הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (3 צופים)

[נאמן]

המילה לעז היא ראשי תיבות של "לשון עם זר".

לחץ כדי לכווץ...

היכן כתוב?

 

[יישר כח גדול]

היכן כתוב?

לחץ כדי לכווץ...

 

[אברך מישיבת מיר]

לחץ כדי לכווץ...

מי זה הג' הגרי"פ והגהה של איזה ספר

 

[התורה]

מי זה הג' הגרי"פ והגהה של איזה ספר

לחץ כדי לכווץ...

זה הגאון רבי ירוחם פישל פערלא בעל ספר המצות לרס"ג

 

[חד מבתראי]

נבוכדנצר הוא מזרעו של שלמה המלך, שנולד לו ממלכת שבא. (הג"ה ברש"י על מלכים א', י "ג, בשם האריז"ל).

 

[מכנדבי]

א תודה רבה נכון טעיתי ולא תפסתי למה כולם אומרים בדגושה
ב סליחה אני לא הבנתי בדיוק מה שכתבת (אני לא בקי באלו הדברים כ״כ) אני רואה שדעתך בפשיטות נגד השל״ה אז אם תוכל להסביר בטוב טעם ודעת ואקבל את האמת ממי שאמרו

לחץ כדי לכווץ...

דעת השל"ה מובנת מאד, שכן יש סיבה להניח שבימי האמוראים השתמשו באותם שמות המוכרים לנו מהתנ"ך.
אולם כיום יש לנו היכרות עם צורת הכתיבה של הסופרים, שלא היתה מוכרת דיה בימי השל"ה.

 

[מכנדבי]

הידעת?
כתב האו"ז (ח"א סו"ס רכה [ב]) שמאחר שמצות חלה מוטלת על הנשים, יכולה למנות שליח אפילו שלא מדעת בעלה, "וחוששני לומר שלכתחלה לא משוי שליח להפריש חלה, הואיל ומצות אשתו היא".

 

[מכנדבי]

הידעת?
בפירוש המיוחס לראב"ד על הספרי (חוקת פיס' קכג) כתב שהיו הרבה יותר משבע פרות אדומות, ובמשנה בפרה נמנו רק אלו שנעשו במעמד המוני:

 

[אידך גיסא]

החניה באלים
בני ישראל הגיעו לאילים בראש חודש אייר ב"א תמ"ח (ספר שמות, ט"ו, כ"ז ) שנאמר:"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם"

לפי רבי אברהם אבן עזרא שדרש:"ולפי דעתי: כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו עשרים יום. על כן אמר הכתוב: וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם - "וַיַּחֲנוּ" - סימן ליום מיוחד.

 

[אידך גיסא]

המפקד הראשון
המפקד של בני ישראל היה בא' אייר ב"א תמ"ט כפי שנאמר בספר במדבר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"(א',א') - בשנת (2,449) לבריאת העולם. רש"י מסביר את מטרת המפקד "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.

 

[אידך גיסא]

כשאומרים במסכת אבות "הוא היה אומר" הכוונה היה רגיל לומר. (רע"ב א ב)

 

[אידך גיסא]

הטור (או"ח תכח) מבאר שעל-פי ימי חג הפסח אפשר לחשב באילו ימים בשבוע יפלו שאר מועדי השנה. זאת לפי סימן א"ת ב"ש. יום א של פסח - תמיד יחול באותו יום תשעה באב. יום ב - יחול שבועות. יום ג - ראש השנה. יום ד - שמחת תורה (קריאת התורה). יום ה - צום כיפור. יום ו - פורים. על יום שביעי לא כתב הטור, אלא השלימו זאת בדורנו: ביום שביעי של פסח תמיד יחול באותו יום - יום העצמאות.

 

[אידך גיסא]

בס"ד

על המנהג לכתוב בס"ד בתחילת העמוד, כתב האגרות משה (יו"ד ח"ב קלח): אין מעלה לכתוב "ב"ה" או "בס"ד" בראש מכתב, ולא הוזכר בדברי רבותינו, ואיזה מעלה יש לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכד' שיזכירו על זה "ב"ה" (וכן יביע אומר ח"ג יו"ד ט-ב הביא שהחזון איש פקפק בזה, ושהרוגאצובי הזהיר שלא לכתוב זאת).

 

[אידך גיסא]

כיצד מרקדים

אין מצווה עצמית בלשמח את הכלה, אלא רק בשביל לשמח את החתן, שעל ידי שמחתה ישמח גם הוא (קובץ שיעורים כתובות מו).

 

[אידך גיסא]

מחוזא היא בגדאד

כפי הנראה, העיר מחוזא הנזכרת בגמרא, אשר בה התגורר האמורא רבא ע"ה, היא העיר בגדאד יע"א של ימינו אנו [ראה על זאת באורך בתחילת קונטרס מראות יחזקאל לרבינו יוסף חיים זצ"ל, הנדפס בסוף ספר עוד יוסף חי - דרשות].

 

[אידך גיסא]

רשות או חובה

לדעת חובות הלבבות אין דברי רשות, אלא או מצווה או עבירה, ולראב"ד יש גם דברי רשות.

 

[אידך גיסא]

בכתיבת ספרי תורה עתיקים יש אותיות רבות שיש עליהם מסורת שהן משונות: מוזרקות או מעוגלות (בחלקן מימין ובחלקן משמאל, בחלקן מלמטה ובחלקן מלמטה), עקומות, לפופות, הפוכות, תלויות, ודבוקות (תורה שלמה חכ"ט עמוד קמ והלאה מביא כמאה וחמישים ציורי אותיות משונות ומקומן).

 

[אידך גיסא]

אנקה

בתורה מוזכר בעל חיים ששמו אנקה, ויש כמה וכמה פירושים לזה:

קיפוד,
שממית,
חרדון,
עלוקה,
נמייה (תורה שלמה חכ"ח מילואים י).

 

[אידך גיסא]

בדורו של הרמב"ן ע"ה, היו האנשים חיים כשבעים שנה, והרופאים לא החשיבו זוקן אלא עד לאחר גיל ששים (רמב"ן על התורה, בראשית מו, טו).

 

[אידך גיסא]

דברי הימים

עזרא ליקט את ספר דברי הימים מכמה חיבורים קודמים ולא רצה לשנות את הנוסח שבהם, ולכן יש בספר דברי הימים סתירות מיניה וביה (גבורת ארי (מבעל השאגת אריה) יומא נד.).