- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
אשמח לשמוע ראיות כמה חוטים ללבוש בתכלת
אחד או שתים או ארבע (במיוחד למה שתים)
אחד או שתים או ארבע (במיוחד למה שתים)
- מתחיל חוט עושה רצון ה'
- תאריך התחלה
-
- תגים
- מנין חוטים בציצית תכלת
- הודעות
- 1,818
- תודות
- 5,186
- נקודות
- 355
רמב''ם מפשטות הכתוב וגי' מסוימת בספרי וסתימת ל' מדרשי אגדה פתיל אחד והבנתו בפסוק ובגמ' שחוט של כרך הכונה לתכלת דוקא שהוא פ' פתיל להבנתו
ראב''ד שנוהגים לכפול אותו כשאר חוטים.
תוס' ריש מנחות מגי' הספרי (הקדומה וכנראה המדויקת) ארבעה ודרשינן גדיל שנים גדילים ארבעה על כל מין ומין שכתוב בשלח (באור הגר''א) ומדרשי אגדה דברו על המצוה באופן כללי כמו ל' הגמ' חוט של תכלת ורצועה של תפילין או שדרשו את ל' המקרא בשלח קודם שנתבאר ע''י משה במשנה תורה בגדילים
וכן דעת הזוהר כמדומני
- הודעות
- 1,818
- תודות
- 5,186
- נקודות
- 355
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
בטור (י"א) פסק כדעת התוס' וכן משמעות המשנה ברורה (סי' ט' ז')
ובספר בספוני טמוני חול מאמר התכלת מאמר השישי פסק כדברי הרמב"ם.
אכן על פי הקבלה פסקו כדעת הראב"ד. וכך נוהגים רבים.
- הודעות
- 1,818
- תודות
- 5,186
- נקודות
- 355
ובאור הגר''א כתב שכן מוכח כל הסוגיא
משום דעת האר''י כמדומני
יש שפסקו כך ע''פ הגר''א ביהל אור שלח
ורבים נוהגים כהתוס'
וכן רבים כהרמב''ם
- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
בפשטות צריך ארבע וכך סוברים
הרוב והמשנ"ב והשו"ע
תשובות הגאונים החדשות סימן קמא ד"ה ואשר אצלי
"לפי שהוא שוה לתכלת עם הצמר לבן"
רבינו גרשום מאור הגולה שיטמ"ק מנחות ל"ח עמוד א
"שני חוטין של תכלת ושני חוטין של לבן"
ספר יראים סימן ת"א(דפוס ישן י"ז)
"תן תכלת בלבן כשיעור הלבן"
ספר העיטור הלכ' ציצית סז עמוד ב
"ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן וכופלן לח' והם ד' תכלת וד' לבן"
רבינו יהונתן מלוניל (תלמיד הראב"ד ור' משה הדרשן) הלכות ציצית (נכתב על מסכת סוכה דף י"א ע"א)
"השנים מיהן ראויין שיהיו מצמר צבועין בתכלת והשנים אחרים הם ראויין מצמר לבן"
פסקי ריא"ז (ר' ישעיה אחרון) הלכות קטנות ציצית
"ורוב המפרשים אומרין שחציין הן חוטי לבן וחציין חוטי תכלת"
ספר המכריע ערך פ"ח
"היינו דלעביד שני חוטין לבן ושני חוטין תכלת"
שו"ת הרי"ד סימן סא ד"ה וטלית של
"היינו דליעביד שני חוטין לבן ושני חוטין תכלת"
פסקי הרי"ד (לרבינו ישעיה דטארני) הלכות קטנות ציצית
"שני חוטין לבן ממין הכנף, ושני חוטין תכלת"
ספר מצוות קטן (ר' יצחק ב"ר יוסף מקורבייל) מצוה ל"א
"ובזמן שיש תכלת נותן ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן."
שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד (דפוס פראג) סימן תמד
"והא דאמר גדילים תעשה לך מהן היינו ביחד שני חוטי תכלת"
מרדכי הלכות קטנות סימן תתקל"ט
"בית שמאי אומרים ארבע חוטין של תכלת וארבע חוטין של לבן וקיימא לן כבית שמאי..."
רא"ש הלכות ציצית (על מסכת מנחות) סימן ו
"ירש רש"י אף על גב דמצוה לתת ב' חוטי תכלת וב' לבן בציצית אפילו הכי אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא ולכאורה הוי משמע דאין זה מעכב את זה היינו שאם הטיל ב' חוטין מין אחד יצא כי הא דתפילין של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד. ונהגו כפירוש רש"י
טור אורח חיים סימן י"א
"מצותן שיקח ב' חוטין כפולים של צמר צבועין תכלת וב' חוטין כפולים של צמר לבן"
נימוק יוסף על הרי"ף (תלמיד הר"ן) (הלכות ציצית ד"ה "התכלת אינה מעכבת.."
"השנים מהם ראויים שיהיו מצמר צבוע תכלת והשנים מצמר לבן"
שו"ת רדב"ז חלק ה סימן צ
"וכגון שהטיל בה ד' חוטי לבן כפולים וד' חוטי תכלת כפולים דהא קי"ל שיכול להטיל בה י"ו חוטין דאין לחוטין מנין מה"ת"
ים של שלמה יבמות פרק א סימן ג
"שני חוטין של תכלת, ושני חוטין של לבן"
בית יוסף או"ח סימן י"א
"ונראה דלא בעי למיחת לפלוגתא במלתא דלא נפקא לן מידי בהאי זימנא"
(הרב יוסף קארו לא מביע פה את דעתו האישית אבל עצם העובדה שהוא לא חולק על הטור ומסכים כנראה עם שיטת הסמ"ג ששתי השיטת טובות כבר מראה שאין זה מעכב לשים כשיטת רש"י/תוס'.)
לבוש התכלת (מספרי הלבושים שחיבר מוהר"ר מרדכי יפה) או"ח סימן י"ד סעיף ד
"מסתברא כיון שציוותה התורה לעשות תכלת ולעשות לבן, יהיו שניהם שווין"
סימן י"ב סעיף א' ד"ה "ולפי
"וטעמא משום שהארבע חוטין כפולין שאנו עושין, היינו טעמא משום דס"ל שאנו עושין שנים מהם במקום תכלת ושנים מהם הם הלבן...."
הפרישה (על הטור סימן י"א) "בזמן שהיה תכלת מצוותו שיקח
"שיהיו שני המינים שווים שני חוטים מהאי מינא ושנים מהאי מינא."
ט"ז מגן דוד או"ח סימן ט' סעיף ב' הלכה ג' ד"ה "פותרין בכל מיני בגדים"
"בעי למצות ציצית ב' חוטין של לבן וב' חוטין של תכלת"
אליה רבה הל' ציצית (הרב אליה שפירא ריש מתיבתא דפראג)
"סימן ט' סעיף ג' "...אבל ציצית לא אמרה תורה. והא דאמר גדילים תעשה לך מהן היינו ביחד שני חוטי תכלת..." סימן ט' סעיף ד' "וציצית לבן וכו'. לא שהיו צריכין לזה, אלא רשאין קאמר בהכי. ומה שכתב וכן משמע ב' חוטין לבן של צמר עם ב' חוטין של תכלת וכו'.."
שו"ת שאגת אריה דיני ציצית סימן ל' ד"ה "ונ"ל דהא וודאי תרי מילי..."
"אין דינו אלא בב' חוטין תכלת והשאר בשני חוטי לבן"
ביאור הגר"א או"ח סימן י"א סעיף י"ב
"וכמ"ש בספרי "ובית שמאי אומרים מד' חוטין של תכלת וד' חוטין של לבן והיינו אחר שכפלו תוס' מ"א ע"ב ד"ה ב"ש וקי"ל כב"ש"
או"ח סימן י"ב סעיף א' "ולר"ת כו.."
"אבל הענין כך הוא דודאי פתיל משמע אחד וכן ציצת דלבן נמי משמע אחת אבל לעולם שניהם שווים וב"ה מפרש גדיל ג' חוטין וה"ה ללבן ובש"א גדילים הוא ארבעה כמ"ש בגמ' גדיל גדילים דב"ש סובר דגדיל משמע שנים דלא כב"ה דמפרש ג' ולא דרשי לשון רבים ג"כ וה"ה בתכלת"
שולחן ערוך הרב בעל התניא (הל' ציצית סימן ט' סעיף ד')
"דהיינו ב' חוטין תכלת וב' חוטין פשתים..."
חק נתן (רבי נתן בורגיל מטוניס) בכורות ל"ט ע"ב
"וב"ש אומרים מד' חוטין של תכלת וד' של לבן של ארבע ארבע אצבעות משמע דאגדיל קאי ובפ' התכלת וכו' כצ"ל וכך הכי דבריהם שם בפ' התכלת ע"ש."
הרש"ש רבי שמואל שטראשון מוילנא
"ב"ש אומרים מד' חוטין של תכלת וד' של לבן של ארבע ארבע אצבעות משמע דאגדיל קאי ובפ' התכלת וכו' כצ"ל וכך הכי דבריהם שם בפ' התכלת ע"ש. הרש"ש מפנה אותנו לחק נתן (עיין בדיבור הסמוך דלעיל...) ושניהם סוברים כשיטת רש"י/ תוס' ופירושם מובא בהגהות וחידושים על מסכת ברכות. "
העמק שאלה (הנצי"ב) על שאילתות דרב אחאי גאון פ' שלח שאילתא קכ"ז ס"ק ו
"כפירש רש"י שחוט של תכלת הכורך במניינא דלכולי עלמא חוט של תכלת מן המנין דלטעמיה קאי דבעי להיות גדיל ופתיל כמו לבן"
דעת סופרים על התורה(הרב חיים דב רבינוביץ) פרשת שלח פרק ט"ו מצוות ציצית
"פתיל. חוט טווי ושזור כעין פתילה. כמעשה התכלת כן מעשה הלבן, ששוים הם זה לזה, אף כי אינם מעכבים זה את זה"
שפת אמת מסכת מנחות דף ל"ח עא
"נראה דפשיטא דנותן ד' שנים משום לבן ושנים משום תכלת."
משנה ברורה סימן ט' ס"ק ז
"בזמן שהיה תכלת שהיה צריך להטיל ד' חוטין שני חוטי לבן ושני חוטי תכלת"
"כשנותן ב' תכלת וב' לבן"
חידושי רבנו הגרי"ז הלוי סוליביציק מנחות פרק ד' ד"ה "והנראה דבציצית"
"דין מנין הצריך לקיום מצות ציצית וקיום לבן וכמו כן לקיום מצות תכלת, וזהו דכתבו התוס' לעיל דמנ"ל דבעי ב' לבן וב' תכלת דלמא אגדילים קפיד קרא ואפילו חד מחד מין והשאר מהמין השני, ותירצו ב' תירוצים א' כיון דב' מינים בעי רחמנא סברא הוא שיהיו שווין, וב' פתיל תכלת כתיב ופתיל משמע תרי ולבן נמי לא פחות משנים דקדיש טפי, דלקיום מצות לבן וכמו כן למצות תכלת בעי ב' חוטין"
שו"ת שבט הלוי (מבאר את הרמב"ן) חלק א סימן ג ד"ה איברא הרמב"ן
"היינו שמטיל באמת רק ב' חוטי לבן"
שו"ת בנימין זאב סימן קצה ד"ה "ואל ידמה
"דאף על גב דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית"
סימן קצב ד"ה מכל מקום
"ואח' כך יתן בה ב' חוטי תכלת ויצרף אותם ב' לבן עמהן"
ספר הלכה ברורה סי' ט' סעיף ח' על סדר השולחן ערוך של הרב דוד יוסף
"....ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת – והיינו שיש להטיל בחוטי הציצית שני חוטים של צמר הצבועים בדם חלזון."
הרוב והמשנ"ב והשו"ע
תשובות הגאונים החדשות סימן קמא ד"ה ואשר אצלי
"לפי שהוא שוה לתכלת עם הצמר לבן"
רבינו גרשום מאור הגולה שיטמ"ק מנחות ל"ח עמוד א
"שני חוטין של תכלת ושני חוטין של לבן"
ספר יראים סימן ת"א(דפוס ישן י"ז)
"תן תכלת בלבן כשיעור הלבן"
ספר העיטור הלכ' ציצית סז עמוד ב
"ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן וכופלן לח' והם ד' תכלת וד' לבן"
רבינו יהונתן מלוניל (תלמיד הראב"ד ור' משה הדרשן) הלכות ציצית (נכתב על מסכת סוכה דף י"א ע"א)
"השנים מיהן ראויין שיהיו מצמר צבועין בתכלת והשנים אחרים הם ראויין מצמר לבן"
פסקי ריא"ז (ר' ישעיה אחרון) הלכות קטנות ציצית
"ורוב המפרשים אומרין שחציין הן חוטי לבן וחציין חוטי תכלת"
ספר המכריע ערך פ"ח
"היינו דלעביד שני חוטין לבן ושני חוטין תכלת"
שו"ת הרי"ד סימן סא ד"ה וטלית של
"היינו דליעביד שני חוטין לבן ושני חוטין תכלת"
פסקי הרי"ד (לרבינו ישעיה דטארני) הלכות קטנות ציצית
"שני חוטין לבן ממין הכנף, ושני חוטין תכלת"
ספר מצוות קטן (ר' יצחק ב"ר יוסף מקורבייל) מצוה ל"א
"ובזמן שיש תכלת נותן ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן."
שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד (דפוס פראג) סימן תמד
"והא דאמר גדילים תעשה לך מהן היינו ביחד שני חוטי תכלת"
מרדכי הלכות קטנות סימן תתקל"ט
"בית שמאי אומרים ארבע חוטין של תכלת וארבע חוטין של לבן וקיימא לן כבית שמאי..."
רא"ש הלכות ציצית (על מסכת מנחות) סימן ו
"ירש רש"י אף על גב דמצוה לתת ב' חוטי תכלת וב' לבן בציצית אפילו הכי אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא ולכאורה הוי משמע דאין זה מעכב את זה היינו שאם הטיל ב' חוטין מין אחד יצא כי הא דתפילין של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד. ונהגו כפירוש רש"י
טור אורח חיים סימן י"א
"מצותן שיקח ב' חוטין כפולים של צמר צבועין תכלת וב' חוטין כפולים של צמר לבן"
נימוק יוסף על הרי"ף (תלמיד הר"ן) (הלכות ציצית ד"ה "התכלת אינה מעכבת.."
"השנים מהם ראויים שיהיו מצמר צבוע תכלת והשנים מצמר לבן"
שו"ת רדב"ז חלק ה סימן צ
"וכגון שהטיל בה ד' חוטי לבן כפולים וד' חוטי תכלת כפולים דהא קי"ל שיכול להטיל בה י"ו חוטין דאין לחוטין מנין מה"ת"
ים של שלמה יבמות פרק א סימן ג
"שני חוטין של תכלת, ושני חוטין של לבן"
בית יוסף או"ח סימן י"א
"ונראה דלא בעי למיחת לפלוגתא במלתא דלא נפקא לן מידי בהאי זימנא"
(הרב יוסף קארו לא מביע פה את דעתו האישית אבל עצם העובדה שהוא לא חולק על הטור ומסכים כנראה עם שיטת הסמ"ג ששתי השיטת טובות כבר מראה שאין זה מעכב לשים כשיטת רש"י/תוס'.)
לבוש התכלת (מספרי הלבושים שחיבר מוהר"ר מרדכי יפה) או"ח סימן י"ד סעיף ד
"מסתברא כיון שציוותה התורה לעשות תכלת ולעשות לבן, יהיו שניהם שווין"
סימן י"ב סעיף א' ד"ה "ולפי
"וטעמא משום שהארבע חוטין כפולין שאנו עושין, היינו טעמא משום דס"ל שאנו עושין שנים מהם במקום תכלת ושנים מהם הם הלבן...."
הפרישה (על הטור סימן י"א) "בזמן שהיה תכלת מצוותו שיקח
"שיהיו שני המינים שווים שני חוטים מהאי מינא ושנים מהאי מינא."
ט"ז מגן דוד או"ח סימן ט' סעיף ב' הלכה ג' ד"ה "פותרין בכל מיני בגדים"
"בעי למצות ציצית ב' חוטין של לבן וב' חוטין של תכלת"
אליה רבה הל' ציצית (הרב אליה שפירא ריש מתיבתא דפראג)
"סימן ט' סעיף ג' "...אבל ציצית לא אמרה תורה. והא דאמר גדילים תעשה לך מהן היינו ביחד שני חוטי תכלת..." סימן ט' סעיף ד' "וציצית לבן וכו'. לא שהיו צריכין לזה, אלא רשאין קאמר בהכי. ומה שכתב וכן משמע ב' חוטין לבן של צמר עם ב' חוטין של תכלת וכו'.."
שו"ת שאגת אריה דיני ציצית סימן ל' ד"ה "ונ"ל דהא וודאי תרי מילי..."
"אין דינו אלא בב' חוטין תכלת והשאר בשני חוטי לבן"
ביאור הגר"א או"ח סימן י"א סעיף י"ב
"וכמ"ש בספרי "ובית שמאי אומרים מד' חוטין של תכלת וד' חוטין של לבן והיינו אחר שכפלו תוס' מ"א ע"ב ד"ה ב"ש וקי"ל כב"ש"
או"ח סימן י"ב סעיף א' "ולר"ת כו.."
"אבל הענין כך הוא דודאי פתיל משמע אחד וכן ציצת דלבן נמי משמע אחת אבל לעולם שניהם שווים וב"ה מפרש גדיל ג' חוטין וה"ה ללבן ובש"א גדילים הוא ארבעה כמ"ש בגמ' גדיל גדילים דב"ש סובר דגדיל משמע שנים דלא כב"ה דמפרש ג' ולא דרשי לשון רבים ג"כ וה"ה בתכלת"
שולחן ערוך הרב בעל התניא (הל' ציצית סימן ט' סעיף ד')
"דהיינו ב' חוטין תכלת וב' חוטין פשתים..."
חק נתן (רבי נתן בורגיל מטוניס) בכורות ל"ט ע"ב
"וב"ש אומרים מד' חוטין של תכלת וד' של לבן של ארבע ארבע אצבעות משמע דאגדיל קאי ובפ' התכלת וכו' כצ"ל וכך הכי דבריהם שם בפ' התכלת ע"ש."
הרש"ש רבי שמואל שטראשון מוילנא
"ב"ש אומרים מד' חוטין של תכלת וד' של לבן של ארבע ארבע אצבעות משמע דאגדיל קאי ובפ' התכלת וכו' כצ"ל וכך הכי דבריהם שם בפ' התכלת ע"ש. הרש"ש מפנה אותנו לחק נתן (עיין בדיבור הסמוך דלעיל...) ושניהם סוברים כשיטת רש"י/ תוס' ופירושם מובא בהגהות וחידושים על מסכת ברכות. "
העמק שאלה (הנצי"ב) על שאילתות דרב אחאי גאון פ' שלח שאילתא קכ"ז ס"ק ו
"כפירש רש"י שחוט של תכלת הכורך במניינא דלכולי עלמא חוט של תכלת מן המנין דלטעמיה קאי דבעי להיות גדיל ופתיל כמו לבן"
דעת סופרים על התורה(הרב חיים דב רבינוביץ) פרשת שלח פרק ט"ו מצוות ציצית
"פתיל. חוט טווי ושזור כעין פתילה. כמעשה התכלת כן מעשה הלבן, ששוים הם זה לזה, אף כי אינם מעכבים זה את זה"
שפת אמת מסכת מנחות דף ל"ח עא
"נראה דפשיטא דנותן ד' שנים משום לבן ושנים משום תכלת."
משנה ברורה סימן ט' ס"ק ז
"בזמן שהיה תכלת שהיה צריך להטיל ד' חוטין שני חוטי לבן ושני חוטי תכלת"
"כשנותן ב' תכלת וב' לבן"
חידושי רבנו הגרי"ז הלוי סוליביציק מנחות פרק ד' ד"ה "והנראה דבציצית"
"דין מנין הצריך לקיום מצות ציצית וקיום לבן וכמו כן לקיום מצות תכלת, וזהו דכתבו התוס' לעיל דמנ"ל דבעי ב' לבן וב' תכלת דלמא אגדילים קפיד קרא ואפילו חד מחד מין והשאר מהמין השני, ותירצו ב' תירוצים א' כיון דב' מינים בעי רחמנא סברא הוא שיהיו שווין, וב' פתיל תכלת כתיב ופתיל משמע תרי ולבן נמי לא פחות משנים דקדיש טפי, דלקיום מצות לבן וכמו כן למצות תכלת בעי ב' חוטין"
שו"ת שבט הלוי (מבאר את הרמב"ן) חלק א סימן ג ד"ה איברא הרמב"ן
"היינו שמטיל באמת רק ב' חוטי לבן"
שו"ת בנימין זאב סימן קצה ד"ה "ואל ידמה
"דאף על גב דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית"
סימן קצב ד"ה מכל מקום
"ואח' כך יתן בה ב' חוטי תכלת ויצרף אותם ב' לבן עמהן"
ספר הלכה ברורה סי' ט' סעיף ח' על סדר השולחן ערוך של הרב דוד יוסף
"....ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת – והיינו שיש להטיל בחוטי הציצית שני חוטים של צמר הצבועים בדם חלזון."
בצפנת פענח הסתפק בדעת הרמ"בם האם צריך אחד מתוך שמונה לפני שקושר ואחרי שקושר יש רק שש לבן ואחד תכלת, או שאחרי שקושר אחד מתוך שמונה
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
וכן כתב הרא"ש (הל' ציצית סי' ו', ובשו"ת כלל ב' סי' ט'), וכן איתא ברבינו פרץ (ברכות ט' ע"ב), ר"ש משאנץ (כתובות מ' ע"א) ,המרדכי (תתקלט), נמוק"י (ריש הל' ציצית),
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
ובספר ספוני טמוני חול (שער התכלת מאמר השישי) הביא שכ"כ החרדים (פ"א אות מ"ד), וכן הביא שאיתא במקובלים, וכ"כ הגר"א בספרא דצניעותא.
והנה ברע"ב (מנחות שם) נקט גם כדעת הרש"י ותוס' וגם כדעת הראב"ד וז"ל: מצוה לתת שני חוטין של תכלת ושני חוטין של לבן, או חוט אחד של תכלת ושלשה חוטים של לבן, וכתב עלה התוס' יו"ט ודברי הר"ב הן מועתקים מלשון הסמ"ג (מצוה ק"ח), וכתב הב"י (או"ח סי' י"א) דכיון דלא נפקא לן מידי בהאי זימנא לא בעי למיחת לפלוגתא, וה"ק למר ב' של לבן וב' של תכלת ולמר ג' של לבן ואחת קצתו תכלת, ע"כ.
ובראב"ד כתב בהגוהתיו (שם ה"ו) על הרמב"ם דטעות הוא זה אלא השנים של תכלת והששה לבנים ע"כ. וכן הביא משמו בכסף משנה אלא שכתב דסבירא ליה כדעת התוס', וצ"ע הא תוס' סבירא ליה דב' חוטים לבן וב' חוטים תכלת, ובשונ"ס שם הביאו דיש גורסים בדברי הכסף משנה דב' לבן וב' תכלת דזהו כדעת התוספות, ובאמת בבית יוסף הביא דברי הראב"ד כדברי התוס'.
אכן במאירי (יבמות ה' ע"ב) כתב כפי שמובא בראב"ד אצלנו וז"ל: שידוע בזמן התכלת שאחד מן הארבעה היה תכלת והוא ארוך מכלם עד שכשהם נכפלין היו שנים תכלת וששה לבן, ע"כ. וכן למד הריא"ז (), וכ"כ בערוך (ערך תכלת), ובספר ספוני טמוני חול הביא שכ"כ בספר הקנה (ענין ציצית), וכן נקט האר"י בפרי עץ חיים וכן הביא שאיתא במקובלים ובביאור הגר"א לספרא דצניעותא, אכן כתב דהוה טעות סופר בדבריו, יע"ש.
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
התכונתי למה אנשים חושבים שצריך להטיל שתים והרי קשה
עליהם מאוד
- הודעות
- 1,818
- תודות
- 5,186
- נקודות
- 355
פשוט מאוד מאוד
רוב האנשים לא חושבים אלא מסתכלים מה רוב האנשים עושים...
ומייסדי המצוה בקהילה שלמה הם ק''ק אדרת אליהו שנוהגים בכל דבר כהגר''א
והיות והגר''א ביהל אור כתב שהעיקר כהראב''ד הם נוהגים כך כי לדעת מייסד הקהילה זה דעת הגר''א האחרונה וחזר בו ממש''כ בבאורו
ואחרים בסתמא נמשכים אחריהם
- הודעות
- 1,375
- תודות
- 4,650
- נקודות
- 208
רש"H ריש פרשת קורח
וְהִלְבִּישָׁן טַלִּיתוֹת שֶׁכֻּלָּן תְּכֵלֶת. בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה; אָמְרוּ לוֹ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁל תְּכֵלֶת, חַיֶּבֶת בְּצִיצִית אוֹ פְּטוּרָה? אָמַר לָהֶם: חַיֶּבֶת. הִתְחִילוּ לִשְׂחֹק עָלָיו: אֶפְשָׁר טַלִּית שֶׁל מִין אַחֵר – חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטְרָהּ, זוֹ שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת – לֹא תִּפְטֹר אֶת עַצְמָהּ? (תנחומא ב).
וְהִלְבִּישָׁן טַלִּיתוֹת שֶׁכֻּלָּן תְּכֵלֶת. בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה; אָמְרוּ לוֹ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁל תְּכֵלֶת, חַיֶּבֶת בְּצִיצִית אוֹ פְּטוּרָה? אָמַר לָהֶם: חַיֶּבֶת. הִתְחִילוּ לִשְׂחֹק עָלָיו: אֶפְשָׁר טַלִּית שֶׁל מִין אַחֵר – חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטְרָהּ, זוֹ שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת – לֹא תִּפְטֹר אֶת עַצְמָהּ? (תנחומא ב).
- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
לא נראה לי מכיון שהנושא הזה לאחרונה התחיל להיות מדובר (סו"ס) והם בטח יודעים מזה
(ואגב אני מכיר שתים ששינו לתוס' ועוד שלוש שבדרך)
- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
איזה יופי להתעלם מדברים מפורשים
רש"י בריש פרק התכלת
"מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן - ואע"ג דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית כדמפרש לקמן אפ"ה אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא:"
- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
ולעניינינו גם בתורה כתוב פתיל (משמע אחד ולא שתים)
ושמעתי הרבה תירוצים על כך (למשל שבגלל שתכלת זה צד
אחד בציצית לכן אמרו פתיל ואכמ"ל)
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
כך על פי קבלה והרבה שנותנים תכלת רוצים ללכת על פי קבלה
(אני גם מאמין שרוב אלו שנוץנים תכלת לא מבררים ההלכה כמו כבודו)
- הודעות
- 1,818
- תודות
- 5,186
- נקודות
- 355
לא יודעים להכריע ובוחרים שלא לשנות ממה שעשו בתחילה ? (אני החלפתי כמה פעמים...)
גם אני מכיר כמה ששינו לתוס' מי בפועל ומי ברצון...
- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
לי היה ברור מהתחלה שצריך תוס' וכך עשיתי (ואגב
אני מכיר מישהו שרוצה להחליף אבל הוא קשור לזילברמן ועדיין
אין לו מספיק אומץ)
- הודעות
- 54
- תודות
- 159
- נקודות
- 40
לי זכור שכתוב בקבלה כרמב"ם
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מלפני אוריאל
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר