הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (12 צופים)

[מכנדבי]

התוס' הכי ארוך בש"ס הוא ביומא דף ל"ד ע"ב ד"ה הני מילי

לחץ כדי לכווץ...

באופן כללי התוס' ביומא קשות וארוכות באופן משמעותי ביחס לתוס' במסכתות אחרות.
הן חוברו ע"י אחרוני בעלי התוס' (בדורו של הרא"ש).

 

[בצלצלי שמע]

פעם אחת לא נראתה הלבנה בזמנה. באותו הזמן היה דבר וכל העולם היה בצער על שלא נראתה הלבנה. החתם סופר התיר לקדשה בליל ט"ז הגם שהוא אחר הזמן, משום סכנת הצער שהיה להם. (שו"ת חתם סופר, אורח חיים סימן קב)

לחץ כדי לכווץ...

אינו מדוייק,
א. לא החת"ס התיר אלא הרב זשאול לנדא אב"ד קראקא ושלח להחת"ס לשמוע דעתו.
ב. לא היה זה סתם צער, אלא חשש סכנה מפני מגיפת החולירע שלדעת הרופאים הצער מזיק לה.
ג. לא התיר אחר הזמן, אלא סמך על שיטות הראשונים המתירות לברך גם ב-ט"ז.

 

[מוהר"ר]

באופן כללי התוס' ביומא קשות וארוכות באופן משמעותי ביחס לתוס' במסכתות אחרות.
הן חוברו ע"י אחרוני בעלי התוס' (בדורו של הרא"ש).

לחץ כדי לכווץ...

מעני אותי מה המקור שלך לזה.
ובאופן כללי האם יש מקור שעוסק בנושא של מי כתב את התוס' על כל מסכת?

 

[מכנדבי]

מעני אותי מה המקור שלך לזה.
ובאופן כללי האם יש מקור שעוסק בנושא של מי כתב את התוס' על כל מסכת?

לחץ כדי לכווץ...

 

[מוהר"ר]

מכת דם

לפי החזקוני (שמות פרק ז) עיקר המכה לא היה הדם אלא הסירחון של הדגים המתים, והמים אשר ביאור נהפכו לדם רק לפי שעה, ולאחר שמתו הדגים חזרו המים לקדמותם.

 

[חילך לאורייתא]

משה רבינו הכה על הים עשר פעמיים
אמר משה לישראל, קומו ועברו את הים. אמרו לו לא נעבור, עד שנראה את הים נקבים נקבים. נטה משה מטהו והכה על הים ונעשה הים נקבים נקבים, שנאמר (חבקוק, ג יד): נקבת במטיו ראש פרזיו. אמר משה, קומו ועברו את הים. אמרו לו לא נעבור עד שנעשה הים בקעה לפנינו. הכה משה על הים ונעשה בקעה לפניהם וכו'. וכך הכה משה את הים עשר פעמים! (אבות דרבי נתן, פרק לג, הלכה ב).

 

[מוהר"ר]

יש מי שהעלה חשש שמקורו של מנהג החלאקה אינו מהיהדות, אלא מעמים שונים באסיה, צפון אפריקה, דרום אמריקה, הערבים וההודים (שרשי מנהגי אשכנז ח"ג עמוד 259).

לחץ כדי לכווץ...

למעשה המנהג התקבל, ומה שערער שם על ההבנה בדברי מהרח"ו שאין הכוונה שהראיז"ל הוא היה המגלח לבנו ולא הרב יונה, לא כך הבינו רבותינו.

לשון השערי תשובה (תקלא סק"ז) קטן. עבה"ט ועיין בגן המלך שכ' וז"ל ומותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן כדי להרגיל השמחה במועד ומצוה נמי איכא בכך כו' ע"ש והענין של השמחה הוא מנהג א"י גם כן שעושין שמחה בהתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותה במצו' להיות לו פיאות הראש ועיין בפע"ח שער ספירת העומר שכ' בענין ההולכים על קבר רשב"י ור"א בנו במירנין בל"ג כעומר שראה את מורו האריז"ל שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם ע"ש.

 

[מוהר"ר]

משיהו פעם הראה לי פעמיים במהרש"א שכותב שסוגיא זו למד בדרכו ליריד, וכאילו מתנצל על כך שלמדו פחות בעיון עקב זה.
אשמח אם יוכל אחד להפנות אותי היכן.

לחץ כדי לכווץ...

במהרש"א בסנהדרין מב: כתב " מכאן עד סוף הפרק לא רציתי להעלות על הספר מחידושי הלכות רק מחידושי אגדות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין"

 

[מכנדבי]

משה רבינו הכה על הים עשר פעמיים
אמר משה לישראל, קומו ועברו את הים. אמרו לו לא נעבור, עד שנראה את הים נקבים נקבים. נטה משה מטהו והכה על הים ונעשה הים נקבים נקבים, שנאמר (חבקוק, ג יד): נקבת במטיו ראש פרזיו. אמר משה, קומו ועברו את הים. אמרו לו לא נעבור עד שנעשה הים בקעה לפנינו. הכה משה על הים ונעשה בקעה לפניהם וכו'. וכך הכה משה את הים עשר פעמים! (אבות דרבי נתן, פרק לג, הלכה ב).

לחץ כדי לכווץ...

כדאי להביא את לשון הדרש הנ"ל במלואה, שכולה בגדר "דברים מרתקים" וכו':

בשעה שעמדו אבותינו על הים, אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו לו, לא נעבור עד שנראה הים נקבים נקבים. נטל משה מטהו והכה על הים ונעשה הים נקבים נקבים שנאמר, (חבקוק ג) "נקבת במטיו ראש פרזיו".
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו לו, לא נעבור עד שנעשה הים בקעה לפנינו. נטל משה את המטה והכה על הים ונעשה לפניהם בקעה, שנאמר, (תהלים עח) "בקע ים ויעבירם" ונאמר (ישעיה סג) "כבהמה בבקעה תרד".
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו לא נעבור עד שנעשה לפנינו גזרים גזרים. נטל משה את המטה והכה על הים ונעשה לפניהם גזרים גזרים, שנאמר, (תהלים קלו) "לגוזר ים סוף לגזרים".
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו לא נעבור עד שנעשה לפנינו חומר. נטל משה המטה והכה הים ונעשה לפניהם טיט שנאמר, (חבקוק ג) "דרכת בים סוסיך חומר מים רבים".
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו מדבר. נטל משה את המטה והכה על הים שנאמר, (תהלים קו) "ויוליכם בתהומות כמדבר".
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו: לא נעבור עד שיעשה לפנינו פירורים פירורים. נטל משה את המטה והכה על הים שנאמר, (שם עד) "אתה פוררת בעזך ים".
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו: לא נעבור עד שיעשה לפנינו סלעים סלעים. נטל המטה והכה על הים ונעשה סלעים סלעים, שנאמר, (שם) "אתה שברת ראשי תנינים על המים" והיכן משברין ראשי תנינים, הוי אומר ראשי תנינים אין משתברין אלא על הסלעים.
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו: לא נעבור עד שיעשה לנו יבשה, נטל משה את המטה והכה על הים ונעשה יבשה. שנאמר, (שם סו) "הפך ים ליבשה" ואומר (שמות יד) "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים".
אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו: לא נעבור עד שיעשה לפנינו חומות. נטל משה את המטה והכה על הים ונעשה חומות. שנאמר, (שם יד) והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. אמר להם משה: קומו, עברו! אמרו:לא נעבור עד שיעשו לפנינו נאדות. נטל משה את המטה והכה על הים ונעשה נאדות. שנאמר, (שם טו) נצבו כמו נד נוזלים. ומים שבין הגזרים ירדה אש וליחכתן, שנאמר, (ישעיה סד) "כקדוח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך". והיו הנודות מושכין שמן ודבש לתוך פיהן של תינוקות והן יונקין מהם שנאמר, (דברים לב) "ויניקהו דבש מסלע".

לחץ כדי לכווץ...

 

[אידך גיסא]

שלושים יום קודם החג

לא אמרו חז"ל לעסוק ל' יום קודם ראש השנה ויו"כ בענייני החג, כי עניינם הוא מצות תשובה, ובזה צריך לעסוק כל השנה. (מהרש"א, מגילה כט.)

 

[אידך גיסא]

האילנות שהיו בארץ כנען – מימי נח!

ולא נחם אלו' דרך ארץ פלישתים (שמות יג, יז) איתא במדרשי רבה ותנחומא כאן, כיון ששמעו כנענים שבני ישראל נכנסים לארץ, שרפו את הזרעים, עקרו את האילנות ושרפו את הנטיעות וכו'. אמר הקב"ה, הריני מעכבן במדבר ארבעים שנה, כדי שיעמדו כנענים ויתקנו מה שקלקלו, ואכניסם לארץ מלאה כל טוב. הקשה הרא"מ מגור, מדוע לא נתן הקב"ה בלב הכנענים שלא יעקרו את הכל? ועוד הקשה, מדוע לא עקרו הכל שוב לפני כניסת ישראל לארץ ישראל? נראה לתרץ, לפי האמור במדרש קהלת (ג יד) ראויים היו ישראל שיכנסו לארץ מיד, אלא שהיו אילנות ישנים מימי נח. אמר הקב"ה, מה אני מכניס את ישראל לחרבה, אלא הריני מקיפן מ' שנה כדי שיקצצו כנענים את הישנות ויטעו חדשות וימצאו ישראל ארץ מלאה ברכות. לפי זה מובן למה נתן ה' בלב הכנענים לעקור הכל רק בתחילת מ' שנה.

 

[אידך גיסא]

נכנסה רוח חיים בעור של כבש!

במדרש מובא ששמו את עצמות יוסף בתוך עור של כבש, ונכנסה באותו עור רוח חיים. והיינו דכתיב (תהלים, פ ב) נוהג כצאן יוסף. (תוספות שאנץ, סוטה יג א).

 

[אידך גיסא]

יד רמה היא הרמת ידים בתפילה!

ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות יד, ח) ביד רמה , היינו שהיו ידיהם נשואות למרום בתפילה. דאיתא בזוהר (במדבר, דף קצ"ה ע"ב) שאסור להרים את הידים מעל הראש חוץ מבתפילה. (רבי יהונתן אייבשיץ).

 

[אידך גיסא]

משה הכה את הים עשר פעמים!

אמר משה לישראל, קומו ועברו את הים. אמרו לו לא נעבור, עד שנראה את הים נקבים נקבים. נטה משה מטהו והכה על הים ונעשה הים נקבים נקבים, שנאמר (חבקוק, ג יד): נקבת במטיו ראש פרזיו. אמר משה, קומו ועברו את הים. אמרו לו לא נעבור עד שנעשה הים בקעה לפנינו. הכה משה על הים ונעשה בקעה לפניהם וכו'. וכך הכה משה את הים עשר פעמים! (אבות דרבי נתן, פרק לג, הלכה ב).

 

[אידך גיסא]

שבילים בים סוף

בקריעת ים סוף, המים קפאו, ונעשו י"ב שבילים כנגד י"ב שבטים. בין השבילים היו חומות מים עם חלונות והיו רואים אלו את אלו. (פרקי רבי אליעזר, פרק מב).

 

[אידך גיסא]

מים בעלי דעת!

וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד (טו, ח) תרגם אונקלוס: "חכימו מיא". היינו, שהקב"ה נתן חכמה ודעת למי הים לשנות את טבעם, שיתחכמו ויתחזקו לעמוד כמו נד, ויפסיקו זאת כשיכנסו המצרים לים. (מהרש"א, מנחות מג א).

 

[אידך גיסא]

במדרש אסתר רבה (ג, יד) איתא: אף המצרים בירידתן בים לא נידונו אלא ערומים. שנאמר "וברוח אפיך נערמו מים".

 

[אידך גיסא]

וישב ה' עליהם את מי הים (טו, יט) כל יחיד שברח כדי לא להכנס לים, גל ים רודף אחריו וקולטו. (רש"י, יהושע, כד ז).

 

[אידך גיסא]

הבחורים אכלו את המן כלחם, הזקנים כצפיחית בדבש, היונקים כחלב שדי אמם, החולים כסולת מעורב בשמן ואילו הגוים טעמוהו מר. (מדרש תנחומא, פרשת שמות, כה).

 

[אידך גיסא]

אין אדם נופל ביום הולדתו

עמלק, מכשף היה. הביא למלחמה נגד ישראל אנשים שיום זה היה יום הולדתם. לומר, לא במהרה אדם נופל ביום הולדתו! מה עשה משה, ערבב את המזלות. (ירושלמי, ראש השנה, פרק ג הלכה ח).