ד' תעניות בין המצרים ת"ב צום גדליה - מדוע נקבע צום לדורות על מאורע שנראה שולי ביחס לחורבן?

[דרשני]

חורבן בית המקדש וגלות ישראל הם מאורעות שקל להבין מדוע נקבעו עליהם ימי צום. אולם צום גדליה נקבע בעקבות רציחתו של אדם אחד - חשוב ככל שהיה - בידי יהודי אחר. אמנם בעקבות הרצח נתפזרה שארית הפליטה שנותרה בארץ, ובכך כבה הגחלת האחרונה של היישוב היהודי לאחר החורבן.

ובכל זאת יש מקום להבין, מהי הנקודה העיקרית שעליה אנו צמים - רציחת גדליה עצמו, אובדן שארית היישוב בארץ, או עצם העובדה שגם לאחר החורבן לא חדלו המחלוקת והשנאה הפנימית?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לולא הרצח היה מתקיים ישוב בא''י ע''י שארית הפליטה בדרך של שעבוד מלכויות כמו שהיה לולא היה צדקיהו מורד במלך בבל ולכאורה היו בונים מחדש את י-ם וביהמ''ק כמו בבית שני ואז היה יותר סיכוי שעולי גולה היו ראויים לנס כבימי יהושע כי כבר היה בית שני וא''צ להקים הכול מהתחלה

 

[החפץ חיים]

רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ב
יום שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן,
הרי להדיא שסיבת הצום זה ההשלכות שקרא מהרצח של גדליה שזה השלים את החורבן

 

[איש תורה]

בפני יהושע (ר"ה יח:) העיר במה שונה מיתת גדליה שקבעו עליה צום משאר צדיקים ונביאים שמתו ולא קבעו צום על מיתתם עיין שם.
והביאור הוא שהצום שנקבע אינו על מיתת הצדיק אלא על החורבן שאירע עם מיתתו, דאף אחר חורבן בית ראשון מכל מקום נשאר ישוב יהודי בארץ ישראל בראשות גדליה בן אחיקם, וכשנהרג, ירדו הנותרים למצרים ושממה ארץ ישראל מישוב יהודי, והיה בכך השלמת החורבן לגמרי, והצום בג' תשרי הוא חורבן הבית שבהריגת גדליה נשלם החורבן.