• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אכן, כדאי לעיין בתנ''ך
ולהמציא ע"פ זה מה שבא לנו

יש בתנ"ך הרבה פסוקים על כך שהכי חשוב זה לימוד הסוגיות בעיון
ושבאחרית הימים זה מה שחלק גדול מכלל ישראל יעסוק
אך דא עקא
שאלו שעוסקים בזה לא יודעים תנ"ך
ואלו שיודעים תנ"ך לא מספרים על זה
 
נערך לאחרונה:
ה' לא מאס אנחנו מאסנו ההר נמסר לערבים מחמת שהעם לא ראה בו צורך ולא בכפיה של השולטים
גם בזמן החורבן הקב"ה לא מאס בנו רק ההר נמסר לרומאים מחמת שהעם לא ראה בו צורך ועבדו את הקב"ה רק מלפנים...

איזה דיבורים הם, הכל בהשגחה, ובשלמא אם היה תלוי בעם בעצמו ניחא, אבל זה היה תלוי באיזה אדם בודד ופרטי, נראה לך שהחלטה שלו לכאן ולשם תשנה, ברור שהכל השגחה.
כמו שבית חרב החריבו קמח טחון טחנו וכיון שעדין לא היינו ראויים לכן הקב"ה לא מסר לנו השליטה בהר
ובע"ה היום אם בקולו תשמעו הקב"ה יעיף את כל הישמעלים והמשטרה מההר ונוכל לחדש את העבודה ע"פ גדרי ההלכה בב"א
זה טעות יסודית הם לא כרתו את הקשר
מי שעובר על איסור נדה ואוכל ביוה"כ הוא כרת את הקשר שיש לו עם הקב"ה זה הנקרא חייבי כריתות
אינני יכול להאריך מפחד הק.ג.ב. אבל השליטה היא של הציבור ומאחר והציבור של הוואקף יותר מתענינים בהר מאתנו לכן השולטים החילוניים מאפשרים להם ולא לנו
לא נכון בגרוש
ראית מה קרה כשהתחילו לחפור בהר איזה בלאגן זה עשה... בפחד מהקרבת קרבנות בהר של המשטרה היא רק מחמת ההתחממות שיקרה במגזר הערבי על זה
 
ובכל זאת לא כל פעם שמוזכר השם עצם שמחה הוא מתפרש באותו אופן ואינו מן הנמנע כלל ששמחה המוזכרת ביין בזמן שאין ביהמ''ק קים תהא מתפרשת על דרך כיסופין וגעגוע
כדאי שתביא מקום כזה.
כי בינתיים, בכל מקום שדיברת באוויר ראינו שאין לך דוגמאות.
אני לא מבין למה נגררנו לויכוח הזה, אין חולק שנכתבים בר''ה ונחתמים ביו''כ ובין לבין תלויים ועומדים ולא יוצאים בדימוס ולכן דעת הרמ''א שאין מקדשין
אני ציינתי את ר"ה כיום בו שמחים על כך שיוצאים אנו בדימוס בדין לפניו יתברך, וציינתי למדרש שמביא הבטחה כזו של הבורא לאדה"ר שהולך על ר"ה.
אתה טענת שיש מקורות לכך שיוצאים בדימוס בדין ביוה"כ, ועדיין לא הבאת מקור לכך.
זה באמת לא שייך לעצם הדיון, ואפשר לוותר על זה.
ברור שכל אדם נדון כפרט וככלל וההשקפה שלו על עצמו בזמן שמחתו היא בין על עצמו שלא ימלא פיו שחוק בעולם הזה שיזכור חובותיו האישיות בין על הכלל שיעלה את ירושלים על ראש שמחתו ואת חובתו כחלק מהכלל לדאוג לקרוב הגאולה ואין הדברים הללו נפרדים אלא שרשם אחד בכיוון של קידום הבריאה לחזור למצבה הנכון בקשר לבוראה
גיבוב משפטים שלא שייך לעניינינו כלל.
לא אמרתי שלא.
אמרתי שלא זה השמחה של יו"ט, לא פסח, לא שבועות, לא סוכות, לא ר"ה ולא יוה"כ.
נכון שזה נצרך, נכון שזה ראוי, נכון שזה אמיתי, אבל לא זה שמחת החג.
ולמה נשתנה מה שמביא
בגלל שנשתנה סוג השמחה
מה????
איך אתה רוצה שנשמח בבשר שלמים כשאין לנו אותם??
וכשאין לנו קדשים, המציאות מחייבת למצוא דרכים חדשים ליצור את השמחה - את אותה שמחה בדיוק.
 
ולדעתי כן, מה לעשות.
למשל ב''ב ס: ומדרשים בסגנון מרי מתי יתבנה בי מקדשא ורשימת דברים הבאים מציון
והאמת שכל מש''כ חז''ל ש
מתיחסים לעולם הזה, כאל ההכנה לעולם הבא.
הוא רק מנקודת המציאות של הגלות אבל יסוד העולם הבא הוא לחזור שכינה לשכון בעולם כמו שאמרו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה והוא ענין ציון וביהמ''ק
 
גם בזמן החורבן הקב"ה לא מאס בנו רק ההר נמסר לרומאים מחמת שהעם לא ראה בו צורך ועבדו את הקב"ה רק מלפנים...
לא, מחורבן בית ראשון ה' מאס בנו עכ''פ כלפי חוץ במציאות הנגלית כמפורש בנ''ך בכמה מקומות וד גלויות כללו את בית שני שלא שרתה בו שכינה והבית היה תחת רשות אחרים רוב הזמן
איזה דיבורים הם, הכל בהשגחה, ובשלמא אם היה תלוי בעם בעצמו ניחא, אבל זה היה תלוי באיזה אדם בודד ופרטי, נראה לך שהחלטה שלו לכאן ולשם תשנה, ברור שהכל השגחה.
כמו שבית חרב החריבו קמח טחון טחנו וכיון שעדין לא היינו ראויים לכן הקב"ה לא מסר לנו השליטה בהר
ובע"ה היום אם בקולו תשמעו הקב"ה יעיף את כל הישמעלים והמשטרה מההר ונוכל לחדש את העבודה ע"פ גדרי ההלכה בב"א
כל זה נכון ולא סותר לדבריי
ודאי שיש הבדל עצום בין אם העם מאס לבין הגוים השתלטו בגלל עוונות למעשה כעת אין הדבר תלוי אלא בנו בפועל ממש ולכן היחס שונה מיחס של גלות
מי שעובר על איסור נדה ואוכל ביוה"כ הוא כרת את הקשר שיש לו עם הקב"ה זה הנקרא חייבי כריתות
ברור, אבל אמרו במכילתא שאין ציבור נכרת ובפרט שרובם תינוקות שנשבו במידה כזו או אחרת והאמת שרובם שומרים נדה ויו''כ לפחות בדאו'
לא נכון בגרוש
ראית מה קרה כשהתחילו לחפור בהר איזה בלאגן זה עשה...
מתי חפרו ? מה שידוע לי הוא שהערבים חפרו
בפחד מהקרבת קרבנות בהר של המשטרה היא רק מחמת ההתחממות שיקרה במגזר הערבי על זה
פחד שרק כמו שמוכח בשנים האחרונות והמשטרה בעד לקדם את ההר ליהודים רק שיבואו בצורה מסודרת ולא פרובוקטיבית (אני אומר מידיעה מהשטח)
 
הלב מתחמם ומתרתח על כך שבכל קברי הצדיקים וביחוד רשב''י הגדול והנורא יש אוכל ושתיה בשפע רב לעולי רגלים ואילו בקודש הקדשים האמיתי לבאים לפקוד את כתלו המערבי אין אפילו כוסות לשתיה ובודאי לא אוכל לעולי רגלים וההרגשה הטבעית היא שאם אתה רוצה לשמוח לך לרשב''י או לאומן אבל ביהמ''ק שיבנה בב''א הוא מקום העצבות והרצינות והבכי והקושי
הציבור הקדוש נקרא לתקן את זה ולבוא לשמוח לפני ה' זכר לשמחת בשר שלמים ולעורר האהבה שתחפץ
התשובה היא פשוטה ואי"צ לפנים, אין עילוי נשמת... ח"י רוטל וכל העניינים
מי שמחפש שאלות באופן של העלאת נושאים בצורה עקיפה ובלי שום קשר ופשר פשוט יכול לפתוח אשכול בנושא שמחת הרגל למרגישים "גאולים" עם כל הכללים הנחוצים והדברים ידועים בכותלי ביהמ"ד ומספיק עם השאלות האלו.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
כדאי שתביא מקום כזה.
כי בינתיים, בכל מקום שדיברת באוויר ראינו שאין לך דוגמאות.
יש במדרש עשר לשונות של שמחה כידוע מי ערב לך שלפחות אחד מהם לא מתאים לשמחת געגוע ?
אני ציינתי את ר"ה כיום בו שמחים על כך שיוצאים אנו בדימוס בדין לפניו יתברך, וציינתי למדרש שמביא הבטחה כזו של הבורא לאדה"ר שהולך על ר"ה.
אתה טענת שיש מקורות לכך שיוצאים בדימוס בדין ביוה"כ, ועדיין לא הבאת מקור לכך.
לא הגבת על מה שהבאתי שאם תלויים ועומדים ברור שלא יוצאים בדימוס בר''ה אבל
זה באמת לא שייך לעצם הדיון, ואפשר לוותר על זה.
ומש''כ
גיבוב משפטים שלא שייך לעניינינו כלל.
לא אמרתי שלא.
אמרתי שלא זה השמחה של יו"ט, לא פסח, לא שבועות, לא סוכות, לא ר"ה ולא יוה"כ.
נכון שזה נצרך, נכון שזה ראוי, נכון שזה אמיתי, אבל לא זה שמחת החג.
כבר אמרתי למעלה שאם אתה לא מבין שזה קשור כלל כנראה לא שמחת ביו''ט מימיך כציווי חכמים ביין
מה????
איך אתה רוצה שנשמח בבשר שלמים כשאין לנו אותם??
ובגלל זה נמציא שיוצאים בדרך חדשה שהתורה לא אמרה ?
(וכבר כתבו התוס' שאינו אלא מדרבנן וגם להרמב''ם שלכאורה נראה יותר כמותו מסתימת הגמ' וכמותו פסקו השו''ע והמ''ב)
ולכן ברור שלא כדבריך ש
כשאין לנו קדשים, המציאות מחייבת למצוא דרכים חדשים ליצור את השמחה - את אותה שמחה בדיוק.
אלא שיש שמחה שונה והדרך הנכונה להגיע אליה היא ע''י היין וכל' היש''ש הנ''ל
 
יש במדרש עשר לשונות של שמחה כידוע מי ערב לך שלפחות אחד מהם לא מתאים לשמחת געגוע ?
א. חבל שלא קראת את דברי. לא אמרתי שלא, אלא ביקשתי דוגמאות.
ב. "שמחת געגוע" זו הגדרה חדשנית שהומצאה במיוחד לצורך אשכול זה.
לא הגבת על מה שהבאתי שאם תלויים ועומדים ברור שלא יוצאים בדימוס בר''ה אבל
הדין והפסיקה היא בר"ה, ותלויים ועומדים לשינוי עד לחתימה ביוה"כ, ובחינה נוספת של חתימה יש בהושע"ר.
לפיכך, היציאה מהדין בדימוס היא בר"ה - וכמובא במדרש להדיא.
כבר אמרתי למעלה שאם אתה לא מבין שזה קשור כלל כנראה לא שמחת ביו''ט מימיך כציווי חכמים ביין
לאורך כל הדרך, אתה מוצא מפלט בטענה "אתה לא מבין".
אני מבין מצוין וכדאי שתנסה לענות על טענותיי בענייניות.
ובגלל זה נמציא שיוצאים בדרך חדשה שהתורה לא אמרה ?
(וכבר כתבו התוס' שאינו אלא מדרבנן וגם להרמב''ם שלכאורה נראה יותר כמותו מסתימת הגמ' וכמותו פסקו השו''ע והמ''ב)
מה הבעיה להמציא דרכים?
כל דבר שאתה עושה היום, עשו בזמן המקדש?
אלא שיש שמחה שונה והדרך הנכונה להגיע אליה היא ע''י היין וכל' היש''ש הנ''ל
היש"ש מסתדר לפי דברי לא פחות מלפי דבריך כך שלהביא את לשונו לא שייך כאן.
 
למשל ב''ב ס: ומדרשים בסגנון מרי מתי יתבנה בי מקדשא ורשימת דברים הבאים מציון
והאמת שכל מש''כ חז''ל ש
אולי אתה צודק אבל עיין מש''כ בהמשך.
הוא רק מנקודת המציאות של הגלות אבל יסוד העולם הבא הוא לחזור שכינה לשכון בעולם כמו שאמרו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה והוא ענין ציון וביהמ''ק
עכשיו אתה נכנס למחלוקת ראשונים בין הרמב''ם לראב''ד. אמנם גם הרמב''ם בעצמו מודה שא''א לדעת מה יהיה בזמן המשיח כמו שהוא כתב בהלכות מלכים, אבל מאידך ז''א שגם אי אפשר להצהיר שהראב''ד צודק. וא''כ אין לנו נפ''מ בדברים האלו שלא מביאים לא לידי אהבה ולא לידי יראה כמ''ש הרמב''ם, לכן עדיף לנו לא להתמקד בזה, ואולי זו הסיבה שהרמב''ם נקט עמדה כזו בהלכות תשובה פ''ט. ועכ''פ אין לנו יכולת לבנות השקפת עולם על דברים שא''א לדעת אותם בבירור.
המס''י מביא בתחילת הספר עשרות מאמרי חז''ל שעיקר עבודת האדם בעולם היא הכנת העולם הבא, לעבוד ע''ע וכו'. אין לנו יכולת לדעת מה יהיה בימות המשיח, וגם מהנבואות א''א להוציא מסקנות חד משמעיות. לכן עדיף לנו להתמקד בעיקר.
 
עכשיו אתה נכנס למחלוקת ראשונים בין הרמב''ם לראב''ד. אמנם גם הרמב''ם בעצמו מודה שא''א לדעת מה יהיה בזמן המשיח כמו שהוא כתב בהלכות מלכים, אבל מאידך ז''א שגם אי אפשר להצהיר שהראב''ד צודק. וא''כ אין לנו נפ''מ בדברים האלו שלא מביאים לא לידי אהבה ולא לידי יראה כמ''ש הרמב''ם, לכן עדיף לנו לא להתמקד בזה, ואולי זו הסיבה שהרמב''ם נקט עמדה כזו בהלכות תשובה פ''ט. ועכ''פ אין לנו יכולת לבנות השקפת עולם על דברים שא''א לדעת אותם בבירור.
המס''י מביא בתחילת הספר עשרות מאמרי חז''ל שעיקר עבודת האדם בעולם היא הכנת העולם הבא, לעבוד ע''ע וכו'. אין לנו יכולת לדעת מה יהיה בימות המשיח, וגם מהנבואות א''א להוציא מסקנות חד משמעיות. לכן עדיף לנו להתמקד בעיקר.
מה נעשה ? בגלל שהרמב''ם סבר שלא ללמוד את דברי חז''ל אז אנו מנועים ?
לדעתי לא ודברי חז''ל ברור מללו כהרמב''ן בשער הגמול ודלא כהרמב''ם
 
מה נעשה ? בגלל שהרמב''ם סבר שלא ללמוד את דברי חז''ל אז אנו מנועים ?
לדעתי לא ודברי חז''ל ברור מללו כהרמב''ן בשער הגמול ודלא כהרמב''ם
אין שום הכרח לכלום, כמו שכבר כתבתי, וא''כ צריך להתמקד בעבודה שלנו. וזו שיטת הרמב''ם, ולכן לא הרחיב בענינים אלו בהלכות תשובה, כי זה לא אמור לשנות לחיינו, כיון שממילא אי אפשר לדעת.
כל טוב.
 
אין שום הכרח לכלום, כמו שכבר כתבתי, וא''כ צריך להתמקד בעבודה שלנו. וזו שיטת הרמב''ם, ולכן לא הרחיב בענינים אלו בהלכות תשובה, כי זה לא אמור לשנות לחיינו, כיון שממילא אי אפשר לדעת.
כל טוב.
יש הכרח להרבה מאוד דברים גם אם יש דברים שלא נתבררו מספיק
כמדומני שהרמב''ם הסתייג מהסוגיות הללו מאחר שלא התאימו לגישתו הפילוסופית
 
יש מושג 'מתו מוטל לפניו'
ובודאי שבכותל המערבי אין מקום לשמחה ולריקודים
ידוע שלפני כ160 שנה בערך הייתה מגפה נוראה בירושלים ומתו צדיקים וטובים
גדולי ירושלים עשו שאלת חלום על מה חרי האף הזה,
והשיבו להם מהשמים על שאינם משתתפים כיאות בצער השכינה
שאינו דומה מי שגר רחוק למי שהוא שכן קרוב לביהמ"ק שעליו להתאבל ולהצטער יותר
ובאותו לילה התאספו גדולי ירושלים ותיקנו שלא ינגנו בכלי זמר בחתונות בירושלים
ועל אחת כמה וכמה בכותל המערבי
וכמדומה שעל בית אבלים אף אחד לא פתח כאן אשכול כזה
אכן שתיה וכדו' אפשר ומתבקש ואי"ז שייך כ"כ להנ"ל
 
כמובן לא מתוך הסכמה אלא מתוך שביתת נשק לבנתיים
זכותך המלאה.
אבל בדרך כלל, עד עכשיו, כל מי שעשה איתי "שביתת נשק זמנית" הפך זאת ל"הסכמה שבשתיקה קבועה".
כולי תקווה שעכשיו זה באמת יהיה זמני.
תרצה שאזכיר לך את העניין מידי פעם, נניח פעם בחודש?.....
 
יש הכרח להרבה מאוד דברים גם אם יש דברים שלא נתבררו מספיק
לא
כמו שכבר כתבתי אי אפשר להוציא מסקנות ברורות לחיינו מספרי הנבואה. עניני הנבואה באו בעיקר ללמד עניני הנהגה ומוסר באופן כללי, ולהרחיב את עניני התורה, אילולי חטאו ישראל לא ניתן אלא ה' חומשי תורה וספר יהושע. אי אפשר לבנות השקפות שלמות על הבנה מסוימת בפסוקי המקרא שבאו בעיקר להבעיר מסר יותר, מאשר ללמד אותנו צורת התנהגות מדויקת, בניגוד למקראות של הלכה בחומש.
כמדומני שהרמב''ם הסתייג מהסוגיות הללו מאחר שלא התאימו לגישתו הפילוסופית
לא נראה לי. (אולי תסביר לי באיזו נקודה, או שאתה לא בקי בפילוסופיות הרמב''ם ....)
לדעתי ההסתייגות היא פשוטה, אם למדת פעם קצת מורה נבוכים תראה את הגישה שלו למקרא באופן כללי (בחלק א' בעיקר) וכ''ש לדברי חז''ל.
כיון שאין הכרע ברור לענינים אלו מן המקרא (לא כמו ההלכות שיש הכרעות ברורות של חז''ל) אי אפשר באמת לדעת ולבנות ע''ז השקפת עולם שלמה, דברים שנכונים גם לשיטת הרמב''ן.
 
איך אפשר לשמוח כשבית המקדש חרב??

מטו משמיה דהגרי"ז שפעם ראה ריקודים בכותל
אמר משל למה הדבר דומה
לאדם אחד שמתה אמו רח"ל בצורה טראגית
ורצו לנתחה רח"ל
והיה הפגנות קשות על זה
ומחאות בכל הארץ
ובסוף לא נתחו אותה
היעלה על הדעת שיהיה תזמורת בלוויה שלה
על זה שלא נתחו אותה??
הוא לא דיבר שיעלולכותל בגלל האוכל אלא בכ"מ מגיעים מכל הארץ עייפים רעבים וצמאים ואפי' כוסות אין
אני מאוד מבין אותו

מסתמא זה לא היה עם תזמורת
שוב פעם מי דיבר על תזמורת?????????????????????? הוא דיבר על מינימום.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון