פסחים חושך- בריאה או העדר אור

[רבי דוד]

מתפלא אני שלא הובא הרמב"ן בשמות ד י"א
וז"ל

"מי שם פה לאדם" - דבור בעבור היותו בפה וכן שפה אחת (בראשית יא א) מדברות שפת כנען (ישעיהו יט יח) "או מי ישום אלם" - פירשו בו (המורה נבוכים ג י) שהוא נמשך לאדם או מי ישום אדם אלם כלומר מי ברא אדם שהוא אלם והשימה לאדם כי האלמות לא יושם כי איננו דבר אבל הוא העדר הדבור ואולי בעבור היות באדם נפש מדברת והאלמים בהיות בהם אוטם בגידי הלשון יאלמו יתכן לומר מי ישום האלמות והרב אמר במורה הנבוכים (שם) כי המסיר קנין יאמר בו שפעל האפיסה כי יאמרו במי שיכבה הנר שהביא החשך וכן על דעתו יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע (ישעיהו מה ז)​

 

[אין עוד]

כידוע שהיה נושא האם החושך הוא ההעדר האור או הוא בריאה בפני עצמו,
שאלתך היתה רק אם אומרים שיום ולילה תלוי בשמש, וכך הוא דעת הפילוסופים
אבל כלל ישראל מאמינים בני מאמינים שאומרים כל יום
יוצר אור ״ובורא״ חושך הוא בריאה בפני עצמה ואינה העדר השמש
ועי״ז מפרשים הפייט בפסח
קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה, מוכח שהיום הוא לא ההעדר הלילה דאל״כ האיך שייך דבר שהוא לא יום ולא לילה
ועי״ז רם הודע כי לך היום ״אף לך הלילה״ שהוא בריאה עצמי

לחץ כדי לכווץ...

אני לא יודע אם זה קשור.
היום ידוע שיש חושך אבסולוטי שזה מצב האפס, ויש דרגות אור, ומעט מן האור וכו'.
אבל זה לא מפריך את זה שה' ברא החושך ג"כ, וזה משהו שאיננו מבינים מצב שאין אור ואין חושך, אז מה יש כן? - לה' הפתרונים, הכל יכול וכוללם יחד.
ואסור לחשוב על מה לפנים ומה לאחור, נדמה לי שזה א' הפי של מה לפנים.

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

ואסור לחשוב על מה לפנים ומה לאחור, נדמה לי שזה א' הפי של מה לפנים.

לחץ כדי לכווץ...

לע״ד כל הנושא נכנס קצת בזה

 

[יהודי וזהו]

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יא עמוד ב
יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית - תלמוד לומר לימים ראשנים אשר היו לפניך.

כידוע שהיה נושא האם החושך הוא ההעדר האור או הוא בריאה בפני עצמו,
שאלתך היתה רק אם אומרים שיום ולילה תלוי בשמש, וכך הוא דעת הפילוסופים
אבל כלל ישראל מאמינים בני מאמינים שאומרים כל יום
יוצר אור ״ובורא״ חושך הוא בריאה בפני עצמה ואינה העדר השמש
ועי״ז מפרשים הפייט בפסח
קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה, מוכח שהיום הוא לא ההעדר הלילה דאל״כ האיך שייך דבר שהוא לא יום ולא לילה
ועי״ז רם הודע כי לך היום ״אף לך הלילה״ שהוא בריאה עצמי

לחץ כדי לכווץ...

זה מחלוקת גדולה מאוד בראשונים ואחרונים וכיצד תוציא את הר"ן והב"ח ועוד מכלל ישראל מאמינים, והיא גופא יש להוכיח משינוי הלשון שהכוונה למושג.

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

זה מחלוקת גדולה מאוד בראשונים ואחרונים וכיצד תוציא את הר"ן והב"ח ועוד מכלל ישראל מאמינים, והיא גופא יש להוכיח משינוי הלשון שהכוונה למושג

לחץ כדי לכווץ...

נא תביא המקורות?

 

[יהודי וזהו]

נא תביא המקורות?

לחץ כדי לכווץ...

עיין כאן
ועוד
דרשות הר"ן הדרוש השלישי
אמנם, כבר כתבו החכמים (מורה נבוכים ח"ג פ"י) שעל צד ההעברה הלשונית יאמר על מי שהוא ביטל סיבת הקנין, שהוא חידש ההעדר. וזה אמרו (ישעיה מה ז) יוצר אור ובורא חשך, אף על פי שלא תיתכן בחשך בריאה, כי אין עילתו רק העדר סיבת האור, ועל זה הענין יאמר במי שכיבה הנר שהוא חידש החשך. וזה יהיה על שלש מדרגות, בשתים מהם תאמר פועל החשך לפי ההעברה הלשונית, ובשלישית לא תאמר כלל. האחד הוא, שיאמר על מי שכיבה הנר שפעל החשך, וזו היא יותר קרובה להיותה נתלית בפועל על צד ההעברה. השני במי שמנע מי שהיה רוצה להדליק הנר בבית, יאמר על המונע שהוא סיבב החשך. השלישי יאמר בו שהוא סיבת ההעדר גם בדרך ההעברה, במי שלא הדליק הנר בביתו, שלא יאמר עליו שהוא סיבת העדר האור, וזה אמנם הוא באדם. אך השם יתברך אינו כן, כי כמו שהוא סיבת כל אופני קנין, כן הוא סיבת כל אופני ההעדר. והענין הזה הוא על דרך שאבאר.
דף על הדף חגיגה דף יב עמוד א
בגמ': אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון וכו', אור וחושך וכו'.

במהר"ץ חיות מעיר שהרי חושך הוא "העדר" ולא יתכן בו לשון בריאה. עיין שם. ויש לציין שכן כתב הראב"ע בישעיה (מה, ז) על הפסוק יוצר אור ובורא חושך.

אכן הגר"א ז"ל כתב (ומובא בקול אליהו) שהחושך הוא ג"כ "בריאה", כדכתיב יוצר אור ובורא חושך, הרי דהוי בריאה של חושך. והגרי"ז מבריסק זצ"ל ביאר לפי"ז מה שיסד הפייטן "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה, רם הודע כי לך היום אך לך הלילה". פירוש דלע"ל כשיבוא זמן שהוא לא יום ולא לילה (כמש"נ בזכריה י"ד) אז יוודע שאף לך הלילה, היינו דגם חושך הוא בריאה, דאי הוי רק העדר יום אז לא היה שייך מציאות של זמן שאינו לא יום ולא לילה.

והנה נחלקו הראשונים האם חושך הוא בריאה בפני עצמה או רק העדר אור, וכמובן שמהגמ' כאן יש לכאורה ראי' שהוא בריאה וכנ"ל.

עוד הקשו במפרשים מהמבואר בדמ' פסחים (ב' ע"א): קרייה רחמנא לנהורא וכו' וקרייה רחמנא לחשוכא וכו', ונראה שזה בריה בפני עצמה שאפשר לקרוא לה ולצוות עליה.

וראה בספר שארית נתן להגאון ר' נתן לוברט זצ"ל על פסחים (שם) שכתב: מכאן מוכח דחושך הוי בריאה ולא העדר אור גרידא, וכ"מ בחגיגה (י"ב ע"א) עשרה דברים נבראו וכו' וא' מהם החושך ע"כ.

עוד הקשו המפרשים בענין זה מהא דאחז"ל (והובא ברש"י בראשית יא, יד) דבז' ימי בראשית שימשו האור והחושך בעירבובי', וכיצד אפשר לומר שהאור וההעדר שלו היו משמשים יחדיו, וע"כ דהם ב' בריאות נפרדות. עוד הקשה הב"ח (או"ח סי' ו') מקרא דכתיב "יוצר אור ובורא חושך", ונראה דהחושך הוא בריאה בפני עצמה.

 

[יהודי וזהו]

דף על הדף חגיגה דף יב עמוד א

אכן הגר"א ז"ל כתב (ומובא בקול אליהו) שהחושך הוא ג"כ "בריאה", כדכתיב יוצר אור ובורא חושך, הרי דהוי בריאה של חושך. והגרי"ז מבריסק זצ"ל ביאר לפי"ז מה שיסד הפייטן "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה, רם הודע כי לך היום אך לך הלילה". פירוש דלע"ל כשיבוא זמן שהוא לא יום ולא לילה (כמש"נ בזכריה י"ד) אז יוודע שאף לך הלילה, היינו דגם חושך הוא בריאה, דאי הוי רק העדר יום אז לא היה שייך מציאות של זמן שאינו לא יום ולא לילה.

והנה נחלקו הראשונים האם חושך הוא בריאה בפני עצמה או רק העדר אור, וכמובן שמהגמ' כאן יש לכאורה ראי' שהוא בריאה וכנ"ל.

עוד הקשו במפרשים מהמבואר בדמ' פסחים (ב' ע"א): קרייה רחמנא לנהורא וכו' וקרייה רחמנא לחשוכא וכו', ונראה שזה בריה בפני עצמה שאפשר לקרוא לה ולצוות עליה.

וראה בספר שארית נתן להגאון ר' נתן לוברט זצ"ל על פסחים (שם) שכתב: מכאן מוכח דחושך הוי בריאה ולא העדר אור גרידא, וכ"מ בחגיגה (י"ב ע"א) עשרה דברים נבראו וכו' וא' מהם החושך ע"כ.

עוד הקשו המפרשים בענין זה מהא דאחז"ל (והובא ברש"י בראשית יא, יד) דבז' ימי בראשית שימשו האור והחושך בעירבובי', וכיצד אפשר לומר שהאור וההעדר שלו היו משמשים יחדיו, וע"כ דהם ב' בריאות נפרדות. עוד הקשה הב"ח (או"ח סי' ו') מקרא דכתיב "יוצר אור ובורא חושך", ונראה דהחושך הוא בריאה בפני עצמה.

 

[יהודי וזהו]

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א
תנא: תהו - קו ירוק שמקיף את כל העולם כולו, שממנו יצא חשך. שנאמר ישת חשך סתרו סביבותיו,

 

[יהודי וזהו]

בעינא דאימא מילתא ומסתפינא מחבריא חושך לא יכול להיות בריאה כיון שהמשמעות הנפוצה למילה חושך היא כשאין אור דהיינו שחושך זה מצב של אין שהרי אור זה פוטונים שיוצאים מתערובת חימית בתדירות מסוימת והעין האנושים מפענח את התדירות והכמות לצבעים ומרחקים אומנם יש תדירויות מסוימות שלא נראות לעין ואין זה אומר שאין פוטונים שיוצאים אלא שלא להם אנו קוראים חושך הרי אף לו לא היה קרינה = פוטנים כלל עדין צודקים היינו שהיינו קוראים למצב חושך שהרי העיקר הוא שאיננו רואים.
אם כן מהו שאמר הכתוב יוצר אור בורא חושך אפשר לומר שהכוונה שה' ברא מצב הנקרא חושך דהיינו שבלא אור אין שם לחושך אלא ה' ברא חומר ומאותו חומר הוא יצר אור והחושך הוי בריאה אחר שיצר אור ולכן מובן מה שאמר יוצר אור ולא בורא אור אבל בורא חושך כמו שאין היום מצב כקח כיון שאין הפכיות להגדרה כך היה לחושך לפני שיצר ה' את האור.
ואולי הכוונה לחושך דהיינו רע ומ"ט שערי טומאה שכידוע הם נאצלים מהשער הנ' שבטהרה שער הבינה.

 

[דוד המלך]

אין דבר בעולם שהוא לא נברא, ומי שאומר שיש דברים שלא נבראו הרי הוא כופר בחידוש העולם. ואם יש חושך בעולם בהכרח שגם הוא נברא.

לחץ כדי לכווץ...

החושך הוא 'אין' של אור. ובלשון מובנת אומרים 'יש' חושך.

 

[דוד המלך]

לכאורה ברור שחושך שלנו הוא העדר אור, ואי אפשר להכחיש את המוחש. וגם האומרים שחושך הוא בריאה התכוונו לחושך אחר, ובגלל שלא ידעו היכן הוא ומה הוא לא פירטו עליו כלום.

 

[יהודי וזהו]

אין דבר בעולם שהוא לא נברא, ומי שאומר שיש דברים שלא נבראו הרי הוא כופר בחידוש העולם. ואם יש חושך בעולם בהכרח שגם הוא נברא.

לחץ כדי לכווץ...

אין חולק שאין דבר בעולם שהוא לא נברא, ומי שאומר שיש דברים שלא נבראו הרי הוא כופר בחידוש העולם, ואם יש חושך בעולם בהכרח שגם הוא נברא.
התשובה למה שאמרת פשוטה שחושך אינו דבר אלא שם לאי דבר בדיוק כמו שה' לא ברא ארוך ולא שש ואף לא תלוי כיון שאלו הן מושגים.

 

[קבל האמת ממי שאמרו]

לכאורה ברור שחושך שלנו הוא העדר אור, ואי אפשר להכחיש את המוחש. וגם האומרים שחושך הוא בריאה התכוונו לחושך אחר, ובגלל שלא ידעו היכן הוא ומה הוא לא פירטו עליו כלום.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא חושה שבדורינו עם השכל הקטן שיש לנו אפשר להגיד כאלו דברים

 

[אברך מעמיק]

בלת"ק
בפשטות עצם המציאות של חושך שפירושו העדר זה עצמו בריאה, כי קודם הבריאה לא היתה כלל מציאות בעולם של העדר והכל היה מלא באחדותו יתברך באופן שאין לנו שום השגה, אך כשנברא החושך [שעליו אמרו חז"ל (תמיד לב.) שהוא בא לעולם קודם האור] באה לעולם מציאות של העדר שהיא במובן מסוים הבריאה הראשונה שנבראה בעולם שבלעדיה בכלל לא היה אפשר לברוא כלום כי הכל היה מלא במציאות ה'.
נמצא שהמושג חושך אכן הינו העדר, אבל מציאות ההעדר הינה מציאות מחודשת שנבראה על ידי הבורא אשר צמצם את הארתו. ויש לי בזה דברים ארוכים ואכמ"ל.

 

[יהודי וזהו]

אני לא חושה שבדורינו עם השכל הקטן שיש לנו אפשר להגיד כאלו דברים

לחץ כדי לכווץ...

את האמת אפשר לומר תמיד, בשביל לומר דבר שמותאם למוחש לא צריך שכל גדול מה שבטוח זה שכדי לומר דבר שמנוגד למוחש לא מויל שכל גדול.

 

[יהודי וזהו]

@אברך מעמיק לא פעם ראשונה ששומע אני דברים מעין אלו ועלי לומר שאינכם מבינים את עצמכם ואבאר את דברי:
על כלום לא שייך עקרונית לומר 'הוא' 'זה' כיון שאינו ואף לא שייך להתייחס אליו בכל צורה כאל 'אליו' שהרי אין גוף להתייחס 'אליו' אם כן במה נתאר העדר דבר? לכך יש מילים שלא מדויקים כשהם אמורים כלפי העדר אלא שמתארים את המשמעות שרצינו להעביר.
אם כן כלום = כלום ולא דבר ומה שאומרים שוב ושוב שמלא כל הארץ כבודו ואם כן אף החושך בריאה של צמצום האור האלהי זה אינו שכמו שלהבדיל חוקי הטבע שולטים גם באזורים שנעדרים כל קיים אף שליטת האל עליון בכל בשווה.
וכמו שאך הסבורים שחושך העדר הוא מודים שנעדר הוא אף אם יש חומר לפי שטוענים שחושך הוא העדר האור ולא העדר המציאות.

 

[אין עוד]

"והארץ היתה תוהו ובוהו" פי' שלא היה אור ולא היה חושך, מה כן? זה למעלה מהשגתינו, וזה 'מה לפנים' כנ"ל.
אחר שברא השי"ת חושך ואור, בראם באופן שהחושך הוא העדר אור, דהיינו שחושך זה מצב אפס, וככל שישנו יותר אור, החושך נדחק.
כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, משא"כ חושך אינו דוחה אור.

 

[יהודי וזהו]

"והארץ היתה תוהו ובוהו" פי' שלא היה אור ולא היה חושך, מה כן? זה למעלה מהשגתינו, וזה 'מה לפנים' כנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

בתורה שלי כתוב וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם יש לי תחושה שאני טועה במשהו כי זה פשוט מדי.

 

[יהודי וזהו]

אפשר גם לדייק מהתרגום ירושלמי
וְאַרְעָא הֲוַת תַּהֲיָא וּבַהֲיָא וְצָדוּ מִן בְּנֵי אֱנָשָׁא וְרֵיקַנְיָא מִכָּל בְּעִיר וְרוּחָא דְרַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת מְנַשְׁבָא עַל אַפֵּי מַיָא
במקום וחושך על פני תהום
אלא שבתרגום יונתן
וְאַרְעָא הֲוַת תַּהֲיָיא וּבַהֲיָיא צַדְיָא מִבְּנֵי נַשׁ וְרֵיקַנְיָא מִן כָּל בְּעִיר וַחֲשׁוֹכָא עַל אַפֵּי תְהוֹמָא וְרוּחַ רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ מְנַתְבָא עַל אַנְפֵּי מַיָא

 

[אין עוד]

בתורה שלי כתוב וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם יש לי תחושה שאני טועה במשהו כי זה פשוט מדי.

לחץ כדי לכווץ...

אתה צודק.
אבל עיין ברמב"ן ובאור החיים ועוד מפרשים על התורה שמסבירים 'תוהו ובוהו', שלא היה כלום! ואח"כ ברא ה' החומר שנקרא 'היולי' בפי הפילוסופים, ומזה עשה ברא ויצר כל הגשם וכו'
אז אני לא יודע לענות לך על פשט הפסוק, אבל אני אבדוק שוב בעז"ה.