הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
בטעם הדבר כותב האור זרוע (חלק ב - הלכות שבת סימן נ)
וזה שאנו אומרים פעמים באהבה שמע אומרים השיב רב שלום ריש מתיבתא דמתא מחסיא בתפלות של שחרית של שבתות וימים טובים ויום הכפורים אין מנהג לומר פעמים באהבה בישיבה ובבבל כולה אלא בתפילת מוסף בלבד וביוה"כ אף בנעילה מפני שנגזרה גזירה על שונאיהם של ישראל שלא לקרות ק"ש והי' אומר אותו ש"צ בהבלעה בעמידה בכל תפלת שחרית בין בחול בין בשבת כיון שבטלה גזירה והיו פורסים את שמע כתקנה ומתפללין בקשו לסלקה כל עיקר שהרי חזרה ק"ש למקומה אלא אמרו חכמים שבאותו הדור נקבע אותה במוסף שאין בה ק"ש ולמה קבעוה במוסף כדי שיתפרסם הנס לדורות לפיכך במוספין אומרים ובתפלת השחר אין אומרים שהרי קרו ק"ש כתקנה.
ובבית יוסף (אורח חיים סימן תכג) מביא בשם שבלי הלקט, ביתר פירוט
ואח"כ מצאתי מבואר זה יותר בשבלי הלקט סימן מ"ה וז"ל מצאתי לגאונים אין אומרים פעמים ולהיות לכם לאלהים בקדושה אלא במוספי שבת ויום טוב אבל במוספי ראש חדש וחול המועד לא וכן מנהג פשוט. ולמה נהגו לומר פעמים ולהיות לכם לאלהים בקדושה מצאתי בתשובת הגאונים לפי שבימי רב גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין הקדושות רישא שמע ישראל וסיפא אני יי' אלהיכם ולמה תקנו לומר בהבלעה כך כדי שלא תשתכח קריאת שמע מפי התינוקות ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגדר מלך פרס בבית משכבו ובטלה הגזירה אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל שלא לאמרה בקדושה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל וכן מנהג בשתי ישיבות עכ"ל:
ומדברי הבית יוסף עולה, שמעשה זה היה בזמן רב, בתחילת ימי האמוראים.
אמנם בשבלי הלקט (ענין תפילה סימן מה) בפנים כתוב
מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל מה שאומרין במוספי שבתות וימים טובים פעמים ולהיות לכם בקדושה לפי שבימות רב נחמן גזר יוזגרד מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע לאלתר מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין כל קדושת בין בשחרית בין במוסף בין במנחה בין בחול ובין בשבת בין ביום טוב ומאי הבליעה רישא שמע ישראל סיפא אני ה' אלהיכם ולמה תיקנוה לאומרה בהבלעה כדי שלא תשתכח שמע מפי התינוקת ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגרד המלך ובית משכבו ובטלה הגזירה והיו מתפללין על הסדר ופירסו על שמע כתיקנה בפרהסיא ובקשו לסלקה לאלתר שלא לאומרה אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל אותה שלא לאומרה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל וכן מנהג בשתי ישיבות:
ובבית יוסף (אורח חיים סימן תכג) מביא בשם שבלי הלקט, ביתר פירוט
ואח"כ מצאתי מבואר זה יותר בשבלי הלקט סימן מ"ה וז"ל מצאתי לגאונים אין אומרים פעמים ולהיות לכם לאלהים בקדושה אלא במוספי שבת ויום טוב אבל במוספי ראש חדש וחול המועד לא וכן מנהג פשוט. ולמה נהגו לומר פעמים ולהיות לכם לאלהים בקדושה מצאתי בתשובת הגאונים לפי שבימי רב גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין הקדושות רישא שמע ישראל וסיפא אני יי' אלהיכם ולמה תקנו לומר בהבלעה כך כדי שלא תשתכח קריאת שמע מפי התינוקות ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגדר מלך פרס בבית משכבו ובטלה הגזירה אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל שלא לאמרה בקדושה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל וכן מנהג בשתי ישיבות עכ"ל:
ומדברי הבית יוסף עולה, שמעשה זה היה בזמן רב, בתחילת ימי האמוראים.
אמנם בשבלי הלקט (ענין תפילה סימן מה) בפנים כתוב
מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל מה שאומרין במוספי שבתות וימים טובים פעמים ולהיות לכם בקדושה לפי שבימות רב נחמן גזר יוזגרד מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע לאלתר מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין כל קדושת בין בשחרית בין במוסף בין במנחה בין בחול ובין בשבת בין ביום טוב ומאי הבליעה רישא שמע ישראל סיפא אני ה' אלהיכם ולמה תיקנוה לאומרה בהבלעה כדי שלא תשתכח שמע מפי התינוקת ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגרד המלך ובית משכבו ובטלה הגזירה והיו מתפללין על הסדר ופירסו על שמע כתיקנה בפרהסיא ובקשו לסלקה לאלתר שלא לאומרה אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל אותה שלא לאומרה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל וכן מנהג בשתי ישיבות: