• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
שריפת הפרה האדומה היתה מאורע נדיר ביותר. יש אומרים כי מימות משה ועד חורבן הבית המקדש השני שרפו תשע פרות בלבד: אחת שרף משה, אחת עזרא ושבע מעזרא עד חורבן הבית השני. ישנה גם דעה הסוברת כי רק שבע פרות נשרפו.
 
הרבה טעויות נפלו במספרים. למשל, מה שכתוב שרבי יוחנן חי ת' שנה - הכוונה תשעים. רב חי ש' שנה - הכוונה שמונים. לרבי פרידא נוספו ת' שנים - תשעים. ועוד דוגמאות רבות (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמוד נח).
 
וזה הרמב"ם היה קשה ההבנה מאוד, שמעט רצון היה לו בלימוד, ואביו היה מכהו עד כי נואש ממנו וקראו בן הקצב ויגרשהו מביתו (סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק).
 
יש אומרים שכששמע הרמב"ם את דברי הקנטורין והבזיונות שכתב עליו הראב"ד אמר עליו "שאם התחיל לא ישלים", והראב"ד לא השלים את שנתו (סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה הרמב"ם, ודוחה את דעה זו).
 
אולם בכתבי האריז"ל ובשער הגלגולים למהרח"ו כן מסכימים שיש גלגולים וכו"ע היום תופסים את האריז"ל כבר סמכא מובהק.
ואיך נסדר זאת עם כל הגדולים שהזכרת, שבאמת זה צ"ע שאין לנו שיג ושיח בעוצמתם.
וה' יאיר עיננו בזה.
כמובן רק ציטטתי מי שחלק. ולענ"ד מי שכופר בגלגולים לא נחשב אפיקורס כי מאן שם נפשיה לומר על גדולים כאלה שהם חלילה אפיקורסים.
 
אדם אבי שת - אינו אדם הראשון אלא אדם אחר שחי כמה דורות אחריו (בתורתו של ר"ג עמוד קיב).
??????
אשת לוט לא נהפכה כלל לנציב מלח, "ותהי נציב מלח" לא נאמר עליה אלא על הארץ (רלב"ג וחזקוני).
הבאתי את הרלב''ג כבר לעיל.
 
הידעת?
דעת המלבי"ם (יחזקאל מ מה) שלעתיד לבא כל הכהנים שאינם מבני צדוק ייפסלו מן הכהונה, וישרתו בשמירת המקדש כשאר הלווים.
"וידבר אלי", הנה בסי' מ"ד באר שלעתיד לא יכשרו לעבודה רק הכהנים בני צדוק שלא תעו מעל ה', אבל יתר הכהנים שתעו בע"ז לא יהיו עובדים על המזבח רק יהיו שומרי משמרת הבית, ופה הראה ה' להנביא שכהנים אלה שיופסלו לעבודה ויהיו שומרי משמרת הבית, להם יהיה הלשכה אשר פניה דרך הדרום שהיא לשכת שרים, ומשמע שיהיו משוררים במקדש, וזה קשה מאד, דהא הכהנים מוזהרים שלא יעשו עבודת הלוים, ולדעת הראב"ד (סוף פ"ג מהל' כלי המקדש) הוא במיתה, ולדעת הרמב"ם שם עכ"פ הוא באזהרה? אמנם י"ל דזה רק בכהן המוכשר לעבודה אבל אחר שכהנים אלה ידחו מדין כהנים יהיה ענינם כלוים דהא עכ"פ הם מבני לוי, וכן ראיתי למהר"י עייאיש בס' לחם יהודה שכתב עמ"ש הרמב"ם (פ"ה מה' כה"מ דין ט"ו) וכשיגדל הכהן ויעשה איש הרי הוא כשר לעבודה ואינו נכנס לעזרה לעבוד אלא בשעה שהלוים אומרים שירה, דקמ"ל דאע"ג שהוא גדול אינו עובד מתחלה עבודה בין כהן בין לוי עד שיתחיל לומר שירה עם הלוים בתורת סניף, ואע"ג דכהן לאו בר עבודת שירה הוא דכהן בעבודת לוי הוא באזהרה, היינו אחר שנתעסק כבר בעבודתו הראויה לו דאז אינו יכול להעתיק עצמו לעבודה של זולתו, אבל בתחלה רשאי לעבוד מלאכת השיר דכהנים נמי היו לוים ושבט לוי אקרי, עכ"ד. ואם לא נקבל סברתו זאת, י"ל שיהיו משוררים בכלי, שלזה הוכשרו גם ישראל מיוחסין (כמ"ש הרמב"ם שם פ"ג ה"ג) והנה בפ"ב דמדות אמר ראב"י מעלה היתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה, נמצא עזרת הכהנים גבוה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה, ומבואר שם שהדוכן היה עומד בסוף עזרת ישראל, שהיה י"א אמה מן המזרח, לאורך העזרה מצפון לדרום, וזה היה בבית שני שבו לא היה משער המזרחי עד האולם רק ע"ו אמה ובאמצע היה המזבח ל"ב אמה, נשאר מן המזבח למזרח כ"ב אמה, ונתחלקו י"א אמה לדריסת רגלי הכהנים וי"א אמה לעזרת ישראל, אבל בבית השלישי שיבנה ב"ב שיהיה משער המזרחי עד האולם מאה אמה, ישאר מן המזבח עד הכותל המזרחי ל"ד אמה, (וכן מן המזבח אל האולם), א"כ הדוכן שיהיה בסוף עזרת ישראל, יהיה רחוק מן הדוכן אל המזבח י"ז אמה, שעליו עמדו הלוים המשוררים על ג' מעלות בכל האורך שמדרום לצפון, ופניהם היה למערב נגד המזבח, ובזה תמצא חדת הלשכה הזאת שעמדה אצל הקיר השער הצפוני ונמשכה לצד מזרח ט"ו אמה עד האולמות, נמצא כלתה סמוך שתי אמות אל הדוכן, ומבואר בערכין (פ"ב משנה ו') ראב"י אומר אין עולים למנין ואין עומדים על הדוכן אלא בארץ היו עומדים וראשיהם מבין רגלי הלוים, ולפרש"י קאי על הלוים הקטנים שהיו מסייעים בשיר, ולהרמב"ם בפי' המשנה קאי על המנגנים בכלי שיר, שלא היו עומדים על הדוכן, ולכן הכהנים שומר משמרת הבית שיהיו פסולים לעבודה, ולא עמדו ג"כ על הדוכן עם הלוים לשורר, יעמדו בלשכת שרים על הארץ סמוך אל הדוכן לשורר בפה או בכלי שיר, ופניהם לצד דרום שהוא ג"כ נגד המזבח, ומצד שבכ"ז היו כהנים, עמדה לשכה שלהם בעזרת כהנים, ועי' במ"ל פ"ו מה' ביאת המקדש ה"א וסוף פ"ט ואכמ"ל בזה:
 
כתב החת"ס (שו"ת ח"ו סי' כז) שלא ידע מהי המצוה בהדלקת נר לע"נ נפטר מחוץ לביה"כ, ועדיף לתת את הכסף לעניים.
הדלקה בחדר אחד לנשמתו של אדם, ואפילו להדליק על ציון שבקברו, לא ידעתי מצוה רבה בזה. ומצאתי ברלב"ח (סי' ג') שכתב שנהגו לנדור נדרים להדלקת נר על ציון קבר שמואל הנביא, וכתב כיון שנהגו כך מצוה הוא, ויהיב טעמא השייך לשמואל הנביא דוקא, ע"ש. מ"מ אין כאן מצוה רבה, וחילוק לעניים עדיף מיניה בלי ספק.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון