הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (2 צופים)

[אידך גיסא]

המחלל שבת בפני מחללי שבת בפרהסיא, אינו נחשב מחלל שבת בפרהסיא ודינו כישראל כשר (רבי עקיבא איגר, הגהות לשו"ע יו"ד סי' רסד, מובא בציץ אליעזר ח"ח סי' יח).

 

[אידך גיסא]

חנוכה איננו החג היחיד שתוקן לזכר נס הנצחון במלחמה כנגד היונים. במגילת תענית מוזכרים עשרה(!) חגים לזכר שלבים שונים בנצחון: ז' באייר, כ"ג אייר, כ"ז באייר, י"ז בסיון, ט"ו בסיון, כ"ד באב, י"ז באלול, ג' בכסלו, כ"ה בכסלו (- חנוכה) וי"ג באדר.

 

[אידך גיסא]

אמר הגאון הרב חיים קניבסקי "המקור לחלוקת 'דמי חנוכה', הוא מדברי המגן אברהם (ר"ס עתר) שנוהגים הנערים העניים לסובב בחנוכה על הפתחים, ומזה נשתרבב המנהג גם לילדים [- שלו שאינם עניים]. אבא זצ"ל היה נותן, ואמר שהמנהג הוא בליל ה' דחנוכה [- כ"ט כסלו], כי יום זה לא יתכן אף פעם שיפול בשבת". (דרך שיחה ח"א עמ' קפז)

 

[אידך גיסא]

אצל יהודי תוניס נהגו לקרא לראש חודש טבת: "ראש חודש לבָּנות", זכר לנס שנעשה ע"י יהודית. ולכן נהגו לאפות עוגות דבש ולתת לבנות. (עי' אוצר טעמי המנהגים, עמ' שמ)

 

[אידך גיסא]

אמר הגר"א שכל הש"ס והמשנה מרומזים ומדוייקים בתורה שבכתב, ורבי סידר המשנה נגד התורה שבכתב, וכל הגמרא מרומזת במשנה... עץ חיים, נדפס בסוף נפש החיים מהד' בני ברק תשמ"ט, עמ' תיז)

 

[אידך גיסא]

"עיקר כוונתו בכל תפילה, ואפילו בקשות הגשמיות, שיהיה נחת רוח מזה להבורא יתברך... ולבקש על צערו יתברך כביכול". (עץ חיים, נדפס בסוף נפש החיים מהד' בני ברק תשמ"ט, עמ' תלב, וע"ע שם עמ' קכב-קכח)

 

[אידך גיסא]

מצווה על המלך (אם הוא מישראל) לכתוב 2 ס"ת שאחד מהם צריך להיות איתו כל הזמן, שנאמר: "וכתב לו את משנה התורה הזאת" (דברים יז, יח), (רמב"ם, מצוות עשה י"ח).

 

[אידך גיסא]

נהגו לתת לחתן דורון (- מתנה), וזה כדי לשמח אותו, כי אמרו חז"ל (ברכות ו:) "כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמישה קולות".
לכן, יש להקפיד לתת את המתנה לחתן עצמו ולא להוריו, כי יתכן שאין החתן שמח כ"כ במתנה שנותן להוריו. (תשובות והנהגות, הרב משה שטרנבוך שליט"א, ח"ג, ירושלים תשנ"ז, סי' תד ס"ק א, עמ' תסג).

 

[אידך גיסא]

בין כל האותיות יש הבדל בהגייה, חוץ מסמ"ך ושי"ן שמאלית (שפת אמת עמודים א, ב).

 

[אידך גיסא]

יש אומרים שאסור לכפול תיבות בתפילה כששרים (מהר"ם שיק או"ח סי' לא; ערוך השולחן או"ח סי' שלח אות ח) ויש מתירים תפארת ישראל ברכות פ"ה מ"ג).

 

[אידך גיסא]

בניגוד לנוסח ההגדה המקובל כיום, מובא בירושלמי, כי ארבעת הבנים בפסח הם: חכם, רשע, טיפש ושאינו יודע לשאול (ירושלמי פסחים פ"י ה"ד).

 

[אידך גיסא]

יש מי שאומר שביום הולדת שבעים יש לברך שהחיינו (עי' שו"ת ציץ אליעזר, חי"ח סי' לג, עמ' ס, אות ג, שסיכם דעות הפוסקים בזה).

 

[אידך גיסא]

בפירושו לויקרא טז, ז, כותב האבן עזרא על המילה "לעזאזל": "ואם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מלת עזאזל תדע סודו וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא. ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז - בהיותך בן שלשים ושלש תדענו". וכותב הרמב"ן במקום: "רבי אברהם נאמן רוח מכסה דבר, ואני הרכיל מגלה סודו", ומסביר את משמעות הרמז בפסוק שנמצא שלושים ושלושה פסוקים מאוחר יותר.

 

[אידך גיסא]

לא היה שום תנא או אמורא שנקרא משה, והוא פלא וסוד (הרב חיד"א ז"ל בשם ספר כ"י). ויש אומרים שלכן אמרו על הרמב"ם: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

כמו כן, לא מצינו תנא או אמורא ששמו "אברהם", לבד מאמורא ששמו אברם (ראה גיטין נ., ועיין שם בהגהות מהר"צ חיות ז"ל).

וכן לא נמצא תנא או אמורא ששמו "אהרן", חוץ מרב אהרן (ר' בב"ק קט:, ועוד), שהיה מאחרוני האמוראים. (שם הגדולים להגאון חיד"א ז"ל, עיין שם ותרוה צמאונך). וכתב הגאון מהר"צ חיות ז"ל [גיטין דף נ ע"א], שאין זה כי אם מקרה.

 

[אידך גיסא]

מובא בשם הגדולים להחיד"א ז"ל ערך מוהר"ר אברהם הלוי ברוכים ז"ל, שהוא הקדוש שראה השכינה עין בעין בהקיץ בכותל המערבי (שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' א ריש ס"ק פב).

 

[אידך גיסא]

ממחרת השבת

חז"ל התווכחו על פרשנות הפסוק עם הקראים וקבעו כי אין מדובר בשבת בראשית, אלא דווקא בחג הפסח. אך עדיין יש לשאול, מדוע התורה כתבה שמדובר ממחרת השבת ולא ממחרת החג?
הכוזרי (ג,מא) כותב שאף לשיטת חכמים ניתן לפרש שהפסוק המדבר על ממחרת השבת מתייחס לשבת ממש אך אין הכוונה שחובה להתחיל מיום ראשון אלא מדובר רק בדוגמא " ניתן לנו דמיון בתחילת יום מהשבוע לומר: אם תהיה ההתחלה.. מיום ראשון- תגיעו עד יום הראשון".

 

[אידך גיסא]

כתב השדה חמד - אין לברך "שהחיינו" כשמתארס, שיש סברא שבכלל צריך לברך "דיין האמת", כי לא כל נישואין הם מוצלחים.

 

[נפקא מינא]

גם לא מצינו בחז"ל שם דוד שלמה ועוד. וצ"ב מדוע.

לחץ כדי לכווץ...

גם לא משה. ואהרון פעם אחת

הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים | בית המדרש – דיונים תורניים

המחלל שבת בפני מחללי שבת בפרהסיא, אינו נחשב מחלל שבת בפרהסיא ודינו כישראל כשר (רבי עקיבא איגר, הגהות לשו"ע יו"ד סי' רסד, מובא בציץ אליעזר ח"ח סי' יח).

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[חפץ לזכות אחרים]

הידעת שלדעת רבינו חננאל חוה היתה אשתו השניה של אדם הראשון והראשונה ברחה לו...

לחץ כדי לכווץ...

עיין במדרש רבה [בראשית רבה פרשה יז, יא. ופרשה יח, ה] שכתוב כעין זה וז"ל: "מטרונה אחת שאלה את רבי יוסי אמרה לו: למה בגניבה? אמר לה: משל, אם הפקיד אדם לידך אונקיא של כסף בחשאי, וחזרת ליה ליטרא של זהב בפרהסיא, זו גניבה?! אמרה לו: למה במטמוניות? ואמר לה: בתחלה בראה לו, וראה אותה מלאה רירין ודם הפליגה ממנו, חזר ובראה לו פעם שניה. אמרה לו: מוספת אני על דבריך. אמורה הייתי להנשא לאחי אמי, ועל ידי שגדלתי עמו בבית התכערתי בעיניו, והלך ונשא לו אשה אחרת, ואינה נאה כמוני."

 

[חפץ לזכות אחרים]

גלגול נשמות ביהדות
במקורות ההלכה היסודיים: התנ"ך, התלמודים והמדרשים - למרות האמונה הבלתי מסויגת בהישארות הנפש - קשה למצוא ביטוי לתפישה כזאת[3]. מאוחר יותר אנו מוצאים מחלוקת בעניין זה. יש המתנגדים לרעיון, כרב סעדיה גאון[4], ראב"ד הראשון[5], ר' אברהם בר חייא[6], ראב"ם[7], ר' שם טוב אבן שם טוב (הראשון)[8], רח"ק[9], ר"י אלבו[10] ור' ידעיה הפניני[11]. הרא"ש, בתשובה לשאלת בנו ר' יהודה על עמדתו בנושא, דחה את הראיות והסברות התומכות באמונת הגלגול, וחתם את דבריו במילים "אם קבלה הוא נקבל כי אין טעם מספיק"[12]. הרש"ר הירש התנגד לאמונה בגלגול נשמות וראה בה אמונה מצרית העומדת בניגוד לאמונה היהודית[13]. בתחילת שבתו כרבה של העיר פרנקפורט, גם נדפס שם (1854) החיבור 'בן דוד' - ספרו של הרב יהודה אריה ממודנה כנגד האמונה בגלגול נשמות.

לחץ כדי לכווץ...

אולם בכתבי האריז"ל ובשער הגלגולים למהרח"ו כן מסכימים שיש גלגולים וכו"ע היום תופסים את האריז"ל כבר סמכא מובהק.
ואיך נסדר זאת עם כל הגדולים שהזכרת, שבאמת זה צ"ע שאין לנו שיג ושיח בעוצמתם.
וה' יאיר עיננו בזה.