הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (5 צופים)

[אידך גיסא]

תנו רבנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן וכו', גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי; אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שלא הניח מקרא, משנה, גמרא, הלכות ואגדות וכו' וכו', שיחת שדים ושיחת דקלים ושיחת מלאכי השרת, דבר גדול ודבר קטן [בבא בתרא דף קלד עמוד א]. מה פירוש שיחת דקלים - בפירוש המיוחס לרבינו גרשום מאור הגולה זצ"ל זיע"א כתוב שהיה יודע ריב"ז ללחוש למלא השדה בדקלים, וללחוש ויתעקרו ממקומן. אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל ע"ה זיע"א - בשעה שיושב ועוסק בתורה - כל עוף שפורח עליו נשרף, ופירש רש"י במסכת סוכה - שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו.

 

[אידך גיסא]

מתי ואיפוא הייתה מלחמת עמלק

הרב אביגדר הלוי נבנצל סבור כי ביום כ"ח באייר התרחשה "מלחמת העמלק" בהר המוריה. במקרא נאמר :"מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (ט). הרי מדובר על ה גבעה, ואיזו היא ? . בשיר השירים נאמר: " אֵלֶךְ לִי אֶל-הַר הַמּוֹר וְאֶל-גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" [1], דהיינו הר המוריה. ונאמר בספרים, שהר המוריה ליוה את בני ישראל במדבר סיני עד בואם ארצה.

הוא דורש על האימרה המופיעה בתלמוד (בבלי תענית כט א): "מגלגלים זכות ליום זכאי", בשם הרב נחום פרצוביץ, כי בני ישראל הגיעו למדבר סיני בט"ו באייר. המן החל לרדת למחרת שהיה יום א'. ביום שישי של אותו שבוע לקטו לחם משנה. בשבוע לאחריו נסעו ממדבר סיני ויחנו ברפידים. יום א' היה כ"ג באייר. באיזה יום בשבוע נלחמו עם עמלק? אמר הרב נחום פרצוביץ :"שהיה זה ערב שבת". רבי אלעזר הקליר כתב בפיוט "אץ קוצץ" לפרשת זכור שמשה רבינו העמיד את השמש עד סוף היום. המטרה הייתה לסיים את המלחמה. משה רבינו עשה זאת מאותו סיבה שהשמש בגבעון עמדה. ילקוט שמעוני כתב: "כדי שלא תכנס השבת" (ב',כ"ב).

מסכם הרב נבנצל:" ואם כך: הרי שנמצא הפלא ופלא: מלחמת ישראל בעמלק התנהלה בהר המוריה בכ"ח באייר.

המקור: שיחות הרב נבנצל, ספר שמות, עמ' תל"ב

 

[אידך גיסא]

ארבעת הנהרות בגן עדן

לגבי חידקל ופרת פשוט מהם, אך לגבי גיחון ופישון דנו המפרשים בזיהויים, ויש בזה שלוש דעות:

גיחון - הנילוס, פישון - הגנגס (בהודו) (מחזור המקדש ליום כיפור עמוד 136).
גיחון ופישון הם הנילוס הלבן והנילוס הכחול (שני נהרות שמתאחדים לנילוס שבמצריים) (אטלס דעת מקרא).
גיחון ופישון הם שני נהרות קטנים שנשפכים לפרת ולחידקל (בתורתו של ר' גדליה עמוד קא).

 

[אידך גיסא]

הפרק הארוך ביותר בתנ"ך- תהילים קי"ט בעל קעו פסוקים, הפרשה הארוכה ביותר בתורה- נשא בעלת קעו פסוקים, והמסכת הארוכה ביותר בש"ס- בבא בתרא בעלת קעו דפים.

 

[אידך גיסא]

בכל התנ"ך לא כתוב על דבר כלשהו ש..., אלא אשר..., מלבד פעם אחת - "הנה מטתו שלשלמה וגו'.

 

[אידך גיסא]

פיל וקוף היו בני אדם

בזמן דור המבול נפרע הקב"ה מן האנשים שהפכם לקופים ופילים, ולכן קוף דומה לאדם, ופיל מבין שפת בני אדם. לכן מבואר בברייתא במסכת ברכות (פרק הרואה) שרק הרואה פיל וקוף מברך "משנה הבריות", כי רק הם היו בני אדם והשתנו. (מלאכת שלמה בשם רבינו משולם, כלאים פרק ח).

 

[אידך גיסא]

שני מוחות בתוך ראש אחד

בעל יפה עינים (לרבי אריה לייב יעלין, בהקדמתו למסכת שבת) מתאונן כי בהיותו רב בעיר בילסק, מעמיסים עליו העם טרדות רבות בענייני העיר, ואינו יכול ללמוד, עד שריחם ה' עליו וכאילו נעשה עליית קיר קטנה במוחו, למשכן מחשבת דברי תורה, אשר שם לא תבא רגל הטירדה, ובני עירו ראו ותמהו שמקשיב ענייניהם להשיבם דבר לאשורו, ובאותה העת כותב על הספר חידושי תורה.

 

[אידך גיסא]

בל תוסיף

אשה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן. אם היא מקיימת מצוה כזו, עוברת על "בל תוסיף" (רש"י, עירובין צו.).

 

[אידך גיסא]

מי שלא השתעבד במצרים, זרעו לא התרבה

וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. (שמות א, יב) אבל שבט לוי שלא סבל מצער השיעבוד (כמבואר במדרש תנחומא, וארא ו) לא זכה לגמול של "כן ירבה וכן יפרוץ". (אמרי שמאי).

 

[אידך גיסא]

ברכות השחר

יש גורסים: אשר בראת אותי אדם ולא בהמה, איש ולא אשה, ישראל ולא גוי, מל ולא ערל, חופשי ולא עבד (כתב יד מגניזה, הובא במפענח צפונות ו-ז בהערה ד"ה אמנם).

 

[אידך גיסא]

ברכת המזון

בסעודה אחת יכול לאכול יותר ממה שיאכל אם יחלקהו לשתי סעודות, כי אחר ברכת המזון נסתם האצטומכא (חתם סופר פסחים יג. ד"ה ומשיירין, בשם הראשונים).

 

[אידך גיסא]

גניזה

ספרי גמרא, ראשונים ואחרונים שכבר אי אפשר להשתמש בהם - מותר למחזר אותם לנייר חדש (אגרות משה או"ח ח"ד לט).

 

[אידך גיסא]

חיטה יש צד שהאוכלה מברך אחריה "על המחיה ועל הכלכלה" ומסיים "על האדמה ועל פרי האדמה" (תוס' ברכות לז.).

 

[אידך גיסא]

חילזון של תכלת

יש כמה דעות מהו:

דג, תולעת, צדף, בין דג לצמח, דומם צומח וגם חי, יש לו צורת אדם ועולה מקרקעית הים כעץ (התכלת עמוד 34. הדעה שיש לו צורת אדם היא דעת מדרש תלפיות ענף חוקים אות ח בשם עשרה מאמרות).

 

[אידך גיסא]

לימוד תנ"ך

"בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא" - משמע דאפשר שיהיו בעלי משנה או בעלי גמרא ולא בעלי מקרא וכו'. ודלא כאותן ששופכין בוז על מקצת גדולי זמנינו בש"ס ופוסקים ואין להם יד כ"כ במקרא (רש"ש בבא בתרא ח. ד"ה יכנסו).

 

[אידך גיסא]

בלי עין הרע

יש דעות לפיהן אין שום איסור למנות את עם ישראל (דעה שהובאה במלבי"ם שמואל ב כד-א).

 

[אידך גיסא]

נוסח התפילה

בתקופת האמוראים היו שני נוסחאות תפילה עיקריים: ארץ ישראל ובבל. סידור רב עמרם גאון, שהוא היסוד לסידורנו, הוא ע"פ נוסח בבל. נוסח ארץ ישראל נשתכח, ונמצא בגניזה בקהיר, ומשם עיקר ידיעותינו עליו (סידור אבי חי ליום השבת, מבוא, עמוד ג).

 

[אידך גיסא]

עלינו לשבח

יש אומרים שחיברו יהושע בן נון, יש אומרים שהוא חלק מתפילת מוסף של ראש השנה וחיברו רב (חבירו של שמואל), ויש אומרים שיהושע חיברו אך רבן יוחנן בן זכאי תיקן לאומרו בסוף התפילה (סידור הגאונים והמקובלים ספר שני חלק שלישי בעניין עלינו לשבח).

 

[אידך גיסא]

קערת ליל הסדר

יש למעלה מעשרים שיטות בסדר הקערה (נטעי גבריאל כרך פסח בסופו).

 

[אידך גיסא]

רשות הרבים

אין רשות הרבים בעולם הזה (בגלל שההרים הם מחיצות) אלא רק לעתיד לבוא, שנאמר "כל גיא ינשא" (ירושלמי עירובין פ"ח ה"ח).