ולהקפיד לא לדבר בין הנטילה לברכה,
וכמדומני מוטב שלא ליטול מאשר ליטול ולדבר.
- מתחיל חוט דבר ה'
- תאריך התחלה
-
- תגים
- הלכה הלכה ומנהג הלכה למעשה הלכות
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
וכמדומני מוטב שלא ליטול מאשר ליטול ולדבר.
אבל כן פסק האג"מ, וכמדומני שהוא מדברי הגרש"ק, שלמד כן מדין הרמ"א באכלו בביתו של עכו"ם שאין מצטרפים.
כמדומה דאחר "דאמירן בעלמא" מותר.
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
לשיטתך תמיד, דע שרק מה שחז"ל קבעו לתקנה הוא תקנה אף שבטל הטעם ומה שלא תיקנו אינו אף אם יש טעם, ולכן אין צורך ליטול ידים על משקה, וצריך ליטול מים אחרונים כמבואר במ"ב להדיא [אומנם יש להקל דלא כהמ"ב שבסעיף י' הביא השו"ע שיש נוהגים לא ליטול]
ביאור הלכה סימן ח סעיף ז ד"ה * צריך להפריד
* צריך להפריד וכו' - עיין במ"ב במה שכתבנו דאם נשתהא וכו' וטעם המ"א הוא דהיום אין זה רק זכר לזמן התכלת שהיה צריך אז מדינא להפריד התכלת מן הלבן ועיין ביאור הגר"א שמשיג ע"ז ודעתו דגם היום צריך מן הדין להפריד כל חוט זה מזה ואח"כ מצאתי בע"ת שכתב ג"כ כהגר"א וא"כ לדבריהם אפשר דאם חוטי הציצית מסובכין אחד בחבירו אין לברך עליהן או אפשר דלא גרע מגרדומי ציצית וצ"ע עכ"פ לכתחילה בודאי החיוב להפרידן אם הם מסובכין קודם שיברך עליהן:
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
דיני הפסק בין נטילה לברכה במים אחרונים לא יכולים להיות חסרון מצד עצמם אלא מצד הפסק, כמדומני.
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
וכן אסור להוריד את התפילין בקדיש, [ואולי גם בעלינו ושיר של יום שהרי הטעם הוא שזו מנהג "כמקרה"]
לכתחילה לכאו' ראוי להקפיד על כוס של ברכה בכל זימון ג', כמבואר בב"י סי' קפג, די"א דהוא חיוב אפי' ביחיד עד שאסור לאכול אם אין לו כוס לברך, וי"א בג', ולהלכה סומכים דאינו חיוב אלא מצוה, עכ"פ לכ"ע מצוה איכא.
ומצד עצם הדין אין חילוק בין סעודות גדולות שמקפידים בזה לבין סעודות רגילות.
ומצד עצם הדין אין חילוק בין סעודות גדולות שמקפידים בזה לבין סעודות רגילות.
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קסח
שני גלוסקאות הדבוקים יחד שנאפו ונחתך מן האחת והשנייה נשארה שלמה, טוב להפריד החתיכה מהשלמה כדי שתהא נראית שלימה, ממה שיניחנה דבוק בה אף על פי שנראית יותר גדולה.
לגבי לחם משנה בשבת
שני גלוסקאות הדבוקים יחד שנאפו ונחתך מן האחת והשנייה נשארה שלמה, טוב להפריד החתיכה מהשלמה כדי שתהא נראית שלימה, ממה שיניחנה דבוק בה אף על פי שנראית יותר גדולה.
לגבי לחם משנה בשבת
לא הבנתי דברי כת"ר ומה בא לומר
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
לאו דאונאת דברים אפילו בצער קל כמבואר במתני' ב''מ נח: ודלא כמקובל 'לעקוץ'
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
שבשלמא אם מברך אז ההפסק הוא הגורם לברכה להיות לבטלה אבל אם אין מברך אז מה הבעיה במה שנטל את ידיו, וכמדומני שהדינים שנאמר בזה הם רק לעניין אכילה ושתיה לאחר מכן, ומה סברא יש בזה?
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
באמת צריך עיון כיצד מצינו בהרבה מגדולי החכמים שדיברו בניסוח כזה ובחוות יאיר ביאר זאת ולא נראה שזה מתרץ על כל הסוגים, והנה באמת יש לדון בזה וכי שייך לומר שעל דבר כזה יש לאו דאורייתא והלוא כך דרך בני אדם, אלא לכאורה הוי פחות משתות ומחל.
- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
לענ''ד הוא לא ל''ת גמור אלא הוא הרחבה של דקדוק מדרבנן ופחות מזה ולכן כתב המ''ב בשם הפמ''ג בסי' תרח שאם בקש מחילה מחברו אפ' שא''צ להתודות ע''ז ולא כמו בפגיעה ממשית (והצעתי זה לפני הגרד''ל בהיותי בחור ולא קיבל) ומ''מ אין ללמוד מניסוח החכמים אלא ביודע שחברו מוחל בד''כ אבל הרבה פעמים אינו מוחל וגם בסתמא כתיב דברי חכמים בנחת נשמעים ולשון חכמים מרפא
אבל כשיושבות מאחרי מחיצה גמורה, ויש משמשים נפרדים לגברים ולנשים, אין מתחייבות (ראה פסק"ת סי' קצט הע' 17),