הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (8 צופים)

[אידך גיסא]

שלא עשני אישה

כוונת הברכה היא שמודה שאינו גלגול של אישה, שמי שהוא גלגול של אישה קולו כאישה ומתנהג כאישה (הזוהר הקדוש).

 

[אידך גיסא]

המסכת הארוכה בתלמוד

המסכת בעלת מספר הדפים הרב ביותר בתלמוד הבבלי היא מסכת בבא בתרא, המסתיימת בדף קעו, עפ"י דפוס וילנא. הסיבה לכך, מלבד אריכות רבה בתלמוד, היא שרובה לא מפורשת בידי רש"י, אלא בידי נכדו רשב"ם, שנה"ג להאריך הרבה יותר בפירושו. אך המסכת הארוכה ביותר, מבחינת מספר המילים, היא דווקא מסכת ברכות - המסתיימת בדף סד בלבד.

 

[אידך גיסא]

תפילין

יש שהיו נזהרים שלא להניח תפילין אלא בימים ידועים בשנה, ויש מי שלא היה מניחן אלא לאחר שבאו עליו יסורין ומרקו את עוונותיו, וקצת חכמים היו נוהגים להניחם בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים אחר התשובה והתפילה והווידויין (מאירי ברכות יד: ד"ה מה).

 

[אידך גיסא]

תפילין צריכין גוף נקי

יש דעה שהכוונה נקי מעבירות (תורה שלמה חלק י"ב מילואים מא).

 

[אידך גיסא]

ישנן מספר פרשיות בתורה שלעתים נקראות יחד, בשבת אחת, ולעתים נקראות לחוד. אחד מהצמדים הללו הוא פרשות חקת-בלק, אך בארץ ישראל הן תמיד נקראות בשבתות נפרדות, ורק בחו"ל יתכן מצב בו הן נקראות במחובר. הסיבה לכך היא שכאשר חג השבועות או שביעי של פסח חל ביום שישי, בחו"ל נחגג יו"ט של גלויות בשבת, ולא נקראת בה פרשת שבוע - ולכן צריך להצמיד שתי פרשות זו לזו, על מנת שבשמחת תורה יסיימו את ספר דברים.

 

[אידך גיסא]

קניין משיכה

את התקנה שמעות אינן קונות אלא משיכה (לדעת רבי יוחנן) תיקן משה רבנו (תורת משה חוקת ד"ה אם).

 

[אידך גיסא]

חיסול יהודי ירושלים בידי הנוצרים

ביום כ"ג תמוז ד"א התנ"ט (25 ביולי 1099) ירושלים נכבשה על-ידי משתתפי "מסע הצלב הראשון" . ותושביה המוסלמים והיהודים הוצאו להורג ביום השבת כ"ד תמוז.

 

[אידך גיסא]

בזוהר (וישלח, דף קסח ע"ב) איתא שיוסף חי רק ק"י שנים כי נתן משנותיו ל"ז שנים לדוד.

 

[אידך גיסא]

גדול מפרשי המקורות, רש"י, נפטר בכ"ט תמוז ד'תתס"ה. באופן פרדוקסלי - נשכח מקום קברו במהלך הדורות שעברו מאז מותו. האגדה מציינת כי המילה האחרונה שכתב רש"י בפירושו לפני מותו הייתה "טהור", במסכת מכות מכות יט ב, וכך יצאה נשמתו בטהרה. סביר להניח שמקור הסיפור הוא במסכת בבא מציעא, בסיפו דומה על רבי אליעזר הגדול.

 

[אידך גיסא]

התורה מציינת שכל דג בעל קשקשת הוא גם בעל סנפיר - ולכן הוא בהכרח כשר. עובדה זו מהוה הוכחה מוחצת לידיעת ה' כל ברואיו, בניגוד לדעות אתאיזם וכפירה שונות.

 

[אידך גיסא]

אהרון הכהן נפטר בא' אב.

 

[אידך גיסא]

ותחיין את הילדים (שמות א, יז) יש ילדים שהיו ראויים לצאת חגרים, סומים או בעלי מומין אחרים. התפללו המילדות לה' שהילדים יצאו שלמים ובריאים. שמע ה' את תפילתן, כל הילדים יצאו שלמים ולא היו בהם נפלים. וזה ביאור הפסוק ותחיין את הילדים! (שמות רבה, א יט).

 

[אידך גיסא]

ויעש להם בתים (שמות א, כא) העמיד בתים למצריים בין בתי היהודים, כדי שלא יוכלו היהודים להסתיר את התינוקות. (רבינו בחיי).

 

[אידך גיסא]

אירועים מיוחדים בגיל 130
כשנולד שת, היה אדם הראשון בן 130. כשנולדה יוכבד, היה יעקב אבינו (סבה) בן 130. יוכבד ילדה את משה כשהיתה בגיל 130 שנה (בבלי סוטה יב א). כשנולד שמואל, היתה חנה בת 130 מקור|מדרש שמואל פרשה ד|כן}}. אל תאמר אך מקרה הוא, שהרי כתב רש"י (במדבר ז יט): קערת כסף אחת- כנגד שנותיו של אדם הראשון. שלשים ומאה משקלה- על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ושלשים שנה היה שנאמר (בראשית ה ג) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו.(הגר"ל היימן).

 

[אידך גיסא]

בכל מקום שהלך משה במדבר היה המדבר פורח, גדל בו עשב לצאן ונעשה מקום ישוב (רבינו בחיי; ריקאנטי).

 

[אידך גיסא]

הכבשים צמו ארבעים יום!!!
במדרש תנחומא (שמות אות יד) איתא: אמר רבי שמעון בן יוסי הלכה צאנו של משה ארבעים יום ולא טעמה כלום.

 

[אידך גיסא]

האבנים בהר סיני יש בהם צורת סנה!

בבאור נרבוני למורה נבוכים (חלק א' פרק טו) כתב: דע, כי הר סיני העידו עליו שהאבנים הנמצאות בו יצוייר עליהם הסנה, ולכן נקרא ההר ההוא הר סיני על שם הסנה, כמו שנגלה ה' למשה מתוך הסנה. ואחד מנכבדי ברצלונה מבני חסדאי הביא עמו מהאבנים ההם והראם לי אחד מתלמידי בני משפחתו וראיתי בו הסנה מצוייר בתכלית הציור... ושברתי האבן לחצאין ונמצא הסנה מצוייר בשטח כל חלק. וכן חלקתי כל חלק לחצאין ונמצא הסנה מצוייר [ב]כל חלק בפנימיותו.ובספר מגדל עוז (מאת רבי יעקב עמדין) בית מידות מדור עליית הטבע (עמוד 240) הוסיף בשם ספר ערבי נחל: ואם ישבר לרבבה יש בכל אחד צורת סנה קטן מאד כפי גודל חלק האבן אבל סנה שלם נמצא בו.

 

[אידך גיסא]

לבישת מנעלים – כדי להפסיק בין האדם לאדמה המקוללת

בספר משנת חכמים (מאת רבי משה חגיז) מביא בשם חכמי הרמז, שלובשים מנעלים כדי שלא יגע בשרנו באדמה שנתקללה בחטאו של האדם. וכאן, בעבור שהיתה אדמת קדש, יצאה מכלל ארור לכלל ברוך ויש לילך יחף. הוסיף בספר אגרא דפרקא (אות ד"ש), לכן אמרינן (שבת קכט א) לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו.וזהו הטעם שמברכים על לבישת מנעלים "שעשה לי כל צרכי" (ברכות ס ב) כי כל צרכיו ורצונו צריך להיות להפסיק את הקללה.לפי זה מובן שביום כיפור אין לילך במנעלים, לפי שהארץ נתקדשה בקדושת יום כיפור ויצאה מהקללה. וכן בתשעה באב אין נועלים מנעלים לפי שביום זה נולד המשיח (כמבואר במדרש איכה רבתי, א נח), עכת"ד.

 

[אידך גיסא]

דיבורים בטלים

כי ידבר אליכם פרעה (שמות ז, ט) איתא במדרש הגדול כאן, בשעה שאדם עולה במחשבה ליבראות, גוזר עליו [הקב"ה] כמה שיחות הוא ישיח וכמה דברות הוא ידבר.ובספר מדבר קדמות להחיד"א (מערכת ד סימן כא) מביא בשם רבי חיים ויטאל שהדיבור הוא חלק מחיות הנשמה, לכן נצטוינו שלא לדבר דברים בטלים, שנפסיד בהם חלק מנשמתנו. זה המקור למה שאומרים שמי שמקמץ בדיבורים בטלים מאריך את חייו.(אמרי שמאי).

 

[אידך גיסא]

בעל חידושי הרי"ם כתב בכל דף ב"ה. הגאון רבי משולם איגרא כתב בכל עמוד כמה פעמים ב"ה. הגאון רבי חיים מבריסק נהג שלא לכתוב ב"ה בפתיחת מכתביו. מי שסובר שיש איסור מחיקה גם אם כתב רק אות אחת משם ה', יפסוק שאסור לכתוב ב"ה בראשי מכתבים, שמא יבואו לידי מחיקה. (אסיפת גרשון)