בהר שנאן בטענה לפגיעה בקברי אמוראים[3] בראשית העשור השני של המאה ה-21 התנהל מאבק פנים-חרדי נגד הארגון, שבעקבותיו חתמו רבנים מחוג חזון איש על כרוז המוחה על הפגיעה בכבודו של הרב שמידל.

פעילות תורנית
במשך עשרות שנים עמד בראש כולל אברכים "מתיבתא דרבי יוחנן" על שם רבי יוחנן פרלוב משולשלת אדמו"רי קרלין בבית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה על יד הטיילת , כ-15 אברכים למדו בו במשך כל ימות השבוע, ובערב שבת היו חוזרים לביתם. בראשית העשור השני של המאה ה-21, לאחר שגדלה הקהילה החסידית בטבריה, עבר הכולל שבראשות הרב שמידל לקוממיות בשנת תשע"א והוא מתנהל באותה מתכונת עם כ-30 אברכים תחת השם "ישיבת טבריא - קוממיות", מנהל הכולל הוא הרב אליהו סטפנסקי.

היה חבר המערכת של הוצאת שבתי פרנקל ומעורכי סדרת הספרים משנה תורה להרמב"ם בהוצאת שבתי פרנקל.

משפחתו
לרב שמידל ואשתו עליזה 8 בנות ובן.

חתנו הרב יצחק יעקבזון, בנו של רבי מרדכי עמרם יעקבזון לשעבר משיב בישיבת זכרון מיכאל.
חתנו הרב חזקיהו אברהם ישעיהו טורצ'ין, משגיח בישיבת בית הלוי.
חתנו הרב יום טוב לובצקי, ראש כולל אש תמיד בבני ברק.
חתנו הרב אליהו חיים שאג, ראש מערך הכשרות בחברת משנת יוסף.
גיסיו הם רבי יוסף נויבירט והרב יעקב דב יונגר, משגיח ישיבת סלבודקה.

רבי דוד שמידל – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[נובהרדוקר]

נתקלתי כמה פעמים בד"ת עמוקים של האי גברא רבה. מי שיש תח"י קבצים וקונטרסים ממנו שיעלה כאן.

 

[מנסה להבין]

כאדם פרטי מספרים שהיה אדם גדול, אבל האם הנהגתו הציבורית הייתה מקובלת על רוב גדו"י?

 

[מוליך ומביא]

רבי דוד מיכאל זצ"ל נולד בווינה בשנת תרצ"ד (1934), ובגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל. את שנות נערותו עשה בישיבת סלבודקה בבני ברק, שם זכה לקרבה נדירה לאביו הרוחני, מרן בעל ה'חזון איש' זצ"ל. בהמשך דבק ברבו, הגאון רבי גדליה נדל זצ"ל, ולמד בישיבת באר יעקב אצל הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל.

כבר בצעירותו נקרא אל הדגל על ידי גדולי הדור. בשנת 1956 פעל בשליחות מרן מבריסק, הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל, במאבק נגד החפירות בקבר הרמב"ם בטבריה. בשנות ה-60 היה מראשי הלוחמים נגד ניתוחי מתים, כחלק מהוועדה הציבורית להגנת כבוד האדם.

מאמצע שנות ה-70 עמד הרב שמידל בראש ארגון 'אתרא קדישא', מפעל חייו המרכזי. תחת הנהגתו הפך הארגון לכתובת העליונה בכל הנוגע לשמירה על בתי עלמין עתיקים ומניעת חילול קברים, הן בפרויקטים לאומיים בישראל והן בקהילות יהודיות בתפוצות. הוא לא נרתע מהפגנות סוערות וממאבקים ציבוריים קשים, גם כששילם על כך במעצרים ובמחירים אישיים.

לצד פעילותו הציבורית, היה הרב שמידל תלמיד חכם עצום ועורך תורני מוערך. במשך עשרות שנים עמד בראש כולל האברכים הייחודי "מתיבתא דרבי יוחנן" בטבריה (ובהמשך בקוממיות), שם הסתופפו אברכים שקדנים שלמדו רחוק מביתם במשך כל השבוע. הרב היה גם חבר במערכת הוצאת הספרים היוקרתית "שבתי פרנקל" ופרסם אינספור חידושי תורה בקבצים תורניים.

גם בעת האחרונה כאשר החלו גזירות השלטונות נגד לומדי התורה, הביע את התנגדותו לגיוס חרדים בכל צורה שהיא, ואף קיבל למעונו כמה עריקים מייד עם שחרורם מהכלא הצבאי.

ביתו בבני ברק, בו התגורר עם רעייתו מרת עליזה תחי' (מורה ותיקה בסמינר וולף), היה מוקד לעלייה לרגל עבור רבנים ועסקנים שביקשו את הכרעותיו ההלכתיות בנושאי קבורה וארכיאולוגיה. הוא הותיר אחריו שמונה בנות ובן, נכדים ונינים הממשיכים בדרכו.

 

[מוליך ומביא]