הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (10 צופים)

[אידך גיסא]

מה שבשאר האותיות חוץ מבג"ד כפ"ת אין דגש קל, אינו משום שהן לא מודגשות, אלא אדרבה, משום שהן ממילא מודגשות תמיד (כללי טעמי המקרא עמוד כד).

 

[אידך גיסא]

בספר יצירה כתוב שיש דגש קל גם באות רי"ש, אך נשתכחה הגייתו (כללי טעמי המקרא עמוד כד).

 

[אידך גיסא]

בספר ראשית חכמה מביא עדות על העונשים בגיהינום, וזו לשונו: אמר רבי יהושע בן לוי: ראיתי שם (בגיהינום) בני אדם שתלויים בחוטמיהן, ושתלויים בידיהם, ובלשונותם, וברגליהם, ובעיניהם, ונשים בדדיהן. ובני אדם שמאכילים אותם בשרם, ושמאכילים אותם גחלי רתמים, וחול דק עד ששיניהם נשברות. ובני אדם יושבים חיים ותולעים אוכלים אותם. ומשליכים אותם מן האש לשלג ומן השלג לאש (ראשית חכמה שער היראה יג-יט (מסכת גיהנום)). יש בה גחלים כהרים וכגבעות, ונהרות של זפת ושל גופרית (שם יג-יז).

 

[אידך גיסא]

בדור המבול (הפלגה) נפרע הקב"ה מן האנשים והפכם לפילים וקופים (סנהדרין קט.), ולכן הפיל מבין לשון בני אדם. וזה הטעם שהקופים דומים לבני האדם וכל מה שרואים שעושים הם עושים כמוהו מפני שמבקשים לחזור לקדמותם (מלאכת שלמה על המשניות כלאיים ח-ו ד"ה הפיל. וכן שבט מוסר מז, שהובא בטעמי המנהגים עמוד תקכד).

 

[אידך גיסא]

כשם שהרפואות השתנו מהרפואות שבש"ס, כך פתרונות החלומות השתנו מהפתרונות שבש"ס (שו"ע הרב או"ח רפח-ז).

 

[אידך גיסא]

השכר על המצוות בגן עדן גדול מעונשי הגיהינום (ספר חסידים בהקדמה).

 

[אידך גיסא]

יש אומרים ששני וחמישי הם ימי דין, ויש אומרים להיפך, שהם ימי רצון (האריך במקורות לזה בסידור הגאונים והמקובלים ספר שני חלק שלישי בעניין נפילת אפיים).

 

[אידך גיסא]

בימי רבי יהושע רצו לבנות את בית המקדש השלישי ובסוף לא עלה בידם (בראשית רבה פס"ד י).

 

[אידך גיסא]

אצל בעלי התוספות היה כל אחד מהתלמידים מומחה במסכת אחת, ומעין זה היה גם בתקופת הגמרא (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמוד פב).

 

[אידך גיסא]

בתקופת התלמוד היו נקראים "תלמיד" עד גיל ארבעים, ו"רב" מגיל ארבעים והלאה (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמוד י).

 

[אידך גיסא]

הגמרא מספרת שמבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים (גיטין נז:). יש מפרשים שהכוונה לרבי עקיבא, שהוא מצאצאי בנה של יעל כאשר סיסרא בא עליה (פרי צדיק יתרו א, פרי צדיק פרשת תבוא).

 

[אידך גיסא]

המאירי כתב שאפשר ללמד פיל וקוף שבעים לשון (מאירי ערובין לא: ד"ה אמר, בשם הירושלמי).

 

[אידך גיסא]

יש דעה שמשה רבינו עצמו יהיה המשיח (זוהר, הובא באוצרות אחרית הימים ז).

 

[אידך גיסא]

החכמים שעסקו בזה, כידוע, לא הצליחו לעמוד על החשבון. ויש מי שהסביר זאת משום שכל חכם רצה להמציא חשבון שיכלה בימיו, כדי שבני דורו לא יתייאשו מן הגאולה (רלב"ג דניאל ח-יא).

 

[אידך גיסא]

צדוקים וביתוסים
יש אומרים שהם שני שמות לאותה הכת, ויש אומרים שהן היו שתי כתות נפרדות (אוצר ישראל ערך ביתוסים).

 

[אידך גיסא]

הרמב"ם מלבד ספריו: משנה-תורה, פירוש המשניות, ספר המצוות, מורה הנבוכים, שו"ת, ואגרות, חיבר גם כן פירוש לתלמוד בבלי ולתלמוד ירושלמי! (ראה בהקדמת המעתיק לפיה"מ לסדר נשים, ובסוף הקדמת פיה"מ להרמב"ם)

 

[אידך גיסא]

כתב הרשב"ץ ז"ל:

ואומרים כי ר' משה [- הרמב"ם] ראה בהשגות שהשיג עליו הראב"ד ז"ל ובלשון הזה אמר: "מימי לא נצחני אלא בעל חכמה אחת". כך שמעתי, אבל לא ראיתי כתוב כן בשום מקום. אבל ראיתי שהרמב"ם ז"ל כתב זה לשונו: בא לפני תלמיד אחד שלמד לפני הרב ר' אברהם בר דוד ז"ל הרב הגדול אשר בפישקי"ורש. (שו"ת התשב"ץ סימן עב).

 

[מכנדבי]

בנוסח שבגמרא יש תוספת על הנוסח שבידינו, שמתפללים גם "ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאישה רעה" (ברכות יז.).

לחץ כדי לכווץ...

בתפילת "אלהי, נצור לשוני".
וכן העתיק רבינו יעב"ץ בסידורו.

 

[מכנדבי]

יש דעה שהטעם שבסיום מסכת נהגו להזכיר את בני רב פפא, הוא שהם ביקרו והגיהו את מסכתות הש"ס אחרי רבינא ורב אשי, וחתמו את שמם בסוף כל מסכת לעדות שביקרו והגיהו אותה. ובמשך הזמן נתערבו שמותם בנוסח הסיום בטעות (אתקינו סעודתא עמוד קצח, ספר הטעמים החדש מערכת לימוד)

בספר "חשב ישראל" מניין שמותיהם של עשרת בניו של ר' פפא עולים בגמטריא 2693 כמניין הדפים בש"ס.

לחץ כדי לכווץ...

הידעת?
אין "עשרת בני רב פפא", שכן ישנם הפרשים של עשרות שנים בין האמוראים המוזכרים ברשימה זו.
אלא זו רשימה של כל האמוראים ששם אביהם היה פפא.
ואבא מר ורפרם הם בני רב פפא תלמיד אביי (ויתכן שעוד כמה).

 

[מכנדבי]

במקומות רבים הגמרא מביאה משנה מזרעים או טהרות וקוראת לה "תניא" ולא "תנן", אע"פ שאלו משניות. יש אומרים שאין צורך להגיה זאת, כי במילה "תניא" הכוונה שיתכן שלא כולם למדו זאת (משום שלא למדו את סדרים אלו בתקופתם), ו"תנן" פירושו שכולנו (בגוף ראשון רבים) למדנוה (יסוד המשנה ועריכתה עמוד סח).

לחץ כדי לכווץ...

וכן ברייתות שהיו שגורות בפי הכל מצוטטות לעיתים "תנן" במקום "תנו רבנן" או "תניא".