• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אין מצות שמחה ביו''ט בזמננו
ח"ו ביו"ט אנו מצווים לשמוח,
וגם בעשיית המצוות אנו מצווים לשמוח,
משום שע"י הימים טובים והמצוות אנו מתקרבים להשי"ת, וא"כ וודאי ראוי לשמוח.
אולם כשמגיעים למקום המקדש, ונזכרים בקרבה הגדולה שהיתה לנו פעם ואין אנו יכולים עכשיו להתקרב כן מחמת עוונותינו הרבים
א"כ מתמלאים בגעגוע ובכי וקשה עד מאוד לשמוח שם כהיום הזה
אין איסור לשמוח שם אבל הדבר קשה עד מאד למי שיודע עד היכן הדברים מגיעים
 
שמח ובוכה כאחד כר''ע בשעתו
ליתר דיוק ר"ע היה מצחק הוא לא בכה אלא תלמידיו
המעשה שבכה ושמח הוא כשפגע באשת טרנסרופוס כמדומני בקרן זווית
וכבר ביארו רבותינו שהשמחה בזה היתה שייכת לר"ע מחמת שהיה שייך לכך עלתה במחשבה לפני ול - חשב לברוא העולם במידת הדין
אולם אנחנו ששיכים לראה שאין העולם מתקיים שיתף מידת הרחמים כה"ג אין לנו אלא לבכות
 
ליתר דיוק ר"ע היה מצחק הוא לא בכה אלא תלמידיו
המעשה שבכה ושמח הוא כשפגע באשת טרנסרופוס כמדומני בקרן זווית
וכבר ביארו רבותינו שהשמחה בזה היתה שייכת לר"ע מחמת שהיה שייך לכך עלתה במחשבה לפני ול - חשב לברוא העולם במידת הדין
אולם אנחנו ששיכים לראה שאין העולם מתקיים שיתף מידת הרחמים כה"ג אין לנו אלא לבכות
כונתי היתה לזה
כתב הט"ז היינו דוקא אם מחמת רוב דביקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות שכן מצינו ברע"ק בזוהר חדש שהיה בוכה מאד באמרו שיר השירים באשר שידע היכן הדברים מגיעים וכ"ה מצוי במתפללים בכונה
ולא נ''ל שהיה בכי של עצבון כמצוי בינינו
ובדומה לזה מהצד השני של המטבע אמר החזו''א על ירמיהו שכתב איכה ברוה''ק שהרי קיי''ל אין רוח הקודש אלא מתוך שמחה ואמר החזו''א שאפשר לומר איכה ישבה בדד מתוך שמחה
 
כונתי היתה לזה
כתב הט"ז היינו דוקא אם מחמת רוב דביקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות שכן מצינו ברע"ק בזוהר חדש שהיה בוכה מאד באמרו שיר השירים באשר שידע היכן הדברים מגיעים וכ"ה מצוי במתפללים בכונה
ולא נ''ל שהיה בכי של עצבון כמצוי בינינו
זה ממש בלי קשר לשמחה, ועוד יותר בלי קשר למקום המקדש.
בכי הוא פורקן של רגשות שהגוף לא מצליח להכיל אותן, וכשאדם משתוקק לקרבת ד' ברמה מאוד גבוהה, הוא מפרק את רגשותיו בצורה של בכי.
לכן ר"ע בכה בשיר השירים, שהיה יודע עומק סוד האהבה הטמונה בפסוקים שם.
יתכן מאוד שראוי להגיע לזה גם בעומדנו על שריד בית מקדשינו, אבל זה לא ממש קשור לשמחה.
ובדומה לזה מהצד השני של המטבע אמר החזו''א על ירמיהו שכתב איכה ברוה''ק שהרי קיי''ל אין רוח הקודש אלא מתוך שמחה ואמר החזו''א שאפשר לומר איכה ישבה בדד מתוך שמחה
מסתמא מדובר על השמחה ב'שפך חמתו', וכאמור זה לא רלוונטי להיום.
 
אז אל תשמח כלל ולא ח''ו לשמוח במקומות אחרים
הטבע האנושי מחייב שמחה ולא לשמוח כלל בפרט בזמננו שאין שעבוד מלכויות בחי היומיום הוא מן הנמנע
ואם תשמח לפני ה' ותתעורר בד בבד בבכי וגעגוע לשכינה וביהמ''ק יותר מהר תבנה אותו לבסוף
למה חז''ל תקנו לעשות קריעה דוקא כשרואים את חורבן הבית ????
 
למה חז''ל תקנו לעשות קריעה דוקא כשרואים את חורבן הבית ????
ר''ע לאחר שקרע בצופים היה משחק על השועל
וכבר ביארו רבותינו שהשמחה בזה היתה שייכת לר"ע מחמת שהיה שייך לכך עלתה במחשבה לפני ול - חשב לברוא העולם במידת הדין
אולם אנחנו ששיכים לראה שאין העולם מתקיים שיתף מידת הרחמים כה"ג אין לנו אלא לבכות
מי המה רבותינו אלה ?
ר''ע תמה על חבריו מפני מה אתם בוכים והגמ' הביאה את זה לכולם
 
ר''ע לאחר שקרע בצופים היה משחק על השועל
וחבריו של ר''ע לא ...
עדיין מובן סברת הטוענים שאין מקום לשמחה בכותל. לי אין לי דעה בנושא, אני לא נוהג לבקר בכותל בד''כ.
אמנם, היום בלא''ה גם לא ממש עצובים בכותל, ורובא דעלמא לא מקפיד (וכנראה שבטעות) על קריעה. אז לפחות לא לשמוח. או שלא.
 
נערך לאחרונה:
כשאמר להם טעמו אמרו לו עקיבא נחמתנו תראה בנחמה בקרוב
עדיין מובן סברת הטוענים שאין מקום לשמחה בכותל.
לי לא מובן
לי אין לי דעה בנושא, אני לא נוהג לבקר בכותל בד''כ.
עצוב מאוד
אמנם, היום בלא''ה גם לא ממש עצובים בכותל, ורובא דעלמא לא מקפיד (בטעות גמורה ונוראה) על קריעה. אז לפחות לא לשמוח. או שלא.
לבכות במר נפש ולשמוח על מה שיש
 
עדיין מובן סברת הטוענים שאין מקום לשמחה בכותל. לי אין לי דעה בנושא, אני לא נוהג לבקר בכותל בד''כ.
אמנם, היום בלא''ה גם לא ממש עצובים בכותל, ורובא דעלמא לא מקפיד (וכנראה שבטעות) על קריעה. אז לפחות לא לשמוח. או שלא.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב
ואמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
וכבר האריך הגרש"ז לבאר את מנהג יושבי ירושלים שלא קורעים אף אם לא היו ל' יום ואמר (בנוסח דומה) שאלו שגרים בירושלים ואין הולכין פעם בל' יום לכותל יפטרו מדין שוטה.

ואני מוצא חובה להשתתף במחאה זו ואני מוסר מודעא "אין לי עסק בעגלי הזהב אשר נטה ההמון העם אחריהם הלוא המה במירון ובקרעסטיר"
ובזה אנצל ממה שאמרו כל שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס בעוון.
ויהי רצון שיעשו כולם אגודה אחת לעשות רצנך בלבב שלם והשב לב עבדיהם לעבדך.
 
הלוא המה במירון ובקרעסטיר"
וגדול שבכולם אומן שתסמרנה שערות ראש שמעתי מידיד אברכון ליטאי קלאס מיינסטרים מתל''צ שנסע לשם ואמר לי בהאי לישנא 'מה לעשות הולך שם שמח אם אתה רוצה שנעזוב את זה תעשה משהו דומה בכותנה או בכותל והציבור יבוא'
לא שאני בעד הסגנון ח''ו אבל צריך להבין לצרכי הדור כידוע ולא רק בכסף על תורה בבין הזמנים
 
מה שקורה במירון שימשיך לקרות שם,למי זה משנה? אבל הכותל המערבי? ח"ו להפוך אותו למקום של "אוכל".
וכי קבר הרשב"י עניינו הוא "אוכל"? מי שבא לשם מגיע בגלל זה?

ועלייה לקברי צדיקים היתה עוד לפני שהיה את הכותל המערבי.
 
וגדול שבכולם אומן שתסמרנה שערות ראש שמעתי מידיד אברכון ליטאי קלאס מיינסטרים מתל''צ שנסע לשם ואמר לי בהאי לישנא 'מה לעשות הולך שם שמח אם אתה רוצה שנעזוב את זה תעשה משהו דומה בכותנה או בכותל והציבור יבוא'
לא שאני בעד הסגנון ח''ו אבל צריך להבין לצרכי הדור כידוע ולא רק בכסף על תורה בבין הזמנים
לא הבנתי אז שזה גם יהיה בכותל??
 
אני סה"כ עסוק והיות וזו לא מצוה עוברת אין לי סיבה להפסיק מהלימוד.
אני מחובר לציון בכל נשמתי, אל תדאג לי.
לבכות במר נפש ולשמוח על מה שיש
כן
רק אל תכניס לי מילים.
אני לא כתבתי שזו טעות נוראה וחמורה, זה אתה הוספת בדבריי.
 
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב
ואמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
וכבר האריך הגרש"ז לבאר את מנהג יושבי ירושלים שלא קורעים אף אם לא היו ל' יום ואמר (בנוסח דומה) שאלו שגרים בירושלים ואין הולכין פעם בל' יום לכותל יפטרו מדין שוטה.
א. את הביטוי טעות נוראה ואיומה הכניס ר' ישיעהו לדבריי, אני רק כתבתי שבחינת ההלכה היבשה צריך לקרוע
ב. לא דנתי כלל על יושבי ירושלים, רובא דעלמא אינם יושבי ירושלים הרי.
ד. אז כנראה שלדעת הגרש"ז אני שוטה ... לפחות מצאתי לעצמי פטור מקריעה ומכל המצוות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון