הלכה כללי יחס לתחזיות (1 צופה)

[נחמן פופר]

מצוי בהרבה ספרים שמנתחים אופי של אדם לפי שמו או תאריך לידה ועוד. יש לדברים האלו מקור אמיתי? מה היחס לזה? יש בזה איסור לא תנחשו?

 

[מנחם שרייבער]

תחזית מזג אויר לכאורה כן. הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים. גם שהאדם יודע להיזהר. וגם כנראה לחזות.

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

שמא קגרים זה גמרא

 

[פנחס ע]

תחזית מזג אויר לכאורה כן. הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים. גם שהאדם יודע להיזהר. וגם כנראה לחזות.

לחץ כדי לכווץ...

לא זה מה שהוא שאל...

שמא קגרים זה גמרא

לחץ כדי לכווץ...

כן. אבל מעניין אם החזאים היום יודעים להבין את זה. ולמשל לקשר בין יוסף לנסיונות מובן, וכן בין משה להרבצת תורה, או דוד למלכות וכדו', אבל יש כל כך הרבה דברים מומצאים בעניין. (וזו גם תשובתי לשואל)

 

[אברך מישיבת מיר]

שמא קגרים זה גמרא

לחץ כדי לכווץ...

וכידוע שם זה מהות

 

[מכנדבי]

מצוי בהרבה ספרים שמנתחים אופי של אדם לפי שמו או תאריך לידה ועוד. יש לדברים האלו מקור אמיתי? מה היחס לזה? יש בזה איסור לא תנחשו?

לחץ כדי לכווץ...

הבל וריק, כידוע ליודעים.
ניתן להאזין לתוכניות שמגישים אותם "מומחים", כדי להיווכח לאיזו רדידות הצליח כלל ישראל להגיע בחשכת הגלות.

תאריך הלידה אינו קובע מאומה, אלא [לשיטתייהו] המזל והכוכב בו האדם נולד [בכל שעה שולטים מזל וכוכב אחר], ורוב בני האדם אינם מודעים לפרט זה.
עניין "שמא קגרים" [בהנחה שיש לחשוש לו גם כיום], לדעתי שייך רק באנשים שהוריהם בחרו להם שם ע"פ נטיית לבם, או מאורע שהתרחש, ולא באלו שנקראים באופן מסורתי ע"ש זקניהם או רבותיהם.

 

[מכנדבי]

מצוי בהרבה ספרים שמנתחים אופי של אדם לפי שמו או תאריך לידה ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

הצד השוה בין רובם, שאינם ת"ח כלל...

 

[בד קודש]

מצוי בהרבה ספרים שמנתחים אופי של אדם לפי שמו או תאריך לידה ועוד. יש לדברים האלו מקור אמיתי? מה היחס לזה? יש בזה איסור לא תנחשו?

לחץ כדי לכווץ...

יש משהו בשם, כמו שיש משהו במזל.
הגישה הנכונה היא לדעת שזה מסמל משהו ואולי קצת יותר משהו, אבל לחלוטין לא מחייב.

 

[יצחק א]

מצוי בהרבה ספרים שמנתחים אופי של אדם לפי שמו או תאריך לידה ועוד. יש לדברים האלו מקור אמיתי? מה היחס לזה? יש בזה איסור לא תנחשו?

לחץ כדי לכווץ...

איזה ספרים?

אעיר, כי בסנהדרין ק: אומר רב יוסף שאסור לקרוא בספר בן סירא משום דכתוב בו:
"זלדקן קורטמן, עבדקן סכסן, דנפח בכסיה לא צחי, אמר במאי איכול לחמא לחמא סב מיניה, מאן דאית ליה מעברתא בדיקני' כולי עלמא לא יכלי ליה".

וכתב שם רש"י:
וכל הני דברי רוח ולכך אין קורין בו.

ויל"ע מנא להו לחכמים שהם דברי רוח, ונראה, דמסתמא הכירו חכמים שאין הדברים נכונים במציאות, ולכן חשבום כדברי רוח. ואם כן לכאו' ה"ה כל כיוצא בזה תלוי אם דבריו מתאימים במציאות, ואם לא אז לכאו' הם דברי רוח כמו בספר בן סירא.

אמנם יש לדחות, ששם היה פשיטא להם שאין יסודו אלא בחכמה דעלמא, ואם אינו נכון בפשוטו - הרי שאין לדברים ערך, אבל דברים שמיוסדים על חכמת הקבלה, י"ל שבזה יש יותר לנסות לתרצם גם אם לא תמיד מסתדר, וצ"ע.