• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
 
מצוה לבקר גם חולה רשע, כי אפשר להשיבו לה', ובזה מקיים עיקר מצות ביקור, שהיא לדעת מה החולה צריך. (שו"ת באר משה, חלק ה' סימן קנ"א. ויש לזה סמך מדברי החכמת שלמה בהגהתו ליורה דעה סימן של"ח).
 
אין מברכין על מצות ביקור חולים, לפי שאין הדבר תלוי בידינו, שהרי יתכן שלא יקבל ביקור. (שו"ת הרשב"א, סימן י"ח). טעם נוסף, אין ראוי לברך על מצוה שגם אומות העולם מקיימים. (שו"ת בנימין זאב)
 
בן בג בג, ובן הי הי היו גרים. הגרים הם בני אברהם ושרה שנתוספה אות ה"א בשמותיהם. לכן נקראו אלה בן הי הי, לרמז על אות ה"א הנ"ל. וכן בן בג בג, כי 'בג' בגימטריא ה'. (תוספות, חגיגה ט ב)
 
ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן (בראשית כז, טו) עשו היה גדול בקומה וברוחב יותר מיעקב. אף על פי כן נעשה נס שבגדי עשו בעל הגוף הגדול היו מכוונים למידתו של יעקב אף שהיה קטן ממנו בקומה. מן השמים סייעוהו בכך כדי שיטול את הברכות. (שו"ת בנין שלמה, בשם אביו)
 
הסתכלות בפני אדם צדיק וטוב וחכם גורם טובה והוא ממשיך לנפשו שפע קדושה. ואיתא [- וכתוב] בש"ס (ערובין יג:): דאמר רבי האי דמחדדנא מחבראי [- שמחודד אני מחברַי] משום דחזיתיה [- שראיתי] לרבי מאיר מאחוריה [- מאחוריו], ואי הוה חזינא ליה מאפיה [- ואם הייתי רואה אותו מלפניו] - הוה עדיפנא טפי [- הייתי עדיף יותר]..." (פלא יועץ ערך ראיה)
 
הגר"ח קניבסקי המליץ לבחור ישיבה לשכור דירה רחוקה יותר מישיבתו, כי בדירה זו התגורר בעל כף החיים זצ"ל, וזאת משום שיש עדיפות למקום שישב שם אדם גדול. (ברכי נפשי, פרקי חיזוק ואמונה שנאמרו ע"י הגר"י זילברשטיין שליט"א ונערכו ע"י הרב משה מיכאל צורן שליט"א, בראשית, עמ' קמט-קנ)
 
הרואה אדם נוסע בפראות, מצוה עליו לרשום את פרטיו (- מספר הרכב וכיו"ב), כדי שאם יזיק בנסיעתו יוכל הניזק לתבוע אותו ולקבל את המגיע לו, וזה בכלל מצוות השבת אבידה. (חשוקי חמד, הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, כתובות, עמ' קסז-קסח)
 
יש מי שאומר שהעושה מצוה בלא כוונה לכולי עלמא ביטל מצות עשה זו (- "ולעבדו בכל לבבכם"). וגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, היינו שיוצא ידי חובת המצוה, ך ביטל מצות עשה זו. (סידור הגר"א - אִשי ישראל, עמ' 114, - מובא בספר ברכי נפשי, להג"ר יצחק זילברשטיין שליט"א, עמ' תשכה)
 
מסופר על הגאון רבי ברוך בער זצ"ל שניגש אליו אדם ואמר לו שראה שכתוב בעיתון שרבו, הגר"ח זצ"ל, נפטר. התעלם רבי ברוך בער מהעניין. אחר כך נגשו אליו שני אנשים ואמרו לו שהגר"ח נפטר, מייד החל לבכות ולהתאבל על פטירת רבו.

לאחר ימים אחדים, נידש האדם שהודיע ראשון ושאל אותו: "מדוע לא התייחס לדבריו?"

השיב רבי ברוך בער: "לא מצינו בתורה עניין ומושג נאמנות של עיתון, ועל כן אין להאמין לנאמר שם"

(הליכות הגר"ל, הוצאת י. הרשקוביץ, עמ' 3-4)
 
חידה: איך יתכן שכתבו בכתובה שם נכון, וזה פסל אותה?

תשובה: יש מי שאומר שילד מאומץ שאיש בעולם איננו יודע את שם אביו האמיתי - יכתוב בכתובתו את שם האב המאמץ, ואם כתב את שם האב האמיתי - כתובתו פסולה. (חישוקי חמד, הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, כתובות, עמ' תרפב)
 
הגר"ח מבריסק זצ"ל היה נוהג לזקוף את הערבות בהושענא רבה על הבימה של בית הכנסת כשהיה עליה הספר תורה, כי הבימה עם הספר תורה היא במקום המזבח, זכר למקדש. (הליכות הגר"ח, הוצאת י. הרשקוביץ, עמ' קה)
 
ערב רב
ערב רב זה כינוי קבלי ל"חלקי הנפש הנבדלת (המתחלקת לחלקים רבים) שאפשר להם שיחזרו ויתגלגלו בגוף שני או בגוף שלישי, וכן כמה פעמים. ועל הרוב אינם מתגלגלים כולם, כי הרי כפי הזכויות שיש לגוף מן הגופים, כמו כן החלקים מנשמתו נתקנים, באופן שלא יצטרכו להתגלגל עוד; ושאר החלקים שלא נתקנו הם יתגלגלו.

ועל כן לא יפלא אם בנפש אחת מצד אחד נשמה יהודית טהורה וקדושה, ואולי אפילו נשמה גבוהה מאד, ומצד שני מצויים בה חלקי נשמה מגלגולי הערב רב, תכונות רוחניות ומדות נפשיות 'קשות כספחת' לישראל: גאוה, כעס, אכזריות, עצבנות וכו', מקורם באותם חלקי נשמות. יסודות נפשיים חיצוניים אלו, מצויים כמעט בכל אדם מישראל". (מכתב של הרב יוסף קלנר שליט"א בשם הרמח"ל והגר"א)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון